בחדשות טובות במיוחד שפורסמו במחקר של מדענים אמריקאים עלה כי ניכרת הצטמצמות משמעותית של החור באוזון. האם וכיצד הקטנת החור באוזון קשורה למגפת הקורונה ? החור שמעל יבשת אנטרטיקה נמצא כעת בגודלו הקטן ביותר מזה שלושים שנה, עת החלו המדידות שלו. המדענים מצאו כי גודלו של החור באזון בתצפיות האחרונות שבוצעו הוא הקטן ביותר שזוהה. זאת בהשוואה לנקודות הזמן השונות שבהן נבחן גודל החור באוזון החל מסוף שנות השמונים. המחקר פורסם בכתב העת NATURE.
הצטמצמות משמעותית בחור בשכבת האוזון
מה הגורמים לכך שהחור באוזון הולך וקטן ? רבים מקשרים את הידיעה לגבי הקטנת החור באוזון למגיפת הקורונה. אנשים סבורים כי מגיפת הקורונה שהובילה לסגר והאטת פעילות הכלכלה השפיעה על החור באוזון. הטענות הנשמעות הן שהדבר הוביל להאטת שריפת דלק פחמי, דלק מאובנים ועוד. זאת באופן שהוביל להפחתת בפליטת המזהמים.
החור באוזון הינו פתח או פער בשכבת האוזון באטמוספירה (בסטרטוספירה). באזור זה הידלדלה מאוד שכבת האוזון. הידלדלות זו הפכה לאחת הבעיות המשמעותיות בכדור הארץ שעימה בולטת התגברות אפקט החממה. לשכבה זו משמעות רבה קיום החיים על פני כדור הארץ. שכבת האוזון מסננת את הקרינה האולטרה־סגולה המגיעה מהשמש, קרינה המסכנת את היצורים החיים וגורמת לסרטן העור.
ירידה בעוביה מאפשר לקרינה להגיע לקרקע ולפגוע בצמחים, בעלי חיים וחומרים, ולפגוע בבני האדם בריאותית במגוון דרכים. זאת מלבד ההשפעות הסביבתיות של הקרינה הקשור במגוון בעיות כמו אפקט החממה, ההתחממות הגלובלית, עליית פני הים, מידבור, התמוססות הקרחונים ומשבר האקלים.
האוזון היא מולקולה שבה שלושה אטומים של חמצן. שימוש בתרסיסים ותכשירים ובהם גזים מסוימים כמו CFC הוביל להפחתה בכמות האוזון. זאת מכיוון שגזים אלו מתרכבים עם מולקולות האוזון והופכים לתרכובת אחרת. כך, פליטות הגזים המזהמים על ידי בני האדם לאורך שנים הפחיתה את כמות האוזון. אמנת מונטריאול בשנת 1987 ניסתה לשים קץ באופן מדורג לשימוש בחומרים מזהמים כאלה.
המחקר של מדענים אמריקאים מדווח על הצטמצמות משמעותית של החור באוזון. רבים סבורים כי הדבר קשור לנגיף העולמי. אז כיצד הקטנת החור באוזון קשורה למגפת הקורונה? אכן מאז פרוץ מגפת הקורונה האט המשק במגוון מדינות וקטן היצור התעשיתי, הנסועה העולמית פחת. כך חלה ירידה משמעותית של זיהום האוויר. כאשר פחות מטוסים, רכבות ומכוניות נוסעות בכבישי העולם, מתבקש שזיהום האוויר יירד. ירידה זו משפיעה על האטמוספירה. אך האם הקורונה השפיעה לטובה על החור באוזון והובילה לחדשה המשמחת על סגירתו? כנראה שלו.
האם הקורונה השפיעה על סגירת החור באוזון ?
החור באוזון מושפע מתרכובות כמו סי פי סי וחומרים המצויים בגז שבתרסיסים לדוגמה. השימוש בחומרים אלה הולך ופוחת מאז שנחתמה אמנת מונטריאול להפחתת החור באוזון. לאחריה המשיך העולם לפעול לצמצום הפגיעה בשכבת האוזון ומידי שנה נוטר מצבו. החור משתנה בהדרגה מזה שנים ומגמת הטיפול בו היא ארוכת טווח.
מומחים סבורים כי מספר חודשי האטה בפעילות העולמית בשל מגפת הקורונה אינה משמעותית דיה להיות הגורם המרכזי לסגירת החור באוזון. עם זאת 33 שנים של מאמץ עולמי לטפל בפליטות התרכובות שהורסות את האוזון הולכות ומשפיעות. הפרסום לגבי הקטנת החור בתזמון זה הוא מקרי. כלומר מגפת הקורונה, לדברי מומחים היא לא המשפיעה על צמצום החור באוזון. אלא המאמצים העולמיים לאורך שנים.
כבר ב2017 פורסם כי החור הולך ומצטמצם והוא היה בגודל הקטן ביותר מאז שנות השמונים:
כעת, שלוש שנים אחרי, המדענים מפרסמים כי גודלו נסגר אף יותר. מדובר בחדשות טובות מאד.
חדשות אלה צריכות לחזק את מנהיגי העולם להמשיך לנקוט באמצעים דרמטיים כדי להפחית את זיהום האוויר, המים והסביבה. זאת על מנת למנוע מהעולם משברים ובעיות גלובליות כפי שקורות היום, תחלואה ומוות מיותרים. צמצום החור באוזון ברמה משמעותית כל כך מעידות שהתגייסות בינלאומית מסוגלת להשפיע לטובה באופן דרמטי על כדור הארץ.
