כחלק מהנזקים הסביבתיים הנלווים לבידוד החברתי הנגזר עקב משבר הקורונה, מדענים מדגישים את הנזק הנפשי למבוגרים וקשישים. נגיף הקורונה משפיע לרעה על מצבם הבריאותי והרגשי של רבים ובמיוחד קשישים ומבוגרים. לטענת מבקרי הסגרים, ההשלכות הקשות על האוכלוסייה המבוגרת, עלולה להיות גרועה יותר מהסיכון האפדמיולוגי מהנגיף עצמו.
קולות גוברים והולכים נשמעים מטעם מומחים ומדענים הטוענים שנזקי הבידוד חלקן עלולות להיות מסוכנות אף יותר מהפגיעה הבריאותית. פרופ' עמית שרירא, פסיכולוג קליני המתמחה בגיל השלישי, ופרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית, מפרטים אודות קשי בני גיל הזהב, בהתמודדות עם משבר הקורונה ועל תפקידה של החברה בצמצום הפגיעה במבוגרים וקשישים.
כיצד משפיע הבידוד על הגיל השלישי
כיצד משפיעה הבדידות על אנשים זקנים ומבוגרים ? פרופ' עמית שרירא מפנה את תשומת הלב להשפעותיה הקטלניות של הבדידות בגיל זקנה ומציינת כי "בתקופה זו, בה זקנים רבים נמצאים בבידוד, מתמודדים יומיום עם שעמום גובר ותחושה של חוסר תכלית, הם עלולים לפתח סימפטומים של דיכאון שבתורם גם פוגעים בבריאות הפיזית. דיכאון ומתח מתמשך מפחיתים את המוטיבציה לשמור על שגרה בריאה של פעילות ובנוסף גורמים לשינויים הורמונליים המחלישים מערכות גופניות שונות".
המחקר מלמד שזקנים עם משאבים פיזיים ונפשיים מעטים, כמו ניצולי שואה למשל, סובלים מרמת חרדה משמעותית בבואם להתמודד עם מצבי משבר. פרופ' שרירא מדגיש "עלינו להתגייס לסייע לבני הגיל השלישי הזקוקים לכך. ומעבר לעזרה אינסטרומנטלית צריך להעניק להם תמיכה נפשית". יש לקיים עימם קשר רציף, לקיים שיחות עידוד, לסייע בשמירה על שגרה בריאה ומשמעותית, וזאת תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות. על החברה ליזום התנדבות ועל המדינה לספק תקציבים שיושקעו ברשתות תמיכה סוציאליות לבני הגיל השלישי בתקופה קשה זו.
לשנות את השיח שמדגיש את פגיעותם של אנשים זקנים
התייחסות למבוגרים, קשים, זקנים ומבוגרים בני גיל הזהב כפגיעים עלול להזיק: הפרופסור איילון, החברה בקבוצה בהובלת ארגון הבריאות העולמי העוסקת בכתיבת הנחיות לטיפול בזקנים בזמן התפרצות הקורונה, מציינת שההתייחסות לאנשים זקנים כאל פגיעים במיוחד עשויה להגן ולשמור, אך גם לפגוע. לדבריה "חשיפה למסרים של פגיעות, חולי וקושי משפיעה לרעה על אנשים זקנים. ראש ממשלת בריטניה נקט בתחילה במדיניות המעודדת הדבקה מאסיבית כדי ליצור חיסון בקרב האוכלוסייה הצעירה, והכותרות בעיתונים דיברו על הרווח הכלכלי שיצמח מכך שהזקנים והפגיעים ביותר ייעלמו.
בשיא המשבר במדינות כמו איטליה דובר על כך שהרופאים בוחרים מי יחיה ומי ימות, כאשר לאוכלוסייה הצעירה יש העדפה. כך, בחסות המצב, נוצר כר פורה להתנהגויות מפלות ביחס לאוכלוסייה הזקנה ולדיבור המדגיש את פגיעותה וקשייה במקום להתייחס לחוזקות של אוכלוסייה זו ולחשיבותה בחיינו".
על מנת למנוע את זה, מציעה פרופ' איילון לשנות את השיח המדגיש את פגיעותם של אנשים זקנים, לדאוג למגע אלטרנטיבי באמצעים טכנולוגיים ולהבטיח שאנשים זקנים והמטפלים בהם לא יאבדו את ביתם ומחייתם
