מחקר חדש : חוויות אחרונות הן המהנות ביותר
האם "סופים הם בעלי עוצמה" ? כיצד התפיסה הסובייקטיבית משפיעה הנאתנו ? איך החוויות הייחודיות האחרונות שאנו עומדים לבצע נתפסות בעיננו ועד כמה אנחנו נהנים ומוקירים מרגעים מסוימים פשוט משום שהם עומדים לפני סיום ?
מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מישיגן, ופורסמו בכתב העת בנושאי מדעי הפסיכולוגיה Psychological Science Journal. מצביעים על תשובה מרתקת ולפיה אנו נהנים יותר מחוויות אחרונות משום שהן מסמנות את תום החוויה. הדבר מתייחס גם לחוויות שליליות או מכאיבות שנגמרות באקורד סיום חיובי, שיגרמו לאנשים יזכרו את החוויה כיותר חיובית.
במחקרם ביקשו החוקרים לבחון כיצד גורמת התחושה לקראת סיום לגבי חוויה מסוימת על תפיסת ההנאה ממנה. הניסוי כלל 52 סטודנטים בקולג' שטעמו שוקולדים שונים.
המתנדבים חולקו לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה קיבלו הנבדקים טעימות של שוקולדים מחמישה סוגים- שוקולד חלב, שוקולד מריר, שוקולד קרם, שוקולד שקדים ושוקולד קרמל, מבלי שנאמר להם מראש כמה שוקולדים הם עומדים לטעום ומאילו סוגים.לאחר מכן נדרשו הסטודנטים לדרג את הנאתם מכל שוקולד ומה אהבו ביותר. לחלק מן הסטודנטים- הקבוצה השניה כן נאמר לאחר הטעימה החמישית כי הם עומדים לאכול את השוקולד האחרון בסדרת הטעימות. ואז הם נדרשו לדרג את ההנאה שלהם מהשוקולדים ומה אהבו ביותר.
מן הממצאים עלה כי הנבדקים שזכו לטעום מהשוקולדים בלי התראה מתי יגיע השוקולד האחרון דירגו את ההנאה שלהם מהשוקולדים באופן סטטיסטי ממוצע לגבי כל השוקולדים בלי העדפה לשוקולד מסוג מסוים ואילו נבדקי הקבוצה שצוין בפניהם "הנה השוקולד האחרון" דירגו באופן ממוצע מובהק את השוקולד האחרון, ולא משנה מה היה הטעם שלו (טעימות השוקלד האחרון ניתנו לפי סוג שוקולד אקראי). לא זאת בלבד- אלא שהנבדקים גם תארו את החוויה של טעימת השוקולדים בה חוו את "השוקולד האחרון" כמהנה יותר.
החוקרים סבורים כי לממצאים משמעות מרתקת ופרקטית בדבר חשיבות החוויה האחרונה, תפיסתה, אמידת ההנאה שבה והערכתה הסובייקטיבית. כך למשל הרצאה אחרונה בכנס תזכה לפידבקים משובחים יותר רק בשל היותה האחרונה או שהמרואיין האחרון בסדרת ראיונות עבודה יוערך כמתאים ביותר.
