דו"ח חדש של מרכז המחקר של הכנסת שופך אור על נתוני התאבדויות בישראל
כיצד משפיעה הדת על שיעור המתאבדים ? מה ההבדל בין מספר הנערים המתאבדים למספר המתאבדות ? מה הקשר בין המצב הסוציו-אקונומי לבין שיעור התאבדויות ? מה הגורם המרכזי להתאבדויות בקרב צעירים ?
נתונים חדשים המתפרסמים על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת שופכים אור על תופעת ההתאבדויות בישראל. מן הנתונים עולה כי מספר ההתאבדויות בישראל הוא נמוך יחסית למדינות אירופה ועומד על בין 400 ל-500 התאבדויות מידי שנה. גברים מתאבדים בשיעור גבוה בהרבה מנשים- פי 4 יותר !
עם זאת, למרות שבכל העולם קיימת מודעות גוברת והולכת לתופעת ההתאבדויות ולמרות שבעולם פוחתים מספר מקרי ההתאבדות, מפאת השימוש בתרופות נוגדות דיכאון וגורמים מסייעים נוספים, בישראל דווקא מגמת השיפור לא קיימת אלא להיפך- חלה עלייה קלה בשיעור ההתאבדויות בקרב צעירים בני 15 עד 24.
מן הדו"ח עולה כי 22% מכלל ההתאבדויות בישראל נעשו על ידי אנשים שהיו בקבוצת הגילאים שבין 15 ל-24 שנים. רוב מכריע של נסיונות התאבדות הם של צעירים ומבוגרים החל מגיל 12 ובמיוחד בקרב אנשים שבאים מרקע סוציו אקונומי נמוך יותר, שמתאפיינים בהורים בעלי השכלה נמוכה יותר ומעמד סוציו-אקונומי פחות יותר.
ממצאי הדו"ח מעלים כי אצל צעירים ובי נוער, התאבדות של ממש נפוצה יותר בהרבה אצל נערים בעוד שנסיונות התאבדות שכיחים יותר אצל צעירות.
בקרב צעירים מלבד תאונות דרכים, התאבדות היא סיבת המוות השכיחה ביותר. כלומר משמעותה של התאבדות כגורם סיכון למוות בקרב צעירים בישראל הינה משמעותית במיוחד.
מן הממצאים עולה כי דיכאון והפרעות פסיכיאטריות (למשל מניה דיפרסיה) הוא סיבה משמעותית ביותר להתאבדויות, מלבד מגוון גורמי סיכון אחרים לתופעה . כך לדוגמה נמצא כי כ-50% מכלל המתבגרים האובדניים סבלו מהפרעה של דיכאון.
מן הממצאים עולה כי קיים הבדל משמעותי הבדל בין שיעור האנשים המתאבדים בישראל בקרב מקרב המגזר היהודי בהשוואה למגזר הערבי- מקרב המגזר הערבי שיעור ההתאבדויות נמוך בהרבה. החוקרים מייחסים חשיבות לאיסור הדתי, לכך שבמגזר הערבי הלכידות המשפחתית והשפעת המשפחה גבוהה יותר. אחוז ההתאבדויות בקרב אנשים שבאים מרקע דתי, הן בקרב המגזר הערבי והן בקרב המגזר היהודי, הינו נמוך באופן משמעותי, בהשוואה לאלה שאינם באים מרקע דתי.
