שת"פ בינלאומי למיקור המונים של מציאת תרופה לקורונה ע"י איתור מולקולות קטנות שיוכלו להיקשר ולעכב אנזים מרכזי במחזור החיים של הנגיף . המחקר יתמקד באנזים הפרוטאז העיקרי של נגיף קורונה (SARS-CoV-2) – אנזים מרכזי במחזור החיים של הנגיף, החיוני ליכולתו להשתכפל ולשגשג.
ההמונים יסייעו בחיפוש תרופה לקורונה
המחקר הנערך במעבדת של ד"ר ניר לונדון מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע מיועד לזהות באמצעות מיקור המונים Crowd Sourcing חומרים ממוקדי אנזים פרוטאז. את המחקר מוביל לונדון בצוותא עם חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, מרכז סלואן קטרינג לחקר הסרטן וחברת הביוטק מקליפורניה פוסט-ארה. המדענים הישראלים בשיתוך עם עמיתיהם מחו"ל מפתחים גישה מבוססת מיקור המונים לזיהוי מולקולות קטנות שיוכלו להיקשר ולעכב את החלבון הנגיפי, וכך יעצרו את הנגיף ויפעלו נגדו. השותפים במחקר כבר אפיינו את מבנה אנזים הפרוטאז העיקרי של הנגיף.
קבוצתו של ד"ר לונדון פיתחה זה מכבר שיטה מתקדמת לזיהוי מעכבים פוטנציאליים עבור חלבונים רבים. באחרונה הם חוקרים את חלבון הפרוטאז של נגיף הקורונה (תוך שימוש בדוגמאות שנשלחו מבריטניה). כבר עתה הם מציינים כי הם "זיהו מעכבים ראשוניים מבטיחים, שיוכלו לשמש נקודת מוצא לפיתוח תרופות נגד הנגיף. קבוצת המחקר מאוניברסיטת אוקספורד הצליחה להראות כיצד תרכובות אלה נקשרות לאתר הפעיל של האנזים הנגיפי – ממצא שעשוי לזרז משמעותית פיתוח תרופה."
המדענים מקווים כי האצת המחקר מתוך שיתוף פעולה עם חברות בתחום המחקרים הקליניים תוביל לפיתוח תרופה פוטנציאלית לנגיף הקורונה. מטרתם בטווח הקרוב היא להגיע למבחנים פרה-קליניים בבעלי חיים בתוך חצי שנה.
מומחים מציעים אפשרויות לתרופות
על מנת לשתף במאמץ המחקרי מדענים רבים מרחבי העולם, העלו המדענים אל רשת האינטרנט אתגר למיקור המונים ("קראוד סורסינג"). אתגר זה הזמין מומחים מתחום הכימיה התרופתית ותכנון תרופות מבוסס-מחשב לתכנן מולקולות טובות יותר על סמך הממצאים הראשוניים. עד עתה מעל 4,000 הצעות הוגשו. והאתגר עודנו נמשך. המדענים מציינים כי אחרי זיהוי תרכובות פוטנציאליות, ייכנסו לתמונה ארגוני מחקר שיכינו אותן ויבחנו את בטיחותן.
פיתוח תרופה היא תהליך הנמשך זמן רב. יחד עם זאת, בצוק העתים, מנסים מדענים שונים להאיץ תהליכים אלה לפיתוח תרופה או טיפול לנגיף. אך זאת, עד כה, ללא הצלחה. במכון ויצמן מציינים כי "תרכובות ניסיוניות אלה יישלחו במקביל למעבדות מחקר ברחבי העולם – בכללן, מכון ויצמן למדע – שם תיבחן פעילותן נגד אנזים הפרוטאז של נגיף הקורונה. בהמשך, ייבדקו תרכובות מבטיחות על דגימות נגיף שבודדו מחולים וייוצרו חומרים תרופתיים פוטנציאליים. כדי להימנע מעיכובים ביורוקרטיים הסכימו החוקרים לשתף את כל הנתונים שלהם באופן מלא וגלוי.
עד כה זיהה הצוות הבין-לאומי קרוב ל-80 חומרים ראשוניים, בערך מחציתם תוך שימוש בטכנולוגיה ממעבדתו של ד"ר לונדון. כדי לצמצם את טווח האפשרויות, ולהתמקד בחומרים בעלי פוטנציאל גבוה, משתמשים המדענים במודלים חישוביים של חברת פסוט-ארה. המודלים הללו המבוססים על למידת מכונה – יאפשרו לזהות את החומרים העדיפים למטרה זו, ואף יציעו הרכבים של חומרים חדשים. בדרך זו תושג האצה משמעותית בתהליך."
