הרצאתה של פרופסור עדה יונת, זוכת פרס נובל בכימיה : "הריבוזום המופלא- אויביו הקטנטנים ומחשבות על התהוות החיים והיווצרות הצופן הגנטי"
ההרצאה השנתית לזכרו של הפרופסור אפרים קציר תשודר היום, יום א', 20.2.2011 בשעה 13:00 ותערך במכון ויצמן למדע בנוכחותם של תלמידים רבים מרחבי ישראל. ההרצאה אשר נערכת על ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי, משודרת בשידור ישיר ברשת האינטרנט, ותוקרן בבתי ספר ברחבי הארץ.
השנה, מתקיימת ההרצאה במסגרת שנת הכימיה הבין-לאומית ונערכת בתרומתו של ד"ר גיל אומן. הרצאתה של הפרופסור יונת תעסוק בתחום הריבוזומים, הגנים, והתמורות הגנטיות הנוגעות לתהליכי התהוות החיים. הפרופסור עדה יונת היא כלת פרס נובל בתחום הכימיה לשנת 2009 בגין חשיבות מחקריה לתחום הביולוגיה של התא – ובפרט חקר הריבוזומים בתא הפרופסור יונת הינה מדענית מובילה בתחום הביוכימיה. תחום התמחותה הוא קריסטלוגרפיה של חלבונים ובפרט- אופן פעילותו ומבנהו של הריבוזום. פרופ' יונת הצטרפה כחוקרת למכון ויצמן בשנת 1970. היא הקימה במכון את המעבדה לקריסטלוגרפית חלבונים.
הרצאתה של פרופסור יונת תתמקד בנושאים אלה ובין היתר תעסוק במנגנון הייחודי של הריבוזומים ביצירת חלבונים, השלכותיהם על תרופות, מקורם הגנטי ועוד; החלבונים אחראים על מרבית תהליכי החיים. המבנה המרחבי שלהם, שנוצר בהתאם לצופן הגנטי שבD.N.A מאפשר את ביצועיהם הייחודיים. הריבוזומים הינם צברים ענקיים המצויים בתוך תאי גופנו אשר משמשים ליצירת חלבונים על-ידי "תרגום" של הצופן הגנטי. הריבוזומים פועלים באופן מדויק, יעיל ומהיר: הם מפענחים את הקוד הגנטי, "אוספים" ומחברים את חומצות האמינו- שהן אבני הבניין המשמשות ליצירת החלבונים, ומנתבים את החלבונים דרך מנהרה שמשמשת גם כמעין שער אשר נפתח ונסגר על פי הוראות מהתא.
תרגומו של הקוד הגנטי הוא בעל משמעות עצומה לתהליכים תאיים ולחיינו ולכן הריבוזום משמש כמטרה לפעילותן של תרופות אנטיביוטיקה מסוגים שונים אשר נקשרות אל הריבוזום ומעכבות את הפעולה שלו. המסקנות המחקריות שהופקו לגבי המבנים של קומפלקסים של ריבוזומים וסוגי חומרים אנטיביוטיים, משמשות באופן יישומי על מנת לשפר את האפקטיביות של אותן תרופות וכן בכדי לצמצם את העמידות שמפתחים חיידקים כנגד תרופות אלה .
בלב ליבו של מבנה הריבוזום גילו החוקרים, ובראשם הפרופסור יונת, אזור בו מתרחשת פעילותו העיקרית של הריבוזום: יצירת הקשרים בין חומצות האמינו המשמשות ליצירת החלבונים. החוקרים סבורים כי איזור זה "השמור היטב" מבחינה אבולוציונית, מייצג את ה"מכונה" העתיקה ביותר, שפעילותה היא שהביאה להתהוותם של החיים ולהווצרותו של הצופן הגנטי.
הרצאתה של הפרופסור יונת, תוקדש לזכרו של נשיא המדינה לשעבר והמדען הפרופסור אפרים קציר (1916-2009). פרופסור אפרים קציר היה נשיאה הרביעי של מדינת ישראל בין השנים 1973 ל-1978, ומדען מוביל ועטור פרסים בתחום הביו-פיזיקה. הפרופסור קציר, הצטרף למכון ויצמן בשנת 1949. הוא הוביל את הקמתה של המחלקה לביו-פיזיקה במכון, ועמד בראש מחלקה זו עד לשנת 1973, עת נבחר לכהן כנשיאה הרביעי של מדינת ישראל.
לצפייה בהרצאה בשידור ישיר :
