חוקרים: העדר שינה אחרי חשיפה לאירוע טראומטי הפחית את הסיכון לסבול מתסמונת פוסט טראומה
בקרב אחד מכל חמישה אנשים שנחשף לאירוע טראומתי חריף כמו פיגוע, תאונת דרכים, מלחמה, תאונת עבודה הזיכרון של האירוע לא נחלש וממשיך להוות איום חי עליהם בחוויה חוזרת שלהם אותו במחשבותיהם. אנשים אלה ממשיכים לחוות באופן שלילי את הזיכרון הטראומתי למשך שנים לאחר מכן וסובלים מתסמונת המכונה הפרעת דחק פוסט טראומתית Post Traumatic Stress Disorder -PTSD– תסמונת פוסט טראומה. ההפרעה מובילה לקשיים משמעותיים בתפקוד היומיומי של החולה ואף לחוסר תפקוד מלא. הסובלים מן ההפרעה טרודים במחשבות חוזרות ונשנות על האירוע ובמקביל מנסים להימנע מלהיחשף לגירויים שיזכירו את האירוע.
ידוע כי בבני אדם לשינה ישנו תפקיד חשוב בתהליכי למידה וזיכרון. שינה – אפילו קצרה מסייעת לקיבוע וגיבוש זיכרון ומסייעת לשיפורו. ידוע כי גם במכרסמים, להעדר שינה ישנן השפעות שליליות ביחס לגיבוש זיכרון ושיבושו.
מכיוון שה"הזיכרון הוא מרכיב משמעותי בהתפתחות סימפטומים פוסט טראומטיים" החוקרים ביקשו לבדוק במחקר זה שפורסם לאחרונה, את השפעת חסך השינה על התגבשות זיכרון טראומתי כלומר השפעה של העדר שינה אחרי חשיפה לטראומה על מגוון היבטים של התגובה לסטרס" בחיות מעבדה.
בעקבות המחקר המבוסס על ניסויים שנערכו במודל ייחודי בחולדות על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ואונ' בן גוריון שבנגד, מצאו החוקרים כי מניעת של שינה אחרי חשיפה לאירוע טראומתי עשויה לסייע למנוע לגמרי או לצמצם את הסיכון ללקות בתסמונת פוסט טראומה.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Neuropsychopharmacology המחקר והמודל נערכו ופותחו על ידי הפרופסור חגית כהן ראש יחידת המחקר לחקר סטרס וחרדה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם פרופ' יוסי זהר מאוניברסיטת תל-אביב.
החוקרים מצאו כי מניעת של שינה מהחולדות 6 שעות אחרי חשיפתן לאירוע טראומתי, צמצמה באופן משמעותי ומובהק את התפתחות התגובות ההתנהגויות דמויות הפוסט-טראומה של החולדות,(תגובות אשר נמדדו במספר מבחנים התנהגותיים וביניהם מבדקי זיכרון אשר קשורים ישירות לסטרס). החוקרים מצאו שחולדות שזכו ל"חסך שינה לאחר החשיפה לטראומה, לא זכרו את הטראומה אליה נחשפו, בעוד שחולדות הבקרה זכרו את הטראומה והדגימו התנהגות דמוית פוסט-טראומה".
לדברי הפרופסור כהן "מניעה מכוונת של שינה אחרי חשיפה לגורם לחץ יכולה להיות אפקטיבית להתערבות בתהליכים פוסט טראומטיים. נראה כי מניעת שינה שלאחר חשיפה לגורם לחץ מפריעה לגיבוש זיכרונות אוורסיביים או זיכרונות פחד, על ידי התערבות באינטראקציות שבין מערכות גלוקוקורטיקואידיות ואדרנרגיות" כלומר העדר שינה בסמיכות אחרי חשיפה למאורע טראומתי, צמצמה את התגבשות הזיכרון הרגשי, באמצעות שיבוש התיזמון ההורמונלי וכך הפחיתה את הסיכון לפתח תגובות טראומתיות.
