מהו המנגנון שאחראי לאלרגיה אסטמה ודלקות

מחקר חדש חושף מנגנון שמפעיל תאים האחראיים למחלות דלקתיות כרוניות כגון אלרגיות ואסטמה

מחקר חדש של הדוקטור אריאל מוניץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב חושף את המנגנון הביולוגי אשר עומד מאחורי התמיינות תאי דם לבנים בשם אאוזינופילים (Eosinophils) – אשר אחראים לרבים מן התסמינים של מחלות דלקתיות כרוניות כגון אלרגיה, מחלת האסטמה,  מחלות מעי דלקתיות ואף מחלת הסרטן.  המחקר הרואה אור בג’ורנאל היוקרתי Nature Immunology עשוי להיות בעל השפעה חשובה על הבנת התהליכים הביולוגיים שבבסיס התמיינותם של תאי דם לבנים בכלל, ובפרט על הטיפול במחלות דלקתיות כרוניות . 

“אאוזינופילים הם תאים אשר במצב נורמלי מתפתחים במח העצם, נכנסים לזרם הדם ומשם זורמים לרקמות הריריות. באנשים בריאים אחוז האאוזינופילים בדם הוא נמוך יחסית, בערך  שניים עד חמישה אחוזים מכל התאים הלבנים” מסביר ד”ר מוניץ. “אך לעומת זאת, אצל חולים  במחלות אלרגיות, ובמיוחד אצל הלוקים באסטמה, ריכוז האאוזינופילים עולה משמעותית. במחלת האסטמה, האאוזינופילים העודפים מתמיינים במח העצם, נכנסים למחזור הדם ובסופו של דבר מגיעים לריאות, שם הם משחררים שורה של מולקולות רעילות הגורמות באופן ישיר או עקיף לנזק רקמתי, לקוצר נשימה, להפרשת ריר וכך הלאה. למעשה, האאוזינופילים אחראים לחלק ניכר מהסימפטומים המוכרים של מחלת האסטמה”. 

התעטשות. סימפטום של הצטננות.מקור: ויקיפדיה. צילום: באדיבות הספרייה הלאומית הרפואית האמריקאית. US Health Image library
התעטשות. סימפטום של אלרגיה.מקור: ויקיפדיה. צילום: באדיבות הספרייה הלאומית הרפואית האמריקאית. US Health Image library

בשל כך, לדברי בדוקטור מוניץ, האאוזינופילים משמשים היום כמטרה פרמקולוגית לטיפול בחולי אסטמה. קיימות מספר תרופות ניסיוניות המנסות לדכא את התמיינותם במח העצם או את נדידתם ממח העצם לריאות – רובן ככולן באמצעות דיכוי של חלבון בשם IL-5, הידוע כמעודד ייצור של אאוזינופילים”.

מנגנון ביולוגי שלם

עד היום, החלבון IL-5 היה הגורם היחיד שהיה מוכר למדע כגורם המשפיע על התמיינות האאוזינופילים. במחקרם החדש זיהו הדוקטור מוניץ, יחד עם הדוקטורנטיות נטע-לי מורגנשטרן בן ברוך ודנה שיק, שני חלבונים נוספים אשר משחקים תפקיד מכריע בהתמיינות האאוזינופילים.

“גילינו שחלבון בשם PIR-B מבקר את ייצור האאוזינופילים במח העצם. זהו חלבון ידוע, שמתבטא בתאי דם לבנים נוספים – אבל עד היום אף אחד עוד לא קשר אותו לייצור האאוזינופילים, או בכלל להתמיינות תאי דם לבנים. התחלנו לחקור את החלבון PIR-B אחרי שזיהינו שהוא מתבטא ברמות חריגות בתאי אאוזינופילים, ובמיוחד באאוזינופילים שלקחנו מעכברים חולי אסטמה. כאשר ניסינו לגדל במעבדה אאוזינופילים ממח העצם של עכבר בריא וממח העצם של עכבר בלי PIR-B, גילינו כי כל האאוזינופילים שניסינו לגדל בתרביות ללא החלבון הזה מתו בתוך שבוע, ולא התמיינו לכדי תאים בוגרים. בשלב שני גילינו שהחלבון PIR-B בעצם מעכב את פעולתו של חלבון אחר מאותה משפחה:

PIR-A שמשדר לאאוזינופילים את ההוראה למות. בעצם חשפנו מנגנון ביולוגי שלם, הייחודי לתא הזה: החלבון PIR-B מעכב את פעולתו הקטלנית של החלבון PIR-A בהתאם לריכוז החלבון IL-5, שמעודד התמיינות של אאוזינופילים. כמו במשיכת חבל, כל חלבון מושך לכיוון אחר עד שנוצר איזון”.

המחקר, נמשך ארבע שנים והתקיים בשת”פ  עם המחלקה לאימונולוגיה ולאלרגיה בביה”ח לילדים בסינסינטי, אוהיו, ונערך במימון חלקי של הקרן הדו-לאומית למדע (BSF), הקרן הלאומית למדעים (ISF), הקרן הישראלית לחקר סרטן (ICRF), מענק מהאיחוד האירופי ומענקי מחקר מה-NIH האמריקאי.

למחקר החדש השפעה מכרעת על הבנת התהליכים הביולוגיים שבבסיס התמיינותם של תאי דם לבנים בכלל, ועל הטיפול במחלות דלקתיות כרוניות בפרט. “כל אחד מהחלבונים שזיהינו – גם החלבון שמתווך את הרג האאוזינופילים וגם החלבון שמעכב את פעילות החלבון הקטלני – יכול לשמש כמטרה חדשה לטיפול במחלת האסטמה, וכפוטנציאל לטיפול בכל מחלה המערבת גיוס ושפעול של אאוזינופילים. כאשר השרינו את מחלת האסטמה בעכברי מעבדה שחסר להם החלבון המעכב PIR-B, ראינו כי האאוזינופילים לא מגיעים לריאות, והדלקת האופיינית למחלת האסטמה שככה משמעותית”.