חשיפה לשמש: ישראלים חוששים מקמטים אך לא מסרטן העור

התגוננות מקרני השמש. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc3-by-sa.צילום: Johntex
התגוננות מקרני השמש. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc3-by-sa.צילום: Johntex

ממצאי מחקר חדש מעלים כי חרף המודעות לחלות בסרטן העור והחשש מהמחלה, רבים בציבור הישראלי מעדיפים להמשיך ולהחשף לקרני השמש באופן מזיק, בשל סיבות אסתטיות: רצון להראות יפה משיזוף. החוקרים סבורים כי חשוב להדגיש את הנזקים למראה עור כתוצאה מקמטים, מלבד הנזקים הבריאותיים הצפויים מהחשיפה לשמש.

 מראה עורכם השזוף חשוב לכם השזוף? לא מקפידים על הימרחות בקרם הגנה גם בחשיפה יומיומית לשמש ? ממצאי מחקר חדש בנושא חשיפה לשמש עשויים להיות רלוונטיים במיוחד עבורכם.

במגזר היהודי בישראל, רמות התחלואה בסרטן העור- מלנומה הן מן הגבוהות בעולם.  מאמצים רבים נעשים על ידי הגורמים השונים לעידוד המודעות לצמצום שיעורי החשיפה לשמש והתגוננות מפניה לשם הפחתת השכיחות של מחלת סרטן העור.

ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי גברת מעיין קורזיץ, פרופ’ יניב פוריה ופרופ’ דניאל ורדי, מהפקולטה למדעי הבריאות ומהפקולטה לניהול שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בנושא הרגלי החשיפה לשמש בקרב הציבור הישראלי מעלים ממצאים חשובים באשר להרגלי החשיפה של הציבור הישראלי לשמש.

הישראלים חוששים יותר מקמטים מאשר מסרטן ולא נזהרים מחשיפה לשמש

במסגרת מחקרם ערכו החוקרים בשני שלבים בחינה של תפיסת החשיפה לשמש וזיהויים של דפוסי חשיפה לשמש בקרב הציבור הישראלי- בשלב ראשון מחקר איכותני על ידי ראיונות עומק מובנים למחצה (כשלושים ראיונות) ולאחריו מחקר כמותני בקרב 353 נבדקים.

במחקר, אשר מהווה לדברי החוקרים “ניסיון ראשוני ללמוד את דפוסי החשיפה לשמש של הציבור הישראלי”. נמצא שהחשיפה לשמש נתפסת כמסוכנת בהתאם לשיקול הדעת ולתחושה האישית של הפרט. עוד מצאו החוקרים כי  אצל הישראלי ובקרב נשים במיוחד הגברת המודעות לנזקי השמש לעור הפנים ברמה האסתטית, עשוי להוביל להימנעות מחשיפה לשמש יותר מהחשש לחלות בסרטן העור שנתפס כמחלה שאופיינית לגיל מבוגר יותר.

ניתוח הממצאים העלה כוד כי המרואיינים במחקר מחליטים מתי החשיפה לשמש מהווה סכנה לפי “מנגנון להערכה עצמית” המושפע משלושה מצבים של סכנה נתפסת מהשמש: 1) כשהאדם חש את חום השמש על עורו ומגדיר את חום השמש כמעיק כלומר חם מידי או צורב. כך למשל אנשים סבורים כי הם מוגנים כאשר הן שוהים במרחב מוצל או ממוזג למרות שהם חשופים לשמש שלא במישרין ונמצאים בסיכון. 2) כאשר החשיפה לשמש נעשית בים או בבריכה בין השעות 12:00-16:00.  3) בעת שהאדם מבחין באדמומיות או בכוויה עורו;

ניתוח הממצאים העלה לדברי החוקרים 3 דפוסי התנהגות שונים של התנהגות הגנתית בשמש:

א.  הדפוס הראשון- בזמן חשיפה לשמש בעת פעילויות שגרתיות בחיי היומיום, פעילויות שבהם אנשים כמעט ולא מתגוננים מהשמש בכלל

 ב. הדפוס השני קורה בעת חופשה בחו”ל בזמן שהייה בים או בבריכה, פעילות בה אנשים מצויים לאורך זמן בשמש במטרה לחזור ארצה שזופים.

ג. הדפוס השלישי קורה בזמן שהייה בבבריכה או בים בישראל, פעילות שלגביה אנשים מודעים כגורמת סיכון, בלי קשר לתנאי הסביבה, פעילות בה ההגנה מפני השמש נעשית באופן אוטומטי.

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר תורמים לקידום התנהגות בריאותית מונעת בציבור הישראלי ומסייעת להבנת ניהול בריאות הציבור בישראל. הם מדגישים כי מן הממצאים עולה כי הפרט  ממעיט בחשש מסרטן העור ותוצאותיו כמו גם משייך מחלה זו לגיל מאוחר, ולכן לא נוקט די זהירות בחשיפה לשמש במיוחד בשגרת היום-יום. לטענת הפרופסור פוריה, ממצאי אלה מדגישים כי יחד עם הצורך להתייחס לנזק מן השמש בדמות סרטן העור, יש להדגיש גם את הפגיעה במראה האסתטיקמטים  בעקבות החשיפה לשמש, נושא המטריד רבים מהישראלים.