מה הקשר בין מחשבות מילים ורפלקציה וטיפוח לומד עצמאי ?
פיתוח כישורי למידה מהווים גורם מסייע חשוב לשיפור יכולותיו של התלמיד ומעניקים לו יתרון משמעותי בסביבה הלימודית. חדשות לבקרים אנו שומעים על חשיבות פיתוח כישורי הלומד החדש במאה ה-21 ועל השלכות כישורי הלמידה של התלמידים על המוטיבציה של התלמיד, על הישגיו ועל רווחתו הנפשית. בין הכישורים העיקריים שעולים הם: שימוש מושכל בטכנולוגיה, הצורך בקידום ופיתוח חשיבה יצירתית, שיתופיות ויזמות. במקביל אנו חווים כמה חסמים אובייקטיביים המונעים זאת למשל, מוגבלות ההורים בידע על חינוך לכישורים אלו בבית, כיתות צפופות המקשות על הנחלת מיומנויות אלו בבית הספר, שימוש יתר בפלאפונים שמצד אחד מיצר נגישות למידע רחב בקלות ובמהירות. אך מגביל מיומנויות ניטור המידע לידע , מעכב ומקשה על פיתוח כישורים חברתיים ויכולת שימוש בשפה לשם שיח ותקשורת עמוקה ומשמעותית. נמצא בספרות המחקרית שהקניית כלים ומיומנויות להכוונה עצמית בלמידה (Self-Regulated Learning – SRL) . יכולה להוות בסיס טוב וחזק לטיפוח לומד עצמאי שידע לאכוף ואפילו למנף את החסמים האובייקטיביים שצוינו לעיל.
מחקר ופיתוח כלי לימוד עצמי עבור תלמידים נחוצים לשיפור יכולותיהם ורווחתם ולפיכך הינם בעלי חשיבות קרדינלית; אני חוקרת את האופן בו ניתן למנף כישורי לומד עצמאי והכוונה עצמית בלמידה למעלה מ-25 שנה בקרב לומדים צעירים, בני נוער וסטודנטים. הכוונה עצמית בלמידה הוא תהליך שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על ביצוען ומעריך את התוצרים בהתאם למטרות שהציב. (Pintrich, 2000; Zimmerman, 2000, 2008, 2013). הביצועים של הלומד נובעים מהכוונת המחשבות, הרגשות והפעולות שלו להשגת מטרות הלמידה. הביטוי ההתנהגותי של הכוונה עצמית בלמידה הוא שיח אורייני, הן שיח אורייני פנימי של הלומד עם עצמו והן שיח אורייני חיצוני של הלומד עם הסובבים אותו על הידע שלו, על מהות המשימה ועל האסטרטגיה המתאימה לביצועה (Zimmerman & Chunk, 2011).
מחקר חדש אשר הובלתי בחן את השפעותיו של כלי ייחודי שפיתחתי לשיפור מיומנויות לימודיות בכיתה. כלי זה קרוי ממי"ר – (מחשבות מילים ורפלקציה) ומטרתו לאמן לומדים לרכישת מיומנויות הכוונה עצמית ושיח בכיתה (הובר, 2017).
המחקר אודות השפעתו של כלי לימודי זה נעשה בקרב 403 תלמידי כיתות ד' ב12 בתי ספר. והתייחס להכוונה עצמית כמיומנות רב-תחומית החוצה תחומי-דעת שונים. תוכנית ההתערבות הועברה במסגרת הלימודים הרגילה של בית הספר והופעלה לאורך כל השנה. התלמידים התבקשו לפתור את המשימות במהלך שיעורי שפה ומתמטיקה בכיתה בסיוע כלי ה"ממי"ר".
איסוף הנתונים נעשה בסיוע מבחני הישגים, ובדפי ה"ממי"ר" לתיעוד תהליך הלמידה בשני מימדים: כתוב ודיבור שנותחו על בסיס הקלטות וצילומים של השיח. המחקר עמד בקנה אחד עם הסטנדרטים להוראה וללמידה שנקבעו במאה ה-21 המציינים את החשיבות של רכישת ידע ומיומנויות שיכשירו את הלומד לעתיד Life Long Learningׂׂ , (ארגון OECD, שנת 2010) ושל טיפוח לומד בעל הכוונה עצמית בלמידה תוך התמקדות באוריינות ושיח במקצועות השפה והמתמטיקה. עד כה לא פותחה תכנית לימודים המשלבת שיח אורייני והכוונה עצמית בשפה ובמתמטיקה כאחת, במיוחד עבור תלמידים צעירים.
ממצאי המחקר מעודדים יישום תכניות אימון להכוונה עצמית בבתי ספר, במטרה לפתח לומד בעל רמות גבוהות של הכוונה עצמית בלמידה, המעודד תהליך מורכב, דינמי ומעגלי, בו תלמידים מציבים מטרות, מתכננים, מפקחים, ומעריכים את עבודתם, ולשפר את ההישגים של הלומדים בשפה ובמתמטיקה, בהתאם ליעדי מערכת החינוך.
ממצאי המחקר מחזקים את ההיבט ההתפתחותי ואת הגישה התומכת בהתערבויות מטה-קוגניטיביות בגיל צעיר, שכן הם מצביעים על היעילות שלהם הודות למוטיבציית הלמידה הגבוהה של תלמידים בגילאים אלו, וכן מכיוון שתלמידים בגילאים אלו אינם מקובעים באסטרטגיות למידה בלתי יעילות.
ממצאי המחקר הראו כי שימוש בממי"ר הוביל לתוצאות משמעותיות: במחקר נמצא כי הממ"יר מהווה פלטפורמה מתווכת יעילה לפיתוח יכולת הבנה עמוקה של החומר הנלמד וכן חשיבה מודעת על האופן בו הוא נלמד. זאת ועוד, הממי"ר תורם להתמרת יכולות מטה-קוגניטיביות המקלות על התלמידים לדון במיומנויות חשיבה תוך שימוש מושכל בשלבי פתרון המשימה, בכללים ובהגדרות, לחשוב על מיומנויות חשיבה כעל מטרות הוראה מפורשות, להעריך ולהפנים את תהליך הלמידה. כמו כן, העבודה בממי"ר העמיקה בקרב התלמידים והמורים את ההבנה על מיומנויות חשיבה הנדרשות לביצוע מוצלח של משימות לימודיות בתחום הדעת שלהם.
בשנים האחרונות אני מתמקדת ומתמקצעת בעיקר בתחום ההכוונה העצמית ופיתוח המודעות העצמית ללמידה, מתוך מטרה לפתח בקרב התלמידים וסטודנטים להוראה את המודעות לתהליכי למידתם ולהעצים בכך את הישגיהם. תנאים אובייקטיביים מגבילים (כמו אכלוס מקסימאלי של כיתות והטרוגניות רבה בין הלומדים), מקשים מטבע הדברים בעיקר על אותם תלמידים וסטודנטים "היושבים על הגדר" ולא זוכים לתוכניות טיפוח כלשהן. כדי להתמודד עם אתגר זה, יזמתי ופיתחתי סדנה העוסקת בפיתוח מודעות עצמית לתהליכי למידה (מעל"ל©) ובמתן כלים להעצמת ה"וויסות העצמי", "המסוגלות העצמית" והערנות ה"מטא- קוגניטיבית".
המודלים והתוכניות שפיתחתי וחקרתי מיושמים כיום, הלכה למעשה, במספר מוקדים ברחבי הארץ : תלמידי המסיימים כיתות ו' במעבר לחטיבת הביניים, בקרב תלמידי העדה האתיופית, סטודנטים של המכינה, סטודנטים בחוג לגיל הרך והשתלמויות מורים וגננות.
בעבודת הדוקטורט שלי חקרתי את ההשפעה של תכנית התערבות הוליסטית המשלבת יחד מרכיבי הכוונה עצמית ללמידה ומרכיבי שיח אורייני רב-תחומי בשפה ובמתמטיקה, בקרב לומדים צעירים. הבחירה במקצועות אלו נעשתה בשל חשיבותם כמקצועות ליבה ותרומתם להכשרת הלומד במאה ה- 21.
ד"ר הדס שלי-הובר, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית גורדון, מומחית בתחום הכוונה עצמית ללמידה, טיפוח לומד עצמאי, שיח אורייני ותהליכי למידה בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בר אילן. ממיסדי ופעילי פורום ארצי ללמידה פעילה ומערבת בהשכלה הגבוהה. ראש החוג לתקשורת במכללה לחינוך "אקדמית גורדון" וראש תחום למידה פעילה ומערבת. מפתחת תוכניות לימודים העוסקות במודעות לתהליכי למידה להכוונה עצמית ולשיח אורייני בשפה ובמתמטיקה. שותפה פעילה בפרויקטים בינלאומיים, פיתוח וכתיבת חומרי הדרכה לאומיים ובינלאומיים בנושא השבחת ההוראה, הלמידה, הערכה וחלופות בהערכה. כתבה ספר ילדים "ענן ורוד של אהבה" העוסק בתקשורת מקרבת.
מאמרים:
*יריב, א' ושלי-הובר, ה' (2019). אתגר ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה: הכשרת הסגל החדש. רב-גוונים מחקר ושיח, 4 (17), 17-1.
שלי-הובר ה' ויריב, א' (2019) למידה פעילה ומערבת בהשכלה הגבוהה: רב גוונים מחקר ושיח, חיפה, מכללת גורדון.
*הובר, ה' (2018). טיפוח מודעות עצמית לתהליכי למידה בקרב תלמידים בכיתות יסוד: תובנות. רב-גוונים מחקר ושיח, 3 (16), 190-145.
Vidergor, H. E., Shelly-Huber., & H Sofer, R. (in review). Excellent teacher education students’ perceptions of the contribution of a course on multiculturalism using PBL. Journal of Teacher Education. *
פרקים בספר:
*Huber-Shelly, H., & Levy Vered, A. (2017). Learning and teaching in higher education institutions: Can we evaluate alternative assessment of students at the academy? In H. E. Vidergor & O. Sela (Eds.), Innovative teaching strategies promoting lifelong learning in higher education: From theory to practice (pp. 55-73). New York, NY: Nova Sciences.
*Huber-Shelly, H., & Maciejowska, I. (2017). Project based learning in higher education: From theory to practice. In H. E. Vidergor & O. Sela (Eds.), Innovative teaching strategies promoting lifelong learning in higher education: From theory to practice (pp. 115-131). New York, NY: Nova Sciences.
חומרי הדרכה:
*Huber-Shelly, H. (2018). International guide for training engaged and active learning based on project/problem. Joint publication of LLAF and TeachEx European Union Projects. Retrieved from http://www.teachex.eu/modules/pbl/
חוברת הדרכה בינלאומית למרצים המעוניינים ללמד באופן פעיל סביב פרויקטים ודילמות.
החוברת מיועדת למרצים במכללות ובמוסדות אקדמיים נוספים כולל פקולטות למדעים מדויקים. החוברת הינה מקוונת ואינטראקטיבית היא עברה שיפוט חיצוני על ידי שלושה מומחי תחום בארץ ובאירופה. הועברה למרצים ב .Faculty of Chemistry Jagiellonian University נמצאת באתר המרכזי של תוכנית Teachex-Erusmus ומופצת במרכזים לקידום ההוראה והלמידה בארץ ובאירופה.
מאמרים אינטרנטיים:
* הובר, ה' (2015, אפריל 8). לשפר את למידת התלמידים באמצעות מעגלי הקסמים. [בלוג]. נדלה מהכתובת https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-65922
* הובר, ה' (2015, אפריל 8). מודעות לתהליכי למידה: מה זה בשבילי ובשבילך? [בלוג]. נדלה מהכתובת https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-65926
אתר אינטרנט:
הובר, ה' (תש"ע, טו בשבט). אתר "ללמוד בדרך אחרת". נדלה מהכתובת http://www.learning.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp
ספר ילדים:
הובר, ה' (2006). ענן ורוד של אהבה. תל אביב: קווים.
