המרחב והזמן בעידן התקשורת

המרחב והזמן בעידן התקשורת

לפני עידן התקשורת האלקטרונית הגדרת הזמן והמרחב היתה מוגבלת ותלויה במקום וזמן מוגדרים מראש. המרחב היה נתון לאזור ספציפי ומוגדר ולא ניתן היה לחצות גבולות של אזורים, מדינות או תרבויות. לצידו, הזמן היה רציף ונמדד ביכולת להעביר מידע ממקום למקום ולתקשר באופן יעיל יותר. 

ילד. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי PD. צילום: Kucharek
ילד. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי PD. צילום: Kucharek

עם התקדמות הטכנולוגיה ואמצעי התקשורת החדשים, איבדו הזמן והמרחב ממשמעותם המקורית וכיום אנחנו יכולים לתקשר לכל מקום ובכל זמן ללא כל מגבלה טכנולוגית. ילדינו יכולים להעביר לקבל כל מסר מנקודה א’ לנקודה ב’ במהירות אפסית ללא צורך לצאת מהבית או מהחדר הפרטי שלהם. הבית הפך למרכז תקשורתי המאפשר חלחול של מידע פנימה והחוצה ללא יכולת לשלוט בתהליך או להגבילו כהורים.

אופן הגדרת המרחב והזמן בבית משפיעה על התנהלות המשפחה והיחסים בה סביב התקשורת. המרחב נוצר באמצעות מיקום מכשירי הטלוויזיה והמחשב ברחבי הבית ומשפיע על מקורות שונים למשיכת תשומת לב ולהתנהלות של בני המשפחה. יש לשאול את עצמנו כהורים כיצד אנו רואים את המרחב המשפחתי ובהתאם להחליט היכן למקם מכשירים טכנולוגיים. אם למשל נחליט להכניס טלוויזיה או מחשב לחדר הילדים, עלינו לקחת בחשבון כי להחלטה זו יש משמעות משפחתית ואישית. המרחב הביתי יתחלק למרחבונים קטנים ולילדינו יהיו אופציות נוספות לבידור, למידה ומשחק מחוץ למרחב הציבורי בבית. הילד יוצא ממרחב השליטה והפיקוח והוא חשוף לתכנים שונים ללא ידיעתנו או יכולתנו כמבוגרים לעזור, לכוון או לפקח. מצד שני, ייתכן שהילד מספיק גדול ואחראי ולכן סביר שיוכל לצרוך תקשורת באופן נפרד ולפי רצונו וצרכיו.

הגדרת הזמן מהווה פרמטר נוסף ומשמעותי בתהליך: כיצד אנו מגדירים את זמן העבודה מול זמני הפנאי, מה אנחנו בוחרים לעשות בזמן הפנאי שלנו כיחידים או כמשפחה? האם הזמן הפנוי מוקדש ברובו לזמן מדיה של צפייה בטלוויזיה או גלישה במחשב? האם אנו מציעים לילדינו זמן איכות נפרד מהמדיה? האם ילדינו לוקחים חלק בפעילויות חלופיות וחברתיות מחוץ למסכים? האם אנחנו מהווים דוגמא ומודל חיובי לחיקוי באופן חלוקת הזמן במסגרת המשפחתית או שאנחנו מתיישבים מול המסכים ובוהים בהם שעות בעצמנו לאחר החזרה מהעבודה?

עם זאת, אל לנו להתעלם מכך שהסיטואציה החדשה טומנת בחובה גם יתרונות שכן התקשורת מציעה לנו אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לעבודה, בידור, מידע ועוד. אל לנו לשכוח שהורים רבים חוזרים הביתה ומבלים עם ילדיהם במשך אחר הצהריים וזקוקים בעצמם לשקט תעשייתי. במצב עניינים זה הורים מנצלים את התקשורת למנוחה, למידה, עבודה או כשמרטף זול וזמין.
עם זאת, עלינו לזכור כי לנוחות הרגעית יש מחיר יקר והוא המחיר המשפחתי.

עלינו להחליט כהורים וכמבוגרים אחראים כיצד נגדיר את המרחב והזמן המשפחתי סביב התקשורת באמצעות מיקום מכשירים טכנולוגיים וקביעת זמני הצריכה שלהם. עלינו להגדיר את הדברים בהתאם לאקלים המשפחתי, לאופי הילדים, לגילם ולאופן התנהלות המשפחה בשגרה. עלינו לוודא שזמן צריכת המסכים סביר ביחס לפעילויות אחרות (אוכל, שינה, משחק חופשי ופעילויות חברתיות אחרות). עלינו ליזום פעילויות בבית המאפשרות אינטראקציה משפחתית חיובית ללא תיווך המסכים כמו הכנת ארוחה, פעילות יצירה או משחקי דמיון. בדרך זו נוכל לנצל את יתרונות המסכים אך לא נשכח להתנהל במשפחה גם בלעדיהם באופן ישיר, אמיתי ומהנה.

צפייה מהנה!!!

מאת: ד”ר שלי גפן.ד”ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ’ פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.