מחקר חדש מעלה כי חיות מעבדה שנחשפו לסטרס בילדותן, הורישו את השפעת החשיפה לצאצאים
כיצד משפיעות חוויות ילדות שליליות שאנו עוברים בגיל צעיר על ילדינו? מחקר חדש שנערך בבעלי חיים, מצביע על תורשה שמועברת מהורים לצאציאהם בכל הנוגע להעברת השפעות התנהגותיות בעקבות חשיפה לגירויים גורמי לחץ נפשי.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Developmental Psychobiology על ידי חוקרים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה בראשות הפרופסור מיכה לשם יחד עם הפרופסור ג'יי שולקין מאוניברסיטת ג'ורגטאון.
מן הממצאים עולה כי חולדות מעבדה שנחשפו לגורמי סטרס שונים- סטרסורים מקובלים כמו שוק חשמלי קל, שחיה במים, או חוסר אפשרות לתנועה, שהובילו לסטרס (עקה- בדומה ל"לחץ נפשי" בבני אדם) בתקופה שבה החולדות היו צעירות, העבירו בתורשה גנטית את ההשפעות החשיפה המלחיצה לצאצאים שלהן. התורשה של השפעות החשיפה ללחץ היו בעיקר שליליות אך גם מספר השפעות חיוביות.
מן המחקר עולה עוד כי חשיפת האימהות לעתיד בצעירותן להעשרה סביבתית הצליחה "לתקן" חלק מההשפעות השליליות.
לדברי הפרופסור לשם, שהוביל את המחקר, הדמיון המנגנוני בין בני האדם לחולדות מעורר שאלות באשר ל"השפעות של המעבר לדורות הבאים גם בבני אדם, לדוגמה, השפעות שיכולות להיות למלחמת לבנון השנייה או למצב הביטחוני בדרום על מי שהן היום ילדות בלבד".
במחקר זה ביקשו החוקרים לבחון כיצד משפיעה חשיפה ללחץ נפשי– רגשי / סטרס או העשרה סביבתית בגיל צעיר על התנהגות הצאצאים של האימהות שנחשפו ללחץ. החוקרים בחרו בחולדות משום שהללו הן בעלי חיים חברתיים, בעלי פעילות מוחית שהינה דומה במקרים רבים לפעילותם המוחית של בני האדם. לצורך כך, החוקרים בחנו 40 חולדות נקבות בגיל 27 יום, הגיל שבו מפסיקות החולדות לינוק. קבוצה אחת של החולדות חוותה מספר סוגים של סטרס, קבוצה שנייה של החולדות חוותה תנאי העשרה סביבתית חיובית (כלובים גדולים יותר, משחקים שונים וכד'), וקבוצה נוספת חוותה סטרס ולאחריו העשרה סביבתית. קבוצת הבקרה לא נחשפה לסביבה מעוררת סטרס או מעשירה.
לאחר החשיפה לסטרס או חוויה מעשירה, נכנסו החולדות להריון בגיל חודשיים, והצאצאים שאותם הן ילדו עברו בחינה באמצעות סידרת מבדקים של התנהגויות חברתיות, התמודדות עם חידושים, התמודדות עם פחד ועוד.
ניתוח הממצאים הוביל את החוקרים לממצא מרכזי הסטרס שאליו החולדות נחשפו בצעירותן השפיע על הצאצאים שהן ילדו, בעיקר לשלילה – גרמו לילדים להתנהגות של חרדה מוגברת והתנהגות חברתית מופחתת. עוד עולה כי ההשפעה התורשתית הייתה גם בהעברת התנהגויות חיוביות כמו למידה משופרת בתנאי לחץ. מן הממצאים עולה עוד כי הצאצאים הזכרים גילו הסתגלות טובה יותר להתנסויות מפחידות. ממצאי המחקרים העלו כי באותו אופן, חשיפה של האימהות בצעירותן לסביבה מעשירה השפיעה על הצאצאים בעיקר באופן חיובי – בהתנהגות חברתית מוגברת ורצון לחקור.
ממצא משמעותי נוסף שהעלו החוקרים שהינו בעל השלכות יישומיות הוא שהחשיפה של האימהות לסביבה מעשירה לאחר האירוע המלחיץ "ריפאה" למעשה חלק מההשפעות השליליות של הסטרס שחוותה האם בקרב הצאצאים. החוקרים סבורים כי הממצאים המחקר מוכיחים שכבר בילדותנו דוגם המנגנון האבולוציוני שלנו את הסביבה שלנו ומעביר באופן גנטי- בתורשה את המידע הסביבתי על מנת שהצאצאים יהיו מוכנים אליה טוב יותר. לפיכך "חשוב לחקור האם גם בבני אדם סטרס כה מצומצם, ובגיל כה צעיר בדור ההורים, תשפיע על הדור הבא, והאם גם בבני אדם התערבות טיפולית תצמצם את ההשפעות הבין דוריות", סיכם פרופ' לשם.
