מהו הריון חוץ רחמי, מהם גורמי הסיכון להריון זה, כיצד מזהים הריון מחוץ לרחם ומה הטיפול בהריון כזה?
הריון חוץ רחמי הוא הריון שבו התפתחות העובר נעשית שלא בתוך גוף הרחם בשל השתרשות והתפתחות הביצית המופרית באזורים שונים כמו החצוצרה. הריון זה קורה בשכיחות של כשני הריונות מתוך מאה הריונות. במקרה של דימום פנימי הנגרם לעיתים עקב הריון לא תקין זה, מצויה האישה ההרה בסיכון לחיה ולתקינות החצוצרות ולכן במקרה של חשש להריון מסוג זה מומלץ לפנות מידית לבדיקת רופא או לשירותי רפואת חירום.
איך מזהים הריון מחוץ לרחם
בתחילת התפתחות העובר מחוץ לחלל הרחם, לרוב האם לא תסבול מתסמינים או תלונות משמעותיים אך עם התפתחות ההריון, ניתן לאבחן מצב של התפתחות הריון מחוץ לרחם באמצעות בדיקות הריון עם ממצא חיובי המלווה ברגישות בבטן במישוש, עלייה לא מספקת או ירידה ברמת הורמון BHCG ו/או רמות פרוגסטרון נמוכות יחסית המלווה בתופעות מעין כדוגמת אלה:
- כאבי בטן או כאבי גב תחתון
- איחור בקבלת מחזור או דימום וגינאלי
- חום גבוה
- חולשה או סחרחורת
- שינוים בלחץ דם במעבר לעמידה או לחץ דם נמוך
- הפרשה דצידואלית או דימום מהנרתיק
- כאב בצד אחד (לעיתים נדירות בשני צדדים)
- תסמיני הריון כמו בחילות, הקאות ועייפות
- כאבים בכתף אחת או שתיים (לרוב עקב הצטברות דם בבטן המובילה לפעילות סרעפת באופן המוביל לכאבים כאלה)
הריון חוץ רחמי – גורמי סיכון
קיימים מספר גורמים אשר מגבירים את הסיכון להריון חוץ רחמי וביניהם:
1. עישון מוגבר
2. ניתוחים קודמים במיוחד באזור מערכת המין או בעיות פתולוגיות בחצוצרה
3. קשירת חצוצרות
4. הריון קודם מחוץ לרחם
5. גיל מבוגר של האם ההרה במיוחד מעל גיל 35
6. שימוש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון
7. שטיפות ואגינאליות
8. מחלת אנדומטריוזיס
9. זיהומים עקב מחלות מין, אפנדציטיס, דלקת וגינלית
10. שימוש בגלולות מסוגים מסוימים וביניהן פרוגסטרון, גלולות הנקה וגלולות היום שאחרי
11. תרופות הורמונליות ובמיוחד כאלה המשמשות לטיפולי פוריות
מהו הטיפול בהריון חוץ רחמי
א. במידה ומאובחן הריון תוך רחמי, במקרים מסוימים אם התופעות קלות במיוחד, הרופא המטפל עשוי להורות על המתנה על מנת לאפשר לגוף לספוג את ההריון באופן טבעי.
במקרה כזה ייעשה ליווי צמוד של הרופא ופיקוח על התפתחות הריון זה והתערבות במידה וההריון אינו מפסיק באופן טבעי על ידי הגוף עצמו.
ב. כאמור, בכדי להימנע מנזקים וסיכון חיי האישה ההרה, יש לפנות בהקדם לטיפול בהריון זה. מלבד הסיכון לחיי היולדת, התמשכות הריון מחוץ לרחם מגבירה גם את הנזקים לחצוצרה.
בעת אבחון מוקדם של הריון חוץ רחמי, נעשה שימוש בתרופות המסיימות את ההריון באופן המונע התחלקות תאית של העובר באמצעות עיכוב סינתזת DNA.
שימוש בתרופות אלה לא יוצר סיכון משמעותי לפגיעה בחצוצרה. שימוש בתרופות מעין אלה לרוב מלווה באופן שכיח בכאבי בטן ללא תופעות לוואי חריפות מלבד זה.
תרופה זו ניתנת בIM כלומר בהזרקה לשריר או באמצעות הזרקה של החומר במישרין לחצוצרה בה מתקיים ההריון החוץ רחמי תחת ניטור אולטרה סאונד.
בסמוך לאחר טיפול זה תיבדק הירידה בכמות הורמון HCG בדמה של האישה ההרה.
דרכי טיפול נוספים
ג. ברוב המקרים במידה וההריון לא אובחן בזמן, הטיפול השגרתי יהיה בניתוח לפרוסקופיה שמונע צלקות וחתכים משמעותיים, מאפשר צפייה באמצעות מצלמה והימנעות מפגיעה בחצוצרה, וכרוך בהחלמה מהירה או טיפול בניתוח פתיחת בטן שיעשה כחלופה לא מועדפת במקרה שלפרוסקופיה לא אפשרית.
בשני המקרים לעיתים ניתן יהיה להוציא את העובר מהחצוצרה בלי לפגוע או להסיר אותה ולעיתים יאלצו הרופאים לכרות אותה בחלקה או בשלמותה בעת ההליך.
ד. ניתוח חירום יעשה במקרים בהם ערכי הורמון BHCG גבוהים ביותר, בהריון הטרוטופי או לשם הפסקת הדימום הפנימי באמצעות חיתוך בטני המלווה בהסרה המלאה או החלקית של החצוצרה או השארתה לעיתים, כתלות בנסיבות הרפואיות.
לאחר הריון חוץ רחמי מומלץ להרבות במנוחה, ולקבל סיוע להתמודדות רגשית עם הקושי של סיום ההריון, להיות במעקב רפואי ולהיוועץ בגורמים מקצועיים בנושא כניסה מחודשת להריון (רצוי לאחר כארבעה חודשים לפחות) כתלות במצבה (לרוב נותרת חצוצרה אחת תקינה לפחות והסבירות להריון מוצלח בהמשך גבוהה מאד, ולכן אין צורך בטיפולי הפריה).
