לפחות אחד משני ילדים עם אוטיזם סובלים מנדודי שינה. הפרעות שינה בילדים אוטיסטים הוא נושא שנחקר מעט יחסית. מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון מדד לראשונה את הפעילות המוחית של ילדים הסובלים מאוטיזם במהלך השינה שלהם ומצא שהם לא מפתחים דפוסי שינה עמוקה. ממצאי המדענים יוצרים תשתית למציאת פתרונות לבעיה המטרידה את הילדים ובני משפחותיהם
הפרעה ברצף האוטיסטי (ASD – Autistic Spectrum Disorder) מופיעה בילדות או בשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות. הפרעה זו משפיעה על התנהגויות אנושיות בסיסיות, כגון היכולת לתקשר רעיונות ורגשות, דמיון, אינטראקציה חברתית, והיכולת לבסס קשרים עם אחרים. לרוב להפרעה ברצף האוטיזם ישנן השפעות ארוכות טווח על האופן בו ילדים לומדים להיות בני אדם חברתיים, לטפל ולדאוג לעצמם באופן עצמאי, ולהשתתף בקהילה. לעיתים קרובות הפרעה של אוטיזם מופיעה יחד עם מוגבלות שכלית, הפרעה בקשב וריכוז ו/או ליקוי שפתי.
מאפייניה של הפרעה ברצף האוטיזם הינם פעילויות, דפוסי התנהגות, תחומי עניין מוגבלים וחזרתיים, חסך מתמשך באינטראקציות חברתיות ובתקשורת חברתית הדדית באופן המבטא את התסמינים הללו מאז הילדות המוקדמת באופן המגביל או פוגע בתפקוד היומיומי.
הפרעות שינה בילדים אוטיסטים הן מאפיין עליו מתלוננים הורים רבים והוא נושא בעל חשיבות לרווחתם ובריאותם של הילדים עם אוטיזם. הפרעות שינה הן אחת התופעות הנפוצות בקרב ילדים עם אוטיזם והן משפיעות רבות על איכות החיים של הילדים ובני משפחותיהם. הסיבה להפרעות שינה אלה לא ידועה. מחקר חדש שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון מדד לראשונה את גלי השינה במוחם של ילדים עם אוטיזם במהלך לילה שלם. המדענים מצאו שילדים אוטיסטים התאפיינו בעוצמת הגלים שהינה בממוצע, כ- 25% יותר נמוכה מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם. תוצאות המחקר מלמדות שבניגוד לילדי הביקורת, ילדים עם אוטיזם מפתחים גלי שינה חלשים שמאפיינים שינה רדודה ושטחית, בדומה לשינה של אנשים שאינם עייפים. המדענים סבורים שבכך הם זיהו את המנגנון שעומד מאחורי לפחות חלק מבעיות השינה הנפוצות בילדים עם אוטיזם.
מחקרים רבים ברחבי העולם הראו שכ- 40-80% מהילדים על הספקטרום האוטיסטי סובלים מנדודי שינה (אינסומניה). ילדים אלו מתקשים להירדם, מתעוררים לעיתים קרובות במהלך הלילה, ומקיצים מוקדם בבוקר כך שסך שעות השינה שלהם הוא כחצי מהמצופה מבני גילם. הורים רבים מתארים קושי בהירדמות ושינה מקוטעת אשר גורמים להתמודדות קשה ביותר עבור הילד ובני משפחתו וגורמים לפגיעה באיכות החיים, רגזנות, תוקפנות, עצבנות, ועוד.
לכן החל צוות המדענים בראשות פרופ' אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה וראש המרכז הלאומי לחקר אוטיזם לחקור את הנושא. במהלך המחקר שראה אור בכתב העת המדעי בנושא שינה – Sleep, הוקלטה לראשונה הפעילות המוחית של כ-29 ילדים עם אוטיזם ו- 23 ילדים ללא אוטיזם. הילדים הגיעו למעבדת השינה במרכז הרפואי סורוקה בניהול פרופסור אריאל טרסיוק. שם המדענים הקליטו את פעילות מוחם הוקלטה בעזרת מערכת EEG במשך לילה שלם. ממצאי המדענים מצביעים על כך שהשינה של הילדים עם האוטיזם הייתה רדודה ושטחית בהשוואה לילדי קבוצת הביקורת ללא אוטיזם, ונראתה כמו זו של ילדים שאינם עייפים. הבדל זה היה גדול במיוחד בתחילת הלילה ובלט במיוחד בילדים עם בעיות שינה קשות יותר.
"גלי המוח המעידים על שינה עמוקה הינם גלים איטיים בתדרים של 1-4 הרץ. ככל שעצמת גלי המוח בתדרים אלו גדולה יותר, כך השינה עמוקה יותר." בילדים עם אוטיזם מצאו החוקרים ש"עוצמת הגלים היא, בממוצע, כ -25% יותר נמוכה מאשר העוצמה בילדים ללא אוטיזם. הבדל זה בלט במיוחד בשעות הראשונות של הלילה, בהן ישנים הכי עמוק, והלך ונעלם בהמשך הלילה, בשעות בהן השינה נהיית רדודה יותר באופן טבעי בכולם".
ראו גרף:
פרופ' דינשטיין סביר כי "נראה שהילדים עם האוטיזם, ובמיוחד אלו שההורים דיווחו שיש להם בעיות שינה קשות, אינם מתעייפים מספיק במהלך היום, לא מפתחים לחץ לישון, ומוחם לא נכנס לפעילות שינה עמוקה כאשר הם נרדמים", "הממצא מעיד על כך שמוחם של הילדים עם אוטיזם אינו מפתח דפוסי שינה עמוקה שהינם חיוניים למנוחת המוח וליצירת הרגשת הרעננות שיש לאחר שינה עמוקה. יתרה מכך נמצא קשר בין חומרת בעיות השינה כפי שהן מדווחות על ידי ההורים ומידת העומק של השינה, כך שילדים עם בעיות קשות יותר הראו פעילות מוחית המעידה על שינה רדודה ושטחית יותר".
לבעיות שינה, לרבות חוסר בשעות שינה ושיבושים בשינה עצמה יש הלשכות בריאותיות, תסמינים ונזקים קלים כקשים. לנוכח הממצאים המדענים מתעתדים לבצע מספר מחקרי המשך לבדיקת התערבויות שיכולות להעצים את עומק השינה בילדים הרלוונטיים. מחקרים אלו יבדקו התערבויות פשוטות כגון הגברת הפעילות הגופנית במהלך היום ועד לבחינת השפעתה של התערבות התנהגותית ושימוש בתוספי מזון כגון מלטונין ושימוש בתרופות כגון קנביס רפואי.
מרכז המחקר הלאומי לאוטיזם של ישראל הוקם בשנה שעברה באוניברסיטת בן-גוריון, בשיתוף רופאי בית החולים סורוקה, עקב קבלת מענק ממשרד המדע והטכנולוגיה ומטרתו להוביל את חקר האוטיזם בישראל. המחקר נתמך על ידי קרן סימונס לחקר האוטיזם.
