טכניקה ישראלית תזהה יורים פוטנציאליים בבי”ס?

חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילו טכניקה חדשה לבניית פרופיל אישיות לזיהוי יורים פוטנציאליים בבתי ספר

חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו טכניקה חדשה לבניית פרופיל אישיות, שהופיעה בכתב העתFrontiers in Forensic Psychiatry, והופכת את זיהויים של יורים פוטנציאליים בבתי ספר לאוטומטי, באמצעות ניתוח מאפייני אישיות המופיעים בכתביהם.

“היורים בבתי הספר מהווים אתגר, הן לסוכנויות הרפואה המשפטית והן לרשויות אכיפת החוק,” מסביר פרופ’ יאיר נוימן, חבר במכון לביטחון החברה והמדינה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. “נכון להיום, אין קונצנזוס או אבחון קליני ברור שבהם ניתן להשתמש לאיתור יורים. מציאת יורה בודד באוכלוסייה גדולה, כמו גם היעדר אבחון קליני לפני המקרה עצמו, רק מוסיפים למורכבות.”

המחקר מפרט את הכלי החישובי מבוסס-הטקסט לבניית פרופיל האישיות, המשתמש ב”סמנטיקת וקטור”. הדבר כרוך בבניית מספר וקטורים, המייצגים ממדים אישיותיים והפרעות אישיות, שאותם המחשב מנתח באופן אוטומטי, כדי למדוד את הדמיון לטקסטים שכתב נשוא הבדיקה האנושי.

“לדוגמה, חוקר עשוי לרצות למדוד את המידה שבה נרקיסיזם מופיע בטקסט” מסביר נוימן. “ראשית, אנו נגדיר וקטור של מילים המייצגות אישיות זו, כגון ‘יהיר’, ‘מניפולטיבי’, ‘אגוצנטרי’ ו”חסר רגישות.” המחשב מודד את המרחק בין וקטור המילים המרכיבות את טקסט המטרה שלנו ובין אלו המייצגים נרקיסיזם במרחב סמנטי בעל ממדים רבים. ככל שהווקטור שלנו קרוב יותר, כך עולה הדירוג הנרקיסיסטי של הכותב.

במחקר בחרו חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כתבים שכתבו שישה יורים שהיו מעורבים במספר מקרים בולטים ברחבי העולם, כולל הטבח בווירג’יניה-טק ב-2007. הם ניתחו והשוו אותם עם הכתבים של 6,000 בלוגרים וביקשו מהמחשב לזהות את יורים.

למרות שזיהוי ממוקד של אדם בודד לא היה המטרה, הכלי הצליח לצמצם משמעותית את רשימת החשודים ל-3 אחוזים בלבד מהרשימה המקורית, ובתוכם נכללו כתביהם של כל ששת היורים. הדבר מראה ששימוש בטכנולוגיה אינטליגנטית יכול לצמצם משמעותית את המאמץ הנדרש לזיהוי יורים או אפילו מחבלים הפועלים לבדם. היות והשיטה אוטומטית, היא מאפשרת סינון של מספר רב מאד של טקסטים בזמן קצר, מה שיכול לסייע באיתור.

“בעוד ששיקולים אתיים הינם בלתי-נמנעים, אנו בהחלט יכולים לדמיין מצב שבו הורים יתנו לביה”ס אישור לבדוק את דפי התקשורת החברתית של ילדיהם המתבגרים, תוך הקפדה על מגבלות מסוימות. בהקשר זה, בשימוש בהליך הסינון האוטומטי שלנו, פסיכיאטר מוסמך או פסיכולוג שקיבל הכשרה יוכל לקבל אוטומטית “דגל אזהרה אדום” לגבי סטודנטים שהטקסטים שלהם מבטאים רמה גבוהה של סכנה פוטנציאלית,” מסביר נוימן.

“המתודולוגיה המוצעת אינה מתיימרת לפתור את הקשיים העצומים בבניית פרופיל ובזיהוי יורים בבתי ספר, אלא מציעה כלי נוסף לארגז הכלים של הפסיכיאטריה המשפטית ושל גופי שמירת החוק,” אומר נוימן. “אנו מאמינים שהמתודולוגיה שלנו יכולה לקבל תוקף רב יותר בתהליך דירוג/תיעדוף של חשודים, בדומה לזיהוי האוטומטי של עברייני מין, שנועד לקבוע סדרי עדיפויות בחקירה.”

חוקרים אחרים המעורבים במחקר זה: ג’יימס ל. נול, פסיכיאטר מוביל ברפואה משפטית, אוניברסיטת מדינת ניו יורק, המרכז הרפואי של סירקוז, ניו יורק; דן אסף, חוקר עצמאי מפתח תקווה, ישראל, ויוחאי כהן, המנכ”ל של Gilasio Coding, תל-אביב, ישראל.