ישראלים רבים מסרבים להתחסן כנגד חיידקים ונגיפים. בין אם מדובר על חיסון נגד שפעת, חיסון נגד חצבת או נגיף קורונה. תפיסת אמינות החיסון משפיעה רבות על הססני חיסונים. לצד הוויכוח הניטש באשר ללגיטימיות הפעלת תמריצים ומגבלות על מי שלא מתחסן עולה שאלה לגבי לגבי יעילותה. כלומר האם הטבות, תמריצים או מגבלות יסייעו לתמרץ אנשים להתחסן?. ממצאי מחקר חדש מצביעים על תשובה לשאלה זו. הממצאים עולים בהקשר לחיסונים במגיפת הקורונה. במצב זה, כידוע מעוניינים גורמי הבריאות להשפיע על מירב האנשים להתחסן.
במחקר מצאו המדענים כי תמריצים מהווים גורם המשפיע על שיעורי ההתחסנות. עוד מצאו המדענים שגם מגבלות שיוטלו על מי שלא התחסנו ישפיעו על קבלת ההחלטה האם להתחסן. המדענים שאלו לגבי עונשים ומגבלות כאיסור שימוש בתחבורה ציבורית או איסור כניסה לאירועים ציבוריים. עוד הציגו המדענים שאלות בהתייחס לתמריצים חיוביים כהטבות מס או מענקים.
הממצאים מבוססים על מחקר שנערך על ידי חוקרות מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה. במחקר ביקשו המדענים פרופסור דנה ושדי, דוקטור איתי בארי ותלמידת התואר השלישי טליה לברר את המדיניות המועילה לעידוד התחסנות. המחקר נערך בשלהי 2020 בקרב מעל 1100 ישראלים.
ענישה או הטבות מגבירות את ההתחסנות
תשעה אחוזים ממסרבי החיסונים ו16 אחוזים ממתלבטי החיסון ישנו את עמדתם ויתחסנו לאור מגבלות או הטבות ותמריצים ממשלתיים. כך עולה ממצאי המחקר. המשמעות היא שמעל 300 אלף ישראלים נוספים היו עשויים להתחסן אילו היו ננקטים תמריצים או עונשים. כך על פי הדוקטורנטית טליה גורן מעורכות המחקר.
עוד מצאו עורכי המחקר שהגבלות על מי שלא מתחסן משפיעות באופן דומה להטבות למי שכן התחסן. בנוסף, המדענים עורכי המחקר מצאו כי במגזר החרדי משפיעים התמריצים באופן משמעותי יותר ממגבלות. במגזר זה יש לתמריצים השפעה כפולה מעונשים.
בנוסף, מצאו החוקרים שמגבלות או תמריצים גם מפחיתים במידת מה את המוכנות להתחסן. המדענים מצאו כי הטבות או עונשים הפחיתו ב2% את המוכנות להתחסן אצל מי שהשיבו קודם לכן כי הם מתכוונים להתחסן.
עם זאת, גם לאחר שהמדענים הפחיתו את מי שהתחרט עקב תמריצים או עונשים, מדובר במדיניות יעילה להתחסנות. זאת משום שהמדענים מצאו שמגבלות יעלו את מספר המתחסנים ב4 אחוזים ותמריצים יגבירו התחסנות ב6 אחוזים.
