ליכוד ? עבודה ? יש עתיד ? ההשתייכות המפלגתית של רשימות המועמדים לרשויות הערים בבחירות המקומיות לא משפיעה על ההצבעה באופן משמעותי
מחקר חדש באונ' חיפה מתאר את פרופיל המצביע לרשות המקומית: ההשתייכות הפוליטית לא מעניינת, המדיניות של המועמד משפיעה רק במידה בינונית וגם המאבק בשחיתות לא משפיע יותר מידי על ההחלטה של הציבור האם להצביע בבחירות המקומיות
ההשתייכות הפוליטית לא מעניינת כמעט בכלל, המדיניות של המועמד משפיעה רק במידה בינונית וגם המאבק בשחיתות לא משפיע יותר מידי על ההחלטה של הציבור האם להצביע בבחירות המקומיות שיערכו בעוד כשבועיים, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר מדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה לקראת עימות פוליטי (Debate) בין המתמודדים לראשות העיר חיפה שיתקיים באוניברסיטה שבוע לפני הבחירות.
לדבריו הדוקטור איתי בארי, מאוניברסיטת חיפה ואחד שהיה אחד מעורכי המחקר, העובדה כי הציבור העניק חשיבות בינונית בלבד למדיניות שמציג המועמד גרמה לאנשי בית הספר למדעי המדינה לקיים את העימות, במטרה להדגיש לציבור את חשיבות המדיניות והנושאים שהמועמדים מעמידים על סדר היום. העימות יהיה במתכונת המקובלת: בתחילה יציג כל מועמד את משנתו, לאחר מכן תופנה שאלה מרכזית לכל המתמודדים ולאחר מכן התייחסות להערות שהעלו המתמודדים האחרים. לבסוף יפתח העימות לשאלות מהקהל.
כאמור, לקראת העימות ערכו ד"ר בארי יחד עם ד"ר דורון נבות וד"ר ישראל ויסמל-מנור סקר בקרב 886 משתתפים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל. מהממצאים עולה כי הסיבות המרכזיות לכך שאנשים משתתפים בבחירות המקומיות הם הרצון לשפר את איכות החיים (3.4 במדד של 1-4) והרצון לשפר את השירותים המקומיים (3.37). חשיבות המדיניות של המועמד הייתה בינונית בלבד, וכך גם הרצון להפחית את השחיתות (3.17 ו-3.1 בהתאמה).
החוקרים מצאו במחקרם כי ההשתייכות של המועמד למפלגה מסוימת (למשל, הליכוד, העבודה) היא בעלת ההשפעה הנמוכה ביותר בהחלטה האם להצביע בבחירות המקומיות ולמי להצביע בבחירות המקומיות (2.37 בממוצע). בצורה דומה, גם לשיוך הפוליטי-מפלגתי של הבוחר עצמו הייתה השפעה מועטה על הנטייה להצביע. "ממצאים אלו מצביעים על בגרות ובשלות של הבוחר המקומי. הוא משכיל להפריד בין השתייכות פוליטית-מפלגתית שלו עצמו, העדפות פוליטיות בבחירות הכלליות והכרעות פוליטיות מקומיות. כלומר, בבחירות המקומיות, בבואו של התושב לקלפי, שיקולים רציונאליים, מקומיים וקהילתיים העומדים בפניו גוברים על שיקולים פוליטיים-מפלגתיים במישור הארצי, וטוב שכך", אמר ד"ר בארי.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שתפיסת איכות החיים ברשויות המקומיות בישראל הינהבינונית-גבוהה (2.9) ושביעות הרצון מתפקוד הרשות המקומית גבוהה למדי (3.0). מידת האמון בפוליטיקה המקומית נמצאה כבינונית עד גבוהה (2.8). בדומה, התושבים העריכו את מידת השחיתות הפוליטית ברשות המקומית כבינונית עד נמוכה (2.2 בממוצע).
מידת שיתוף הציבור בקבלת החלטות נמצאה כבינונית עד נמוכה, (2.1 בממוצע) ובהמשך לכך, תחושת התושבים שהם זוכים לתת-ייצוגיות ברשות המקומית נמצאה כבינונית (2.6 בממוצע).
