חיידקי מעיים משפרים את פעילות המוח

פלורת מעיים בריאה משפרת את פעילות המוח
כמות המיקרואורגניזמים לסוגיהם המתקיימת בגופו של אדם עולה במספרה פי 10 על כמות תאי גופו. כעת ברור לחלוטין שליצורים זעירים אלו יש חשיבות עליונה לבריאות, הן הגופנית והן הנפשית.
עובדה זו של השפעת המיקרופלורה, הפרוביוטיקה, גם על פעילות המוח הוכחה שוב על-ידי מדעני UCLA. הם מצאו במחקר שמצב פלורת המעיים משנה את פעולת המוח – ככל שפלורה זו בריאה יותר כך הייתה טובה יותר פעולת המוח בקרב משתתפי המחקר.

לפי דיווח מטעם (UCLA ( 1, נמצא שהמוח שולח אותות למעיים, וזו הסיבה לכך שמצבי לחץ ורגשות יכולים להשפיע על מערכת העיכול. כעת הוכח לגבי בני אדם מה שהיה ידוע קודם לכן לגבי בעלי חיים – יש גם מסלול הפוך -אותות יכולים לעבור גם מצינור העיכול אל המוח.
לדברי דר' קירסטן, אחד מן החוקרים, שוב ושוב שומעים על דיכאון בקרב מאנשים אשר מעולם לא סבלו מכך, עד שהחלו לסבול מבעיות במערכת העיכול שלהם. המחקר הראה שהמסלול הוא דו-כיווני.
מחקר זה, שפורסם בעיתון הרפואי (Gastroenterology (2, עיתון המוערך כנחשב, מסמן דרך בה, על-ידי שיפור פעולת מערכת העיכול, ניתן יהיה לטפל גם במצבים הקרויים נפשיים. כאן לא תעזורנה תרופות, אלא שינויי תפריט והעשרת פלורת המעיים של החיידקים הפרוביוטיים.

התפריט משפיע על פעולת המוח
המחקר בדק את מצבן של 36 נשים בגילאים שבין 18 ל- 55 שחולקו ל- 3 קבוצות:
קבוצה אחת אכלה יוגורט המכיל מספר סוגי בקטריות פרוביוטיות, פעמיים ביום, במשך חודש, מתוך כוונה להשפיע על פלורת המעיים.
קבוצה שנייה אכלה מוצר דמה, שנראה כמו יוגורט והיה דומה לו גם בטעמו, אבל לא הכיל כלל בקטריות פרוביוטיות.
קבוצת בקורת הייתה ללא יוגורט כלל.
לפני ואחרי הניסוי, המשתתפות עברו בדיקות MRI פונקציונאליות, הן בזמן מנוחה והן בזמן תגובה למשימה מלחיצה נפשית. הראו להן תצלומים של אנשים במצבי זעם או כאלו עם פרצוף מפחיד, המשפיעים בצורה דומה להשפעה שיש במציאות לפגישה עם מצבים כאלו.
לדברי מדעני UCLA, משימה זו נועדה למדוד שינויים בפעולת אזורי מוח שונים, כאשר נפגשים בחיים עם מצבים כאלו. עסקו בכך, מאחר ובניסויים קודמים עם בעלי חיים נמצא קשר בין שינויים בפלורת המעיים לשינויים בהתנהגות רגשית.

אז, בהשוואה לתגובת המשתתפות בקבוצת הביקורת, אצל אלו שצרכו יוגורט פרוביוטי הייתה פעילות מופחתת בשני אזורים במוח, שמפקחים על תהליכים מרכזיים הקשורים לרגשות. אלו הם מרכזיי התנועה, ערנות, פעולה קוגניטיבית ויחסים בין אישיים. הפיקוח הוא על ההומיאוסטזיס (איזון פנימי) בגוף, ועל הקורטקס הסומטוסנסורי, שיש לו חלק ביכולת של האדם לפרש מגוון רחב של רגשות.

בזמן ההפסקות בין הגירויים האלו, אצל קבוצת הטיפול נמצא קשר רב יותר בין האזור במוח המכונה "פריאקוואדוקטל גריי" ואזורים של הפרהפרונטל קורטקס שקשורים בתפישה. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת נמצא קשר חזק יותר בין הפריאקוואדוקטאל גריי לבין אזורים רגשיים וחושיים. מסקנות החוקרים היו שתגובות שונות היו באזורי מוח שונים, לא רק באזורים המגיבים לרגשות.
יש מחקרים המלמדים שמה שאנו אוכלים יכול לשנות את ההרכב ואת החומרים המיוצרים על-ידי פלורת המעיים. במיוחד נמצא שאצל אנשים האוכלים תפריט עשיר בירקות מכילי סיבים יש פלורת מעיים שונה, סביבת מעי פנימית, השונה מפלורת המעיים שיש לאנשים האוכלים תפריט מערבי טיפוסי בו יש הרבה שומן ופחמימות. כעת התברר שלתפריטים שונים אלו יש השפעה שונה לא רק על המטבוליזם אלא גם על פעולת המוח.
תוצאות כאלו של שיפור פעולת המוח קרו עם אכילת יוגורט המצוי במרכולים, העשוי מחלב מפוסטר ומכיל תוספים נותני טעם וכדומה. ניתן לצפות לתוצאות הרבה יותר טובות אם מעשירים את פלורת המעיים עם יוגורט מחלב לא מפוסטר והכי טוב, עם יוגורטים צמחיים העשויים מחלב שקדים מותסס, או מחלבי שומשום וחמניות מותססים שהוכנו ממוצרים לא קלויים ולא מחוממים.
מה שקורה במעיים יכול להיות המפתח לפעולת מוח טובה יותר
אנשים לא מודעים לכך, אך למעשה יש להם שתי מערכות עצבים: מערכת העצבים המרכזית הכוללת את המוח, חוט השדרה העצבים היוצאים מהם – ומערכת עצבים המצויה במערכת העיכול. שתיהן נוצרות מרקמות זהות בשלב העוברי בחיי האדם. חלק אחד הופך למערכת העצבים המרכזית והשני – למערכת העצבים הפנימית.

שתי מערכות אלו קשורות זו לזו על ידי עצב הווגוס, העצב העשירי של המוח שנמשך מן המוח אל הבטן. כעת ברור לחלוטין שעצב הווגוס, שמגיע מגזע המוח אל הבטן, מהווה את המסלול העיקרי דרכו בקטריות המעי מעבירות מידע אל המוח. בעוד שרבים מאמינים שהמוח הוא האיבר המרכזי העוסק במידע, למעשה המעיים מעבירים הרבה יותר מידע אל המוח, מאשר מעביר המוח אל המעיים. כאשר אדם לחוץ יש לו הרגשה של 'פרפרים' בבטן, קיבתו רגישה. ונהפוך הוא, בעיות עיכול יכולות להשפיע על המצב הנפשי – לגרום לחרדה ולדיכאון.
במחקר שפורסם בדצמבר 2011 (3) דווח על כך שבקטריות מעיים מסוג ביפידובקטריום לונגום NCC3001 עזרו לרפא מצב חרדה של עכברים חולי קוליטיס. בניסוי אחר (4) נמצא שלסוג אחר של בקטריות, לקטובצילוס רמנוסוס, יש השפעה רבה על המסלול המטבולי של החומצה האמינית גאב"א, שמעורבת בפעילויות רבות במוח ומפחיתה את הכמות של ההורמון קורטיקוסטרול. בכך יש הפחתה בהתנהגות חרדתית ודיכאונית.

לא רק במוח, אלא גם במעיים, ישנם עצבים שמייצרים סרוטונין. כמות הסרוטונין, שהוא הורמון האחראי על שיפור מצב הרוח ונוגד דיכאון ואגרסיה, גבוהה יותר במעיים מאשר במוח. כנראה שזו היא הסיבה לכך שתרופות נוגדות דיכאון, המעלות את רמות הסרוטונין במוח, לעיתים קרובות אינן יעילות נגד דיכאון כפי שיעילה התזונה הנכונה.

בקטריות המעיים משפיעות על הבריאות בדרכים רבות
בשנים האחרונות יותר ויותר מתבסס המידע שלבקטריות המעיים יש תפקיד הרבה יותר משמעותי בבריאות, לעומת מה שנחשב קודם
כאפשרי. למעשה, פרוביוטיקה, יחד עם שלל המיקרואורגניזמים האחרים במעיים, הם כה גורליים עבור הבריאות, עד כי מדענים הגדירו אותם לאחרונה כאיבר בגוף. חוץ מהשפעתם על ההתנהגות והבריאות הנפשית, נמצאו להם גם ההשפעות הבאות:

1. הם חשובים ביותר למערכת החיסונית, כלוחמים נגד חיידקים גורמי מחלות (5). סוג חיידקי מעיים בשם בקטרואידס פרגיליס, שנמצא רק אצל 15-20% מבני האדם, עוזר מאוד למערכת החיסונית. במיוחד נמצא שהוא עוזר נגד מחלות כמו טרשת נפוצה ואלצהיימר. בקטריות אלו אינן נמצאות במזונות מותססים ובפרוביוטקה.
2. אם בינקות חסרים מספר סוגי מיקרואורגניזמים במעיים, ייגרם שינוי בהתבטאות גנים לכל החיים. מצב תקין של גנים כאלו עוזר למסלולי למידה, זיכרון ושליטה מוטורית בגוף. חיידקים אלו קשורים להתפתחות מוקדמת של המוח ולכן גם להתפתחותו בהמשך. בניסוי עם בעלי חיים נמצא, שאם משפרים את פלורת המעיים בתקופת הינקות, ניתן לתקן את המצב, אך לא ניתן לתקנו עם שיפור שלה בגיל מאוחר יותר. בדרך דומה, פרוביוטיקה או מזונות מותססים נמצאו משפיעים על מאות גנים שבגוף האדם ועוזרים להם להתבטא בדרך חיובית כמגנים בפני מחלות שונות.
3. נמצא הבדל בפלורת המעיים בקרב חולי סוכרת לעומת אצל לא סוכרתיים (6). אצל חולי סוכרת נמצאו פחות בקטריות מסוג פירמיקוטס ויותר בקטריות מהסוגים בקטריואידטס ופרוטיאובקטריה. ככול שמס' החיידקים מסוגים אלו רבים יותר, כך קשה יותר השליטה על רמת הסוכר.
4. השמנה – אצל בני אדם שונים קיימים סוגים שונים של בקטריות מאשר יש אצל רזים. כיום נושא זה מהווה שדה מחקר מרכזי. ככול שפלורת המעיים בריאה יותר כך יש סיכויי רב יותר להגיע למשקל נורמלי.
5. אוטיזם – לפלורת מעיים בריאה בעשרים הימים הראשונים בחיי התינוק יש תפקיד גורלי בעיצובה של המערכת החיסונית. לכן, לתינוקות שמפתחים פלורת מעיים לא נורמלית יש מערכת חיסונית חלשה. יש להם סיכון מיוחד להפרעות קשב וריכוז ולאוטיזם.

המצב מחמיר כשהם מקבלים חיסונים לפני שמצב בקטריות מערכת העיכול מגיע לידי בשלות.
עם תפריט שגוי נמצאת פלורת המעיים תחת התקפה מתמדת
פלורת המעיים רגישה לתפריט ולאורח החיים. אם אוכלים מזון עם הרבה סוכר, פחמימות מזוקקות ומזונות מהונדסים גנטית, נחלשת פלורת המעיים. ככלל, מזונות מעובדים הורסים את המיקרופלורה הבריאה ומזינים את הבקטריות גורמות המחלות ואת השמרים, למשל קנדידה.

חומרים שמזיקים לפלורת המעיים הם אלו:

1. אנטיביוטיקה – אם חייבים ליטול אותה יש להעשיר את הגוף בחיידקים טובים או במזונות מותססים.
2. בשר מכול הסוגים, מאחר ובעלי חיים מקבלים אנטיביוטיקה בקביעות.
3. מזונות מעובדים ובכללם אלו המכילים הרבה סוכר ורכיבי תזונה עברו שינויי מהותי. כל אלו מזינים בקטריות גורמות מחלות.
4. מים המכילים כלור ופלואור.
5. סבון אנטי בקטריאלי.
6. רעלי חקלאות.
דרכים להשגת פלורת מעיים אופטימלית
בהתחשב בעובדה ש- 80% של המערכת החיסונית ממוקמים במעיים, חשוב מאוד להעשיר ולשפר את פלורת המעיים. כך ניתן לספק לגוף הגנה מפני כל המחלות, מנזלת ועד סרטן. דרכים להשגת מצב זה הן אלו:
* להימנע מאכילת מזונות מעובדים שמהם ניטל מרבית הערך התזונתי.
* אכילת מזונות מותססים בדרך מסורתית, שלא עברו פסטור בסוף התהליך. מזונות אלו

כוללים: ירקות מוחמצים, חלב מותסס שלא עבר פסטור (למי שיכול לצרוך מוצרי חלב), גבינות סויה, כמו נאטו (עשירה גם בויטמין K2) וטמפה וחלבים מותססים שהוכנו משקדים, שומשום, חמניות ו/או אגוזי לוז.
אם לא צורכים מזונות מותססים באופן רציף, מומלץ ליטול פרוביוטיקה בכמוסות.
פלורת מעיים בריאה לבריאות אופטימלית
מחקרים רבים מלמדים שלפלורת מעיים בריאה יש תפקיד מפתח במניעת מחלות כמו: סרטן, אסטמה, אלרגיות, השמנה, סוכרת, מחלות אוטואימוניות ואף בעיות מוחיות והתנהגותיות כמו אאוטיזם, ADHD ודיכאון. זוהי עובדה, שהקשר מעיים-מוח מוכר היום כנתון בסיסי במדעי הפיזיולוגיה והרפואה ויש מספיק הוכחות לקשר בין מערכת העיכול ומערכת העצבים. לכן קל לראות איך לאיזון של הביופלורה במעיים יש תפקיד משמעותי בפסיכולוגיה ובהתנהגות האדם.
לפיכך, ברור כשמש שלשיפור פלורת המעיים יש חשיבות עליונה לבריאות במהלך כל החיים. היום ברור שישנם שני מוחות – האחד ממוקם בגולגולת והשני במעיים וכול אחד מהם זקוק להזנה המיוחדת לו. אכילת מזונות מותססים צריכה להיות נוהג חשוב ביותר. ואם קשה לבצע זאת – ליטול כמוסות עם מבחר של סוגי חיידקים פרוביוטיים. כדי שכמוסות אלו יביאו את מלוא התועלת יש לשים לב לנקודות הבאות:
* כדאי לבלוע כמוסות אלו יחד או לאחר ארוחה, שאז יש פחות חומציות בקיבה והחיידקים יכולים לשרוד.
* חשוב לשמור את המוצר, לאחר פתיחתו, בקירור ולסיים ליטול את תכולתו תוך פרק זמן מינימלי.

מקורות:
Your Gut Bacteria Affects Your Brain Function, Study Confirms
June 20, 2013 ' Mercola
21
1 UCLA May 28, 2013
2 Gastroentorology 2013 Jun;144(7):1394-1401
3 Neurogastroenterology and Motility December 2011; 23(12): 1132-1139
4 Proceedings of the National Academy of Sciences 2011 Sep 20;108(38):16050-5.
5 CNN Health May 29, 2013
6 PLoS One, February 5, 2010: 5(2); e9085, N. Larsen, et al.

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס". לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466