היקף בדיקות שיניים לילדים בישראל

ניתוח הגורמים המשפיעים על הביקוש לבדיקות שיניים של ילדים
מחקר במימון המכון לחקר שירותי הבריאות שנערך על ידי הפרופסור שוש שהרבני, הפרופ’ אורי בן ציון והפרופ’ יפה מכנס בדק ומצא כי מרבית הילדים נבדקים לפחות פעם בשנה בדיקות שיניים ואילו כחמישית מהילדים, במיוחד ילדים ממעמד סוציואקונומי נמוך אינם עוברים בדיקות שינים. עוד מצאו החוקרים כי לרפורמה ברפואת השיניים הייתה השפעה חיובית על הגדלת תדירות ביקורי בדיקות השיניים בקרב ילדים.

טיפולי שיניים. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: AndrewHorne
טיפולי שיניים. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: AndrewHorne

רקע מחקרי : בדיקות שיניים שגרתיות של ילדים חשובות לשם איתור וטיפול בזמן של בעיות שיניים. סקר ארגון הבריאות העולמי שנעשה ב 188 –מדינות בקרב ילדים בני 12 לגבי בריאות השן מצביע על כך שרמת התחלואה של ילדי ישראל גבוהה מהממוצע העולמי (2009WHO ,). הביקוש לבדיקות שיניים שגרתיות לילדים קשור לגורמים שונים ובכללם גורמים סוציו- דמוגרפים, גורמים פסיכולוגים (כגון: פחדים וחששות) וכן עמדות ואמונות של ההורים בנושא. בישראל, עד יולי 2010, שירותי בריאות השן לא נכללו בסל הבריאות ומומנו וסופקו בעיקר על ידי גורמים פרטיים. החל מיולי 2010 (ובהדרגה עד יולי 2012 ) חל שינוי בחוק המאפשר לילדים עד גיל 12 בדיקות וטיפולי שיניים חינם במסגרת סל שרותי הבריאות. המחקר המקיף הנוכחי בוחן את הביקוש לבדיקות שיניים לילדים וכן את השפעת השינוי בחוק על ביקוש זה.

מטרות החוקרים במחקר זה היו : לבדוק את מידת הביקוש לבדיקות שיניים תקופתיות לילדים עד גיל 10 הנכללים בהטבות החוק ולילדים מעל גיל 10 שאינם נכללים בהטבות החוק וכמו כן לבדוק את הגורמים העיקריים המשפיעים על הביקוש לבדיקות שיניים תקופתיות לילדים (בהפרדה מתחת ומעל גיל 10), ובכלל זה: גורמים סוציו- דמוגרפים וכלכליים, עמדות ואמונות של אימהות בנוגע לתחלואת שיניים, המודעות שלהן לשינוי החוק מיולי 2010 והנגישות למרפאות שינים. כמו כן ביקשו החוקרים לבחון את מידת השינוי שחל בביקוש לבדיקות שיניים תקופתיות של ילדים עד גיל 10 לאחר השינוי בחוק, על פי קבוצות אוכלוסייה שונות .

שיטות המחקר : למחקר היו שני חלקים: חלק (א) שכלל סקר טלפוני אשר בוצע בקרב מדגם מייצג ארצי של 618 אימהות לילדים בני 5-18. איסוף הנתונים נעשה במהלך ינואר 2012. שאלון המחקר כלל: (1) פרטים אישיים ומידע סוציו-אקונומי, שייכות לקופת חולים, קיום ביטוח משלים וביטוח פרטי לשיניים לילדים, (2) תדירות בדיקות שיניים שגרתיות (3) מודעות לשינוי בחוק; והאם חל שינוי בתדירות הבדיקות בעקבות החוק, סיבות לאי לקיחת הילד לבדיקה, (4) משתני מודל האמונות הבריאותיות, כגון: מידת החשיבות הנתפסת של בדיקות שיניים, תועלות נתפסות מהבדיקה וחסמים לבדיקה. חלק (ב) שכלל שאלון ידני מפורט יותר למדגם של 222 אימהות לילדים בין הגילאים 5-12, בין החודשים ינואר עד מרץ 2013.

ממצאי המחקר
הממצאים מראים כי ב-2011 מרבית הילדים (80.5%) נבדקו לפחות פעה בשנה ואילו 19.5% נבדקו בתדירות הנמוכה מפעם בשנה, אם בכלל. שיעור הילדים שנבדקו בתדירות של כל חצי שנה גבוה יותר באופן מובהק בקרב ילדים למשפחות יהודיות בהשוואה למשפחות שאינן יהודיות, במשפחות חילוניות בהשוואה למשפחות דתיות וחרדיות, בקרב ילדים שהכנסת משק הבית שלהם ממוצעת ומעלה בהשוואה לכאלו שהכנסת הבית מתחת לממוצע ובקרב ילדים שאימהותיהן בעלות השכלה של 12 שנים ומעלה לעומת אימהות עם השכלה נמוכה יותר. לגבי ילדים מעל גיל 01 נמצא, בנוסף, כי שיעור הנבדקים בתדירות גבוהה גדול באופן מובהק בקרב ילדים שהיה להם ביטוח שיניים פרטי לעומת ילדים שלא היה להם ביטוח פרטי .
תוצאות המודל האנליטי מראות כי הסיכוי של ילדים עד גיל 10 להיבדק בשנה הקרובה בתדירות גבוהה הינו גדול יותר עבור ילדים יהודים, במשפחות עם הכנסה ממוצעת ומעלה, שזמן הנסיעה למרפאה קצר יותר, וכן ככל שמידת החשיבות הנתפסת של בדיקות השיניים בעיני האם גבוהה יותר, ככל שמידת החומרה הנתפסת של בעיות שיניים גבוהה יותר וככל שמידת החסמים לבדיקה נמוכה יותר .
הממצאים מלמדים גם כי בשנת 2011 , 26.2% מקרב הילדים עד גיל 10 במדגם הגדילו את תדירות בדיקות השיניים לאחר החוק מ- 2010 ואילו מרבית הילדים (73.8%) לא שינו את תדירות בדיקות השיניים שלהם בעקבות הרפורמה. הגידול המשמעותי ביותר בביקוש לבדיקות השיניים לילדים היה בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות שהכנסת משק ביתם הייתה מתחת לממוצע והשייכים למשפחות חרדיות ודתיות. כמו כן חל גידול משמעותי בביקוש לאחר הרפורמה עבור ילדים שאימהותיהם היו מודעות לשינוי בחוק, וכן עבור ילדים שבישוב בו הם גרים קיימת מרפאת שיניים בהסדר.

מסקנות
המסקנות העולות מממצאי המחקר הן כי: א. אחוז לא מבוטל מהילדים נבדקים בתדירות נמוכה מהרצוי, אם בכלל, ב. חלק לא מבוטל של אימהות אינן מודעות לרפורמה בחוק בריאות השן, ג. הביקוש לבדיקות שיניים שגרתיות בקרב ילדים בכל הגילאים גדול יותר בקרב אוכלוסיות חזקות מבחינה סוציו אקונומית, ד. לעמדות ולאמונות של האם בנוגע לבריאות השן קיימות השפעות מובהקות על הביקוש לבדיקות שיניים שגרתיות של ילדיה, ה. בשנה וחצי שלאחר הרפורמה בחוק, חל גידול משמעותי בביקוש לבדיקות שיניים לילדים בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות, עובדה המעידה על צמצום פערים בקרב האוכלוסיות החלשות בחברה בנוגע לבדיקות שיניים לילדים.

החוקרים העלו כי מסקנות אלו משליכות על אופני מדיניות והמלצות למקבל ההחלטות באופן זה:
1. בעקבות הרפורמה חל גידול משמעותי בביקוש לבדיקות שיניים לילדים עד גיל 12 בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות. לפיכך, הרחבת הרפורמה לילדים עד גיל 18 עשויה לצמצם עוד יותר את הפערים בחברה הישראלית בנוגע לבריאות השן.
2. חלק בלתי מבוטל מההורים עדיין אינם מודעים לרפורמה בחוק, לפיכך, פרסום הרפורמה בציבור חיוני להגדלת המשתמשים בשירותי בריאות השיניים במימון ציבורי. בפרט יש לדאוג לפרסום פרטני בערוצים ייחודיים לאוכלוסיות שאינן נחשפות באופן תדיר לאמצעי התקשורת הישראלים (מגזר ערבי וחרדים).
3. קיום מערך הסברה שיטתי לילדים ולהוריהם עשוי להוביל להגדלת הביקוש לבדיקות.
4. נדרשת פריסה ארצית רחבה של מרפאות שיניים בהסדר בכדי לאפשר נגישות טובה יותר למשפחות לקבלת טיפולי שיניים.

מקורות
World Health Organization (2009). WHO Oral Health Country/Area Profile Programme. Retrieved from http://www.whocollab.od.mah.se.