שגשוג של תעשיית הנאנו טק- לאחר עשור של תמיכה בננו-טכנולוגיה בישראל מתחוור כי 400 מיליון דולר השקעה הניבו 130 חברות חדשות, 6 מרכזי ננו, 600 פטנטים שמחציתם מיושמים, וקרוב לאלפיים סטודנטים לתארים מתקדמים
על פי הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה ישראל הצליחה לבסס תשתית לאומית בעלת מוניטין ברמה בין לאומית, אולם, הפסקת המימון הממשלתי לתחום, תעצור את ההתקדמות שהושגה בעשור של פעילות עניפה
בעשור האחרון, מאז שתחום הננו-טכנולוגיה בישראל הוכרז כפרוייקט בעדיפות לאומית, חלה התקדמות משמעותית בתחום, כך על פי נתוני הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה – INNI, המתפרסמים לקראת כנס "ננו-ישראל 2016", שייערך בשבוע הבא בין התאריכים ה-22 ל-23 בפברואר, באוניברסיטת תל אביב. הוועדה אף מביעה דאגה לכך שהפסקת המימון הממשלתי לתחום, תעצור את ההתקדמות שהושגה בעשור של פעילות עניפה.
כ-400 מיליון דולר (ממקורות ממשלתיים וממשאבי האוניברסיטאות) הושקעו בתוכנית הננו-טכנולוגיות והצליחו לבסס בארץ תשתית לאומית בעלת מוניטין ברמה בין לאומית: הוקמו 6 מרכזי ננו-טכנולוגיה באקדמיה, שמשתפים פעולה בינם לבין עצמם ועם התעשיה הישראלית, כ- 140 מדענים בכירים בתחומי הננו-טכנולוגיה חזרו לישראל, נרשמו כ- 600 פטנטים, שמהם יושמו כמחצית, הוקמו כ – 130 חברות חדשות ומתבצע שימוש בטכנולוגיות החדשות בחברות מבוססות. במהלך התוכנית הוכשרו כ-1000 בעלי תואר שלישי וכ- 1800 בעלי תואר שני, מהנדסים ומדענים, שיהוו את התשתית האנושית להמשך הפיתוח באקדמיה וליישום אותם הפיתוחים בתעשיה.
"חברות הננו שרשומות כיום ב- INNI פועלות בתחומים מגוונים ומנצלות את התכונות הייחודיות של הננו-טכנולוגיה לשיפור מוצרים קיימים ולכניסה לתחומים חדשים״, אומר דן וילנסקי, חבר הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה וחבר בוועדת ההיגוי של כנס הננו. ״ישנן כ- 15-20 חברות יחסית גדולות שפועלות בתחום, דוגמת אלביט, רפאל, פלסן, תע"א, אפלייד, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, הממקדות חלק מפעילותן לתחום הננו. שאר החברות, בינוניות וקטנות (חברות הזנק) מפגינות יכולות ייחודיות בתחום הננו-טכנולוגיה ומקדמות יישומים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה שפיתחו או רכשו. חלק זה אמור לגדול בשנים הקרובות עקב טכנולוגיות ננו שהגיעו לבשלות והמחפשות יישומים תעשייתיים".
וילנסקי אומר כי על אף שבישראל היקפי התעשייה נמוכים עדיין ומוערכים בכמה מיליונים בודדים, היקף התעשייה העולמית צפוי להגיע ללמעלה מטריליון דולר של מוצרים ושירותים מבוססי ננו בתוך חמש שנים. "מדינת ישראל היא לא היחידה שזיהתה את הפוטנציאל של תעשיית הננו-טכנולוגיה, גם בעולם זיהו את אותו הפוטנציאל ורואים בו את הגל הבא של המהפכה התעשייתית ולכן ההשקעות בשטח זה מרקיעות שחקים. לדוגמא בשנת 2012 השקיעה ממשלת ארצות הברית כ- 2 מיליארד דולר והתעשייה האמריקאית השקיעה עוד 4 מיליארד בתחום. השוק המשותף השקיע כ- 2 מיליארד וסין השקיעה כ-1.5 מיליארד דולר. כל המדינות הכריזו שאין להן תוכניות להאט את ההשקעות, זאת לעומת מדינת ישראל. בה השקעה ממשלתית בתחומי הננו-טכנולוגיה, בשנת 2012, היתה בהיקף של כ-56 מיליון דולר״.
וילנסקי מעריך כי ישראל יכולה להיות שחקנית חשובה בפיתוח של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה שישולבו בתעשייות עולמיות מובילות: ״כשחלק מכך ייוצר בארץ על בסיס המידע והטכנולוגיה שפותחה כאן ובעיקרה ע"י מוסדות המחקר שהם מהמובילים בעולם בתחום המחקר והפיתוח. אנחנו נמצאים על הדרך הנכונה להפוך את ישראל למעצמת ננו-טכנולוגיה מובילה".
עם זאת, אומר וילנסקי, כי היעדים שנקבעו על ידי מנהלי התוכנית לפני עשור לא הושגו במלואם ולכן יש לבחון אסטרטגיה לאומית שתמנף את ההשקעות בנושא קודם לסיום התוכנית. ״השקענו משאבים כספיים, אנושיים ואישיים בתוכנית הננו ולא הגענו עדיין ליעד. התוכנית שעומדת לפני סיומה מעוררת דאגה – מוצדקת – האם האקדמיה הישראלית תמצא את המשאבים להמשיך בהתקדמות המחקר ובמיוחד לתמוך בתשתית וחידוש הציוד המתוחכם והיקר ההכרחי להמשך ההתקדמות? קובעי המדיניות הלאומית חייבים להיות יצירתיים ולהכין תוכנית המשך להשגת היעד הכלכלי מבעוד מועד כדי לא לאבד את מה שנבנה בעמל רב עד כה״.
פעילות הננו-טכנולוגיה בישראל החלה בשנת 2006 בעידוד של פורום תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח (תל"מ) שזיהה את הפוטנציאל של תחום הננו-טכנולוגיה. נבנה מודל מימוני בתקציב לחמש שנים של כ- 220 מיליון דולרים, 2/3 מהמקורות מומנו מתקציב תרומות של האוניברסיטאות ו- 1/3 מתקציב המדינה. ניהול התוכנית כולל הצבת יעדים ומדדים ברורים ופיקוח על ביצועם על ידי וועדה מייעצת בינלאומית המדווחת למנהלי התוכנית. בחמש השנים הראשונות תמכה התוכנית בעיקר בהקמת תשתית מדעית אקדמית ובהשבה לארץ של מדענים מובילים ישראליים. בנוסף, תוכניות ממשלתיות אחרות תמכו בפיתוחים בשטח הננו-טכנולוגיה בהיקף של כ-20 מיליון דולר בשנה. בעקבות ההצלחות בשטח, לאחר 5 שנים מתחילת התוכנית, הוחלט לאשר תוכנית לאומית ל 5 שנים נוספות בהיקף של כ-180 מיליון דולר (ממקורות ממשלתיים וממשאבי האוניברסיטאות) עם דגש גבוה יותר על יישומים תעשייתיים.
אודות כנס הננו
כנס "ננו-ישראל 2016" והתערוכה הנלויית אליו, הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי הננו-טכנולוגיה ויופגנו ויוצגו בו כמה מההזדמנויות והפתרונות הבולטים שפותחו בישראל, בתחומי החומרים, רפואה, מובייל, תעופה, מוליכים למחצה ותחומי תעשייה חדשניים נוספים. בין המשתתפים מהארץ ומהעולם, ניתן יהיה למצוא במפגש אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי תעשייה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים מרחבי העולם.
למידע נוסף, בקרו באתר http://www.kenesexhibitions.com/nanoisrael2016
