האם ויטמין D עוזר לריפוי סרטן, לא רק למניעה (1)
כיום, מחקרים רבים מוכיחים שצריכה מספקת של ויטמין D יכולה למנוע סרטן. לא נחקר דיו הנושא אם הוספה של ויטמין זה יכולה גם לרפא סרטן. מסתבר שאין הבדל. כיום, מומלץ ביותר לכל אדם שלא נחשף דיו לשמש, להיבדק לשם מציאת רמות ויטמין D אצלו בסרום הדם. יש רמות שמתאימות לאדם בריא. שאלה אחרת היא מהן רמות 25-הידרוקסי ויטמין D אליהן יש לשאוף כדי למקסם את סיכוייו של חולה להבריא או לפחות לשרוד יותר שנים? לאיזו כמות של ויטמין D הוא זקוק, כתוסף או דרך חשיפה לשמש, על מנת להגיע לרמה האופטימאלית לגביו? יש הבדל רב בין הצרכים של אדם בריא לבין אלו של מי שנלחם כדי להבריא ממחלת סרטן.
עד כה לא נערך עם בני אדם מחקר שבדק במישרין איזו כמות תביא את מלוא התועלת לחולי סרטן. אבל דר' שרה גנדיני מהמכון האירופי לאונקולוגיה ודר' פיליפה אוטייר מהסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן ערכו מטה-אנליזה של 14 מחקרים מבוקרים בשיטה אקראית, שהראו שאפילו נטילת כמות נמוכה של ויטמין D האריכה חיים של חולי סרטן. אבל, הסקר שלהן נערך לגבי כלל סיבות המוות, לא רק סרטן. זאת ועוד: לא נערך מחקר שילמד מהי הכמות האופטימאלית לטיפול כזה ולא איזו תועלת הביאו כמויות קטנות של ויטמין D.
מחקרים אחרים שיכולים לסייע בכיוון זה כן נערכו. נערכו מחקרים שחיפשו קשר בין מידת החשיפה לשמש לבין תמותה מסרטן. מחקרים כאלו נערכו בנורווגיה (2-4) ובבריטניה (5) ומכולם עולה התמונה שלאלו שחלו בקיץ היה יותר סיכוי להבריא לעומת לאלו שחלו בחורף. בקיץ יש יותר שמש, יותר חשיפה לשמש ויותר ויטמין D.
המשמעות של מחקרים אלו היא שרבים יותר סיכויו לשרוד של מי שמקבל סרטן בקיץ מאשר בחורף, מדובר פה על אנשים חולים שאין להם את כל הנאות הקיץ כמו רחיצה בים, ספורט, טיולים. הדבר היחיד שישנו בשפע הוא אור שמש, ואיתו – ויטמין D.
בביה"ס לרפואה ציבורית בהרוורד נערך מחקר שבדק את כמויות ויטמין D שסופק ע"י מזון, תוספים וחשיפה לשמש גם יחד. הם מצאו שחולי סרטן ריאות להם הייתה הכמות היותר גבוהה של ויטמין D מכל המקורות האלו, חיו פרק זמן פי 3 יותר מאותם חולי סרטן ריאות שרמת ויטמין D אצלם הייתה נמוכה (6)
זאת ועוד. במכון לחקר הסרטן של ניו מכסיקו נמצא שלחולי מלנומה שהמשיכו להסתובב בשמש, הייתה ירידה של 60% בתמותה לעומת מצב אותם חולי מלנומה שנזהרו מהשמש (7). במהלך השנים נערכו אלפי ניסויים עם בעלי חיים שקיבלו ויטמין D – במרבית המקרים היה זה ויטמין D סינטטי או אנלוגים שלו, שלא הביאו תועלת, לעיתים קרובות גרמו לעלייה מופרזת ברמת הסידן בדם. ניסויים עם ויטמין D טבעי שנעשו עם בעלי חיים הוכיחו ללא ספק את תועלתו במניעה וטיפול בסרטן (8,9). במחקר אחר, של התערבות, שנערך בשנת 2005, נמצא שמתן 2,000 יחב"ל ויטמין D ליום הפחית במידה רבה סמנים שקשורים לסרטן הערמונית (10).
ואכן, השאלה הגורלית היא כמה ויטמין D חולה סרטן צריך לקחת? ליתר דיוק, איזו רמה של 25(OH)D עליו לקיים בגופו? מאחר ועד כה לא נערכו מחקרים מדויקים, כפולי סמיות ועם פלסבו, רופאים בדרך כלל לא מדברים בכלל עם חולי סרטן על הצורך לקחת תוספי ויטמין D. גישה זו מוטעית. הסטנדרטים של הרפואה בת-זמננו קובעים שהחלטות הגיונית, בהתבסס על הידע שיש כיום, מביאות בחשבון נזק מול תועלת, כל הזמן, כדי להחליט מה הטוב ביותר למטופל. אם לחולה יש סרטן עם סיכון רב, רופא שמטפל בו לא יכול להתעלם מטיפול טוב יחסית רק מפני שלא נערכו איתו מחקרים עם תוצאות חד-משמעיות. בינתיים החולה ימות!
הסטנדרטים של טיפול דורשים מרופא לעשות שימוש קבוע בידע מתחדש, ואחר-כך לפעול בהתאם לאינטרס היותר טוב של מטופליו. במה שנוגע למתן ויטמין D, יש כבר כיווני פעולה. בניסוי שנערך בבתיה"ס לרפואה של דרום קרוליינה, החוקרים שאלו וענו על שאלה פשוטה: כמה ויטמין D עליך לקבל כדי לשמור על רמה נאותה של ויטמין D בגוף? לנרמל את המטבוליזם של ויטמין D בגוף?
שלא כמו הורמונים סטרואידליים אחרים, לויטמין D שעובר שינוי ומתפקד בגוף כהורמון יש מטבוליזם מאוד לא רגיל אצל מרבית האנשים כיום. מנגנון הפעולה בגוף הוא כזה שככל שאדם נוטל יותר ויטמין D, כך יש לו בדם רמה גבוהה יותר של 25(OH)D, וככל שרמתו של חומר זה בגוף גבוהה יותר, כך יש יותר ויטמין D מופעל ברקמות. אין שום סטרואיד אחר בגוף שפועל כך. חישבו על כך, האם אישה הייתה רוצה שרמת האסטרוגן בדמה תהייה תלויה בכמות הכולסטרול שהיא צורכת או ברמת הקורטיזול בדם, או באופן דומה – רמת טסטוסטרון אצל גברים? לא, הגוף מקפיד לייצר סטרואידים עם מנגנון בקרה מאוד מוקפד, שלא יהיה חוסר ולא עודף.
לא כן הדבר לגבי ויטמין D. פרופ' ריינולד וויט כתב על כך בספרו על ויטמין D (הוצאת אלסביאר 2005, מהדורה שנייה). הקינטיות של ויטמין D שונה מזו של סטרואידים אחרים בגלל אורח החיים. בעבר הרחוק, אנשים נחשפו לאור השמש לאין ערוך יותר מאשר כיום – כחקלאים, רועים, ציידים-מלקטים. כיום החשיפה לשמש, במרבית המקרים, כה נמוכה עד שהמטבוליזם בגוף חייב להתאמץ כדי לספק רמה סבירה שלו לתאים הרעבים. לגוף לאין ערוך קל יותר להסתדר עם הצרכים לויטמין D אם אדם נחשף לשמש עד כדי השתזפות בריאה, או שהוא נוטל כ-7,000 יחב"ל ויטמין D ליום .
בסיכומו של דבר, הרמות של 25(OH)D בדם הן הקובעות. רמות של 30 ו-40 נ"ג למ"ל הן נמוכות עד נמוכות מאוד. רמה של 50 ו-60 נ"ג מתחילה להיות סבירה, רמה טובה היא 70 ויותר. יש גם חריגים: לא כל מי שנחשף לשמש או נוטל, כתוסף מזון, 7,000 יחב"ל יגיע לרמות המיטביות. אבל בלי זה אין לו שום סיכוי. כך, התשובה לשאלה "כמה ויטמין D חייב חולה סרטן לקחת?" היא שרמת זו תעלה אצלו בדם את רמת 25(OH)D מעל 60 נ"ג למ"ל.
בהעדר שמש, אדם חייב לקחת 1,000 יחב"ל ויטמין D על כל 13.5 ק"ג משקל גוף. כל אדם , במיוחד אם הוא חולה, צריך לחשב מהו משקל גופו, רצוי האופטימאלי, ובהתאם לכך לקחת את הכמות הנאותה של ויטמין D שתתאים לו. אצל חולי סרטן, יש מצבים שתאי הסרטן קולטים חלק ניכר מויטמין D, במקרים כאלו יש לקחת יותר מן המומלץ בזאת. אם אדם נחשף לשמש, עליו לקחת פחות. יש להביא בחשבון אם יש ויטמין D במזונות, עקב העשרתם בויטמין זה, ויש תרופות שפוגעות במטבוליזם שלו. את הכל צריך לחשב אבל המצב לא מחייב חישובים מדויקים. בדיקת דם אחת חייבים לערוך, לראות אם יש רמה של 60 נ"ג למ"ל או יותר. בהתאם לה, יש לפעול.
לאור כל הידוע כיום על הפעילות האנטי-סרטנית של ויטמין D, גם ממחקרים אפידמיולוגיים וגם מניסויים עם בעלי חיים, ולאור הידע שלוויטמין זה יש השפעה דרמטית על מניעה וריפוי של סרטן, מדוע לא לתת אותו בכל מקרה? מפני שאין מחקרים כפולי סמיות עם פלסבו? רעילות של ויטמין D לא מתחילה אלא רק עם הרמות שלו עולות מעל 150 נ"ג למ"ל. אם נוטלים כמות גבוהה שלו כתוסף מזון, מן הראוי לבדוק את רמותיו כל חודשיים. אם אונקולוג לא ממליץ לחולה לערוך בדיקות לגבי רמת ויטמין D או לא ממליץ לפניו לקחת את הויטמין או להיחשף, ברצינות, לשמש, החולה (גם בריא) חייב לעשות זאת על דעת עצמו.
חשיפה לשמש או נטילת ויטמין D היא צעד חשוב למלחמה בסרטן, גם למניעתו, אבל ברור שאין זה הטיפול היחיד. על כל פנים, עם סדרת ההחלטות הקשות שעל חולה סרטן ליטול על עצמו, חובה עליו לדאוג גם לשמירת רמה מיטבית של ויטמין D. עד שיגמרו כל המחקרים, כפולי סמיות, מבוקרים ועם פלסבו, כל הסיכון הוא שחולה שקורא מאמר זה כבר לא יהיה בסביבה… כפי שנכתב באחד המאמרים באנגלית שמהם הוצאו הנתונים של מאמר זה.
מקורות
1) Cannell J/ The vitamin D newsletter. Townsend Letter, Oct 2008:68-70.
2)Moan J, et al. Colon cancer. Prognosis for different latitudes, age groups and seasons in Norway. J Photochem Photobiol B 2007 Sep 19.
3) Porojnicu AC, et al. Seasonal and geographical variation in lung cancer prognosis in Norway. Cancer 2007 Mar;55(3):263-71.
4) Porojnicu AC, et al. Changes in risk of death from breast cancer with season and latitude. Sun exposure and breast cancer survival in Norway. Breast Cancer Res Treat 2007 M
5) Lim HS. Et al. Cancer survival is dependent on season of diagnosis and sunlight exposure. Int J Cancer 2006 Oct 1;119(7):1530-6.
6) Zhou W. Vitamin D is associated with improved survival in early-stage non-small cell lung cancer patients. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 2005 Oct;14(10)2103-9.
7) Tangpricha V, et al. Sun exposure and mortality from melanoma. J Natl Cancer Inst 2005 Feb 2; 97(3):195-9.
8) Tangpricha V, et al. Vitamin D deficiency enhances the growth of MC-26 colon cancer xenografts in BAKB/C MICE. J Nutr 2005 Oct;135(10):2350-4.
9) Schwartz GG, et al. Vitamin D status and cancer: New insights. Curr Opin Clin Nutr Metab care. 2007 Jan;10(1):6-11.
10) Woo TC, et al. Pilot study: :potential role of vitamin D (Cholecalciferol) in patients with PSA relapse after definitive therapy. Nutr cancer 2005;51(1):32-6.
* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.
מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס". לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466
