ממצאי מחקר חדש מעלים כי מנהלים בני 50-60 מתאפיינים בחיוניות מקצועית הגבוהה ביותר
העסקת אנשים מבוגרים היא נושא שנדון רבות בעת האחרונה והוא בעל חשיבות לשמירה על יכולת קיום בכבוד של אוכלוסיות שלמות המודרות ברמה הכלכלית והמקצועית מעולם העבודה בשל גיל "מבוגר מידי" עבור המעסיקים. ממצאי מחקר חדש שהתפרסם על ידי עורכו הדוקטור שמואל גרימלנד, הפרופסור יהודה ברוך והפרופסור ערן ויגודה-גדות מבית הספר לכלכלה מאוניברסיטת רואן הצרפתית (Rouen Business (School מעלים כי משתלם במיוחד להעסיק מנהלים מבוגרים; ממצאי המחקר מעלים כי העשור השישי לחיי המנהלים הבוגרים כלומר בין גיל 50 לגיל 59 הוא התקופה בה המנהלים מלאי חיוניות מקצועית במידה הרבה ביותר.
הממצאים התבססו על מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ובחן 545 מנהלים מכל שדרות הניהול מהזוטר ועד הבכיר בתחום ההיי-טק, הנדסה ותשתיות מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי בישראל. החוקרים הגדירו את המושג "חיוניות בעבודה" כ"יכולת לבצע את המטלות בהתלהבות, בחיות ומרץ, תוך הפגנת כישורים ויכולות ובסיפוק הנובע מהערכה ליכולת הביצועים של העובד".
החוקרים העלו מן הממצאים כי "ככל שהחיוניות בעבודה עולה, כך גם עולה היכולת לגייס משאבים אישיים כדי להצליח בעבודה וכך עולה המחויבות לעבודה". עוד מצאו החוקרים כי ישנו קשר מתאמי חיובי ישיר בין המדרג הארגוני של העובד למידת החיוניות שלו בעבודה, כך שככל שלעובד יש יותר חיוניות מקצועית, כך מעמדו בארגון גבוה יותר. עוד מצאו החוקרים כי קיימים קשרים מיתאמיים גם בין רמת החיוניות של העובד לחוסר רצון שלו לעזוב את העבודה וכן קשר בין רמת החיוניות של העובד לבין שביעות רצון מהקריירה ומהחיים בכלל.
באשר לקשר בין הגיל של העובד לרמת החיוניות שלו העלו החוקרים כי הקשר הוא בצורת אוכף הפוך (∩) כך שככל שהגיל של העובד עולה כך רמת החיוניות בעבודה עולה ורמת חיוניות זו מצויה בשיאה בגילאי 50-59, כשהשיא הוא בגיל 57. לאחר מכן מתחילה ירידה ברמת החיוניות שמגלה העובד. " העובדה שהחיוניות בעבודה נשמרת ואף עולה עד שנות החמישים המאוחרות מראה שארגונים שישקיעו בנושא זה ייהנו מעובדים בעלי תפוקה רבה לאורך שנים ארוכות", מסכמים החוקרים את הממצאים.
