ממצאים חדשים בניסוי השתלות חלקי לבלב בריאים נותנים תקווה לחולי סוכרת
תקווה לחולי סוכרת: ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב הראו הצלחה בהשתלות חלקי לבלב בריאים בסוכרתיים.
במחקר זה, הראו החוקרים כי בנוכחות חלבון AAT החלבון אלפא-1-אנטיטריפסין (AAT)מתרחשת עלייה בכמות תאי T של מערכת החיסון בעזרת תאים דנדריטים באופן שמסייע לקלוט שתלים בהשתלות כמו של איי לבלב בחולי סוכרת.
מחקרם זה המשיך עבודת מחקר מעבדתית מעמיקה שנערכה על-ידי ד"ר לואיס וצוותו בשנת 2008 לגבי השתלות של חלקי לבלב בריאים בחולי סוכרת. במחקר המקורי נבחנה פעילותם והשפעתם החיסונית של תאים דנדריטים. החוקרים מצאו שהתאים הדנדריטים עוברים שינוי בנוכחות חומר טבעי בגופנו; לפי הממצאים, החלבון אלפא-1-אנטיטריפסין (AAT) מביא בעזרת התאים הללו לעליה בכמות תאי T מגינים של מערכת החיסון ובכך מסייע בקליטת שתלים זרים כגון שתלי איי לבלב בחולי סוכרת. על פי החוקרים "התאים הדנדריטים מדגימים מעבר ממצב נייח (immature) למצב של הפעלה-חלקית (semi-mature) בנוכחות החלבון AAT, במקום מצב של הפעלה מלאה (mature) המתאפיינת ביכולתם להנחות את מערכת החיסון כלפי התקפה יעילה נגד השתלים." ולפיכך נדרשו החוקרים לבחון "האם התאים הדנדריטים במצבם זה של הפעלה חלקית, מסוגלים לעבור לכיוונם של איברי הלימפה?" שהרי אם הללו לא ינדדו, הם לא יוכלו "לשנות את כיוון מערכת החיסון לקבלה או דחייה של שתלים."
במחקרם מצאו החוקרים תשובה מפתיעה לשאלתם זו : במעבדה, מצאו החוקרים כי בניסיונות נדידה של תאים דנדריטים במגוון מערכות, הן בצלוחית מעבדה ניסויית והן בניסויים בבעלי חיים, נמצא כי בנוכחות החלבון AAT, התאים הדנדריטים לא רק שאינם נפגעים בנדידתם, אלא נודדים באופן מואץ! כך לדוגמה, כאשר הושתלה פיסת עור מעכבר מהונדס גנטית בעל זריחה פלורסנטית ירוקה, התאים הדנדריטים הירוקים הופיעו בלימפה המנקזת של העכבר המושתל בכמות כפולה בהשוואה לכמות שנמצאה בקבוצת הביקורת באותה עת. התאים הנודדים הזריזים נדגמו מתוך קישרית הלימפה ונבדקו באופן ממוקד, וכך נתגלה שלתאים היה פרופיל הפעלה-חלקית ותכולה תוך-תאית מוגברת של חומרים אנטי-דלקתיים. החוקרים מצאו כי המנגנון מקשור לביטוי מולקולות נדידה מסוג CCR7.
לדברי החוקרים ממצאים אלה הינם בעלי השלכות יישומיות גם לטיפול השתלת איברים בעזרת דיכוי חיסוני למושתלי איברים.
המחקר נערך על ידי צוות החוקרים אייל עוזרי, מרק מיזרחי וגלית שחף בהנחיית הדוקטור אלי לואיס מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר פורסם כמאמר הפותח של כתב העת בנושא מערכת החיסון The Journal of Immunology.
