האור הכחול קצר הגל שנפלט מהמסכים שאנו צופים בהם הוא זה שפוגע במשך ובעיקר באיכות השינה שלנו
*במחקר חדש ומשותף שנערך באוניברסיטת חיפה ומעבדת השינה של אסותא נמצא כי חשיפה למסכים שפלטו אור כחול לפני השינה פגעה באיכות השינה ואילו חשיפה למסכים שפלטו אור "רגיל" דימו שינה ללא חשיפה לאור. " לשמחתנו ישנן אפליקציות שונות שמסננות את הספקטרום הכחול הבעייתי ושמות פילטר אדום חלש מה שמקטין את הפגיעה בדיכוי הורמון החושך המלטונין", אמר פרופ' אברהם חיים, מעורכי המחקר*
האור הכחול קצר הגל שנפלט מהמסכים שאנו צופים בהם הוא זה שפוגע במשך ובעיקר באיכות השינה שלנו, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובמעבדת השינה של אסותא. עוד נמצא כי צפייה במסכים שפלטו אור אדום לא גרמה לפגיעה זו והשינה הייתה דומה לשינה נורמאלית. "האור שנפלט ממרבית המסכים – מחשבים, טלפונים חכמים טאבלטים – הוא אור כחול והוא פוגע במחזוריות הגוף ובשינה שלנו. הפתרון צריך להיות שימוש בפילטרים שקיימים כיום שמונעים את פליטתו שלו אור זה", אמר פרופ' אברהם חיים מאוניברסיטת חיפה מעורכי המחקר.
מחקרים קודמים כבר מצאו שצפייה במסכים לפני השינה פוגעת בשינה. מחקרים אחרים מצאו שחשיפה לאור כחול באורכי גל קצרים שבין 450-500 ננומטר גורמת לפגיעה ביצור המלטונין, הורמון שמופרש בלילה וקשור למחזוריות גוף תקינה ולשינה תקינה. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת CHRONOBIOLOGY INTERNATIONAL ביקשו החוקרים, פרופ' חיים מהחוג לביולוגיה של האדם באוניברסיטת חיפה יחד עם הדוקטורנט עמית שי גרין מהמרכז הישראלי למחקר בין תחומי בכרונוביולוגיה באוניברסיטת חיפה והמכון לחקר השינה והעייפות במרכז הרפואי אסותא, ד"ר מירב כהן-ציון מבית הספר למדעי ההתנהגות – האקדמית תל אביב-יפו ופרופ' ירון דגן ממכון לכרונוביולוגיה יישומית, המכללה האקדמית תל חי והמכון לחקר השינה במרכז הרפואי אסותא, לבדוק האם יש הבדל על מאפייני השינה כאשר נחשפים לאור מסכים כחול לעומת אדום לפני השינה.
במחקר השתתפו 19 נבדקים בגילאים 20-29 אשר לא ידעו את מטרת המחקר. בחלקו הראשון של המחקר, ענדו הנבדקים למשך שבוע אקטיגרף (מכשיר הבודק באופן אובייקטיבי את מועד ההרדמות ומועד ההתעוררות), מילאו יומן מעקב שינה ושאלון הרגלי שינה ואיכות שינה. בחלקו השני של המחקר, שהתקיים במעבדת שינה של אסותא, נחשפו המשתתפים למסכים בין השעות 21-23, השעות שבהן בלוטת האצטרובל מתחילה לייצר ולהפריש את ההורמון מלטונין. הנבדקים נחשפו לארבעה סוגי תאורה: אור כחול בעוצמה גבוהה, אור כחול בעוצמה נמוכה, אור אדום בעוצמה גבוהה ואור אדום בעוצמה נמוכה. לאחר החשיפה לאור הם חוברו למכשירים שקוראים את גלי המוח ויכולים לקבוע את שלבי השינה שאותם עובר האדם במשך הלילה, כולל התעוררויות לא מורגשות. בבוקר מילאו המשתתפים שאלונים שונים לגבי הרגשתם.
תוצאות המחקר הראו שבעוד שהחשיפה לאור האדום הראתה תמונה דומה מאוד לשינה "רגילה", כלומר, ללא חשיפה לאור לפני השינה, החשיפה לשני סוגי האורות הכחולים פגעה באיכות השינה. עוד נמצא שהחשיפה לאור הכחול העוצמתי פגעה בדרך כלל יותר באיכות השינה, אולם השפעת העוצמה הייתה קטנה בהרבה מהשפעת סוג האור – כחול או אדום. כלומר, אורך הגל קובע.
כך למשל, בממוצע, החשיפה לאור כחול גרמה להתקצרות משך השינה בכ-16 דקות. כמו כן, החשיפה לאור כחול גרמה לעצירה גדולה של ייצור המלטונין, בעוד שהחשיפה לאור אדום הראתה ייצור מלטונין דומה מאוד למצב נורמאלי. לדברי החוקרים, הפגיעה בייצור המלטונין מעידה על שיבוש מהותי במנגנונים הטבעיים ולמעשה בשעון הביולוגי של הגוף. כך למשל, נמצא כי החשיפה לאור הכחול גרמה לכך שהגוף לא יבצע את המנגנון הטבעי של הורדת חום הגוף. "באופן טבעי, עם הכניסה לשינה הגוף מתחיל להוריד את הטמפרטורה שלו, עד שהיא מגיעה לנקודה הנמוכה ביותר בסביבות השעה 04:00 בבוקר ואז כשהגוף מגיע שוב לטמפרטורה הרגילה אנחנו מתעוררים. בחשיפה לאור אדום הגוף המשיך להתנהג באופן טבעי, אולם החשיפה לאור כחול גרמה לגוף לשמור למשך כל השינה על הטמפרטורה הקבועה שלו – עוד עדות לפגיעה בשעון הביולוגי הטבעי שלנו", אמר פרופ' חיים.
הממצא הביולוגי שהעיד יותר מכל על הפרעה בשינה הראה שרציפות השינה לאחר החשיפה לאור הכחול נפגעה בצורה הדרסטית ביותר: בעוד שלאחר החשיפה לאור האדום (על שתי העוצמות) התעוררו האנשים בממוצע 4.5 פעמים (התעוררויות לא מורגשות), לאחר החשיפה לאור כחול חלש נמדדו 6.7 התעוררויות ולאחר החשיפה לאור כחול חזק לא פחות מ-7.6 התעוררויות בלילה. לא היה זה מפתיע שבשאלונים שמילאו בבוקר דיווחו הנבדקים כי לאחר החשיפה לאור כחול הם חשו עייפים יותר ובמצב רוח פחות טוב.
"החשיפה למסכים במשך היום בכלל ובלילה בפרט היא חלק בלתי נפרד מהעולם ועוצמתה רק תלך ותגבר, אולם במחקר שלנו מצאנו שלא המסכים הם אלה שפוגעים בשעון הביולוגי שלנו ולכן בשינה, אלא האור הכחול קצר הגל שנפלט מהם. לשמחתנו ישנן אפליקציות שונות שמסננות את האור הכחול הבעייתי שבספקטרום ושמות פילטר אדום חלש מה שמקטין את הפגיעה בדיכוי ההורמון המלטונין", סיכם פרופ' חיים.
