המשך הירידה בפניות נשים לועדות להפסקת הריון
בשנים האחרונות קיים דיון ער באשר לנחיצותן של וועדות להפסקת ההריון לנוכח שיעור האישורים הכמעט מוחלט הניתן בהן לנשים להפסיק את הריונן ולנוכח הקולות הנשמעים להעניק לנשים את המונופול לקבוע מה יעשה בגופן. מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2016 נרשמו 18,032 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. 99.3% מהן אושרו על ידי הוועדות. שיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון ב-2016 היה 9.0 (ל-1,000 נשים בגילים 49-15). בשנת 2015 פנו 18,510 נשים והשיעור היה 9.4. שיעור הפניות נמצא במגמת ירידה משנת 1988 (אז היה השיעור 18.6).
מדוע שיעורי הנשים העובדות הפסקת הריון לאחר אישור הוועדה להספקת הריון הינו נמוך ומדוע שיעור זה הולך ופוחת עם השנים ? יש הסבורים כי לנוכח ההכרח המתבקש מנשים אשר ניצבות בפני ועדות להפסקת הריון לשקר באשר לסיבה שבגללה הן מעוננות להפסיק את ההריון, שיעור זה פוחת. יש המצביעים על כך שקיומם של ביטוחי בריאות פרטיים או ביטוחים של קופות החולים אשר מעניקות לנשים את יכולת ביצוע הליך הפסקת ההריון, תוך החזר כספי על הליך זה, מקלות על נשים להמנע מלהגיע לוודעות אלה. קולות נוספות מנמקים זאת בכך שוועדות הפסקת ההריון מציבות את הנשים בסיטואציה בה היא נדרשת לשטוח בפני וועדה של בעלי תפקידים שאינם קשורים אליה (כמו לדוגמה גורמים מקצועיים כמו רופא הנשים או רופא המשפחה של האישה) תאור אינטימי ואישי ביותר אודות מצבה ואודות הנימוקים שבגינן אינה רוצה להפסיק את ההריון.
מוסיפות לכך העלויות הלא גבוהות של ביצוע הפסקת הריון באופן פרטי.
תהא הסיבה אשר תהא, נהיר כי שיעור הפסקות ההריון דרך וועדות ממשלתיות הולכת ופוחתת. מנתוני משרד הבריאות מתחוור עוד כי שיעורי הפניות לוועדות להפסקת היריון של הנשים המוסלמיות (7.1 ל-1,000 נשים) והדרוזיות (6.0) היו נמוכים מאלו של היהודיות (9.4) ושל הנוצריות הערביות (9.8). השיעורים של הנוצריות האחרות (שאינן ערביות) והנשים ללא סיווג דת הם הגבוהים ביותר (12.7 ו-11.3, בהתאמה).
ב-9.0 מתוך כל 100 הריונות ידועים הייתה פנייה לוועדה להפסקת היריון. יחס זה נמצא במגמת ירידה מתמדת משנת 1988 (אז היה היחס 15.2). עוד עולה מהממצאים כי 9.1% מהפניות היו של נערות עד גיל 19.• 48.2% מהפניות היו של נשים נשואות, 40.9% – של רווקות, 10.3% – של גרושות ו-0.5% – של אלמנות. הממצאים מעלים גם כי 85.8% מהפניות היו בשליש הראשון של ההיריון (עד סוף השבוע ה-12). 1.9% היו משבוע 24. סעיף החוק השכיח לאישור הפסקות היריון היה היריון מחוץ לנישואין (49.7% מהפניות). 20.5% מהפניות נתמכו בסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר". 29.9% מהפניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2016 היו של נשים שפנו בעבר לוועדה לשם הפסקת היריון. יצויין כי בהשוואה למדינות אחרות בעולם, יחס הביצועים של הפסקות היריון ל-100 לידות חי בישראל היה נמוך (10.2), ומשקף את הפריון הגבוה יחסית בישראל.
