היום שלאחר הסגר: החל מסיום חג הפסח ולאחר המימונה יחל המשק לחזור לשגרה וההקלות ילכו וימשכו, כל עוד תהיה מגמה של צמצום במפר הנדבקים והחולים במצב קשה, או העדר עליה לסדרי גודל של נדבק כפי שרמזו גורמים שונים בהנהגה. הקרב ניטש על אופי החזרה לשגרה והפקת לקחים ממדינות אחרות. אז איך ייראה היום שאחרי הסגר והמגבלות עקב נגיף הקורונה?
איך ייראה היום שאחרי הסגר ?
להלן ההערכות השונות הקיימות בהתבסס על התבטאויות אנשי ציבור לצד הערכות המתפרסמות בכלי התקשורת לגבי היום שאחרי הסגר:
- על פי ההערכות ישובו לפעילות תלמידי החינוך המיוחד בישראל. ככל הנראה יחזרו אלה לשגרה בהדרגה במשמרות בוקר וצהריים ובקבוצות תלמידים מצומצמות. ייתכן ולאחריהם ישובו ללימודים תלמידי התיכונים המתכוננים לבחינות הבגרות. תלמידי הגנים עשויים לשוב במקביל לתיכוניסטים לגני הילדים. רק בשלבים מאוחרים יותר ישובו כלל תלמידי ישראל בכיתות א' ועד יב' למתכונת לימודים מלאה, על פי ההערכות.
- אירועי התרבות, הפנאי והנופש, לצד אירועי ספורט ובילוי יישארו סגורים בשלב הראשון. כמו כן, ניתן להניח שבשלב זה ועד חגי תשרי, ישארו בתי הכנסת ומקומות התקהלות דתיים סגורים.
- מקומות עבודה שעד כה הורשו לפעול בתכונת של 15% מהעובדים, יזכו לאפשרות להגביר את העבודה ולהעלות את כמות העובדים בהדרגה עד לשיעור משמעותי הרבה יותר.
- ככל הנראה החובה למדוד חום במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה תיוותר בעינה. כמו כן החובה ללבוש מסכות אף ופה להגנה מהידבקות בנגיף הקורונה והדבקה תישאר גם היא על כנה.
- היציאה מהסגר תכלול כנראה בהדרגה גם הקלה גוברת והולכת על האפשרות לטוס על מנת לאפשר חיי מסחר, ייבוא וייצוא תקינים.
- ענף ההי טק, התעשיה ויצוא יהיו ככל הנראה הענפים הראשונים שישוחררו לעבודה.
- מפרסומים שונים עולה כי ענפים שונים כמו מספרות ומכוני יופי וקוסמטיקה יוכלו להתחיל לעבוד בהדרגה תוך שימוש באמצעי הגנה כמו מסכת מגן לאף ולפה בהתאם להוראות שינתנו ממשרד הבריאות ובכפוף למצב הכללי.
- האכולוסיה המבוגרים ובמיוחד קשישים יוותרו אחרונים על מנת לשמור על בריאותם באופן מקסימלי.
- התחבורה הציבורית תחזור בהדרגה לפעילות מוגבלת בה ככל הנראה תותר נסיעה המגבילה את מספר הנוסעים בכלי התחבורה הציבורית.
מודל מתמטי אפידמיולוגי ליום שאחרי
בתוך כך, מדעני מכון ויצמן הציגו מודל מתמטי ל"יום שאחרי הסגר" כלומר כיצד להפעיל מחדש את המשק לאחר המשבר. מדעני מכון ויצמר סבורים כי בדומה לדיאטה חריפה המובילה לנזקים בריאותיים "סגר מוחלט של שלושה שבועות יפחית משמעותית את כמות החולים – אבל "יהרוג" את הכלכלה. הסגר יהפוך מאות מיליוני בני-אדם, ברחבי העולם, למובטלים. ענפי כלכלה רבים יתמוטטו ובסיום הסגר כל חולה שנותר יגרום להדבקה מחודשת – ואז יידרש עוד סגר מוחלט. כך תתחולל תופעת ה"יויו" הידועה. עולים ויורדים, ושוב עולים בכמות החולים. במקביל יתחולל הרס מוחלט של כלכלת העולם ומאות מיליוני בני-אדם יהיו רעבים. ב"שורה התחתונה", יותר אנשים ימותו מרעב מאשר מקורונה"
בהתבססם על בסיס מודל אפידמיולוגי-מתמטי שפיתחו הפרופסור אורי אלון ממכון ויצמן למדע, ושותפיו למחקר, תלמידי המחקר יעל כורם-כהנים ועומר קרין והמהנדס הבכיר בועז דודוביץ, מחברת "אפלייד מטיריאלס", הם מציעים "לבחור בדרך שתאפשר מאבק יעיל בקורונה, ובה בעת לשמור על הפעלה מדודה של המשק והכלכלה. לפי המודל שפיתחו המדענים, דרך הביניים הזאת מבוססת על סגר לסירוגין: חמישה ימי סגר ויומיים של עבודה רגילה. המודל המתמטי מראה שבדרך זו ירד שיעור ההדבקה הממוצע של חולה קורונה מ-2.5 נדבקים מכל חולה, לפחות מנדבק אחד מכל חולה. פרופ' אלון מעריך בזהירות שלאחר מחזורים אחדים כאלה נצליח להיפטר מהקורונה, או להפחית מאוד את תפוצתה – עד שיפותחו חיסון וטיפול נגד הנגיף."
