הגיגים לפני יום כיפורים: מה אנחנו רוצים מהילדים ולמה אנחנו חופרים ?
יום כיפורים בעידן הטכנולוגי : התחילה שנה חדשה והגיעו החגים – ראש השנה, יום כיפורים. כולנו עוברים מארוחה לארוחה, מביקור אצל חברים או משפחה ובאמצע מנסים לנהל חיי שגרה. גם המסכים עוברים ממקום למקום, עם הטלוויזיה בבתים, הפלאפונים בנסיעות והאייפד לשעת מצוקה ושעמום בארוחות. חצי מהזמן עובר בויכוחים עם הילדים שיעזבו את המכשירים וידברו עם אחרים. הם בוהים בך במבט לא ברור ומורידים שוב את הראש כדי להמשיך את המשחק או להעלות תמונה מהטיול. אין ספק שהמסכים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, אבל השאלה איזה מקום הם מקבלים?
לקראת יום הכיפורים, שאלתי את עצמי למה אנחנו חופרים ומה אנחנו באמת רוצים מהילדים? אם אנחנו רוצים שקט, אז המסכים הם פיתרון מצוין שמדבר את הילדים ונותן שקט להורים. אם אנחנו רוצים שישחקו אחד עם השני, המסכים מציעים אפשרויות בלתי מוגבלות למשחק ולבידור (אם נתעלם מהעובדה שלרוב הם לא באמת משחקים ביחד). אם אנחנו רוצים שיאכלו, המסכים הם פתרון מצוין כי הילדים לא שמים לב למה הם עושים בזמן שהם משחקים או צופים.
אולי אנחנו רוצים קצת זמן משפחה? אבל אז אנחנו לא יודעים איך להעביר את הזמן, כי הם שכחו (או בחלקם מעולם לא ידעו..) לשחק משחקי קופסא, קשה להם לדבר (בעיקר על עצמם) כי הם רגילים לעשות לייק או לשתף רק בפלאפון, לא בא להם לשמוע אותנו מדברים כי אנחנו חופרים ואז אנחנו חסרי אונים ולא יודעים מה באמת נרצה לעשות עם הילדים…
אני מציעה לכל אחד מאתנו כהורה לעשות חושבים עם עצמו ולהחליט מה הוא רוצה שיהיה, איך הוא ירצה שהילדים יחלקו את הזמנים בין הפעילויות השונות בבית ומחוצה לו, מה ירצה לעשות בזמנים המשותפים ביחד כמשפחה. כדאי גם לשתף את הילדים (ולא בפייסבוק) ולשאול מה הם היו רוצים ולמצוא את המכנה המשותף המקובל על כולם בכדי לשלב בין פעילויות ותכנים. זו הזדמנות טובה גם לחשוב בקול רם מה באמת חשוב לנו (משפחה/חברים/לימודים/חוגים) ולעשות סדרי עדיפויות כי אי אפשר לעשות הכל, אבל לשים לב שהמינון של כל פעילות סביר ומקובל. ניתן אף לבנות מערך שבועי של פעילויות ולשבץ בו את זמני המסכים בשיתוף הילדים (ביחד או בנפרד) וכך אולי נמנע חפירות וויכוחים במהלך חיי השגרה ובעיקר בזמן הלימודים.
החפירות והוויכוחים עם הילדים רק משמרים את המצב הקיים ולא מציעים חלופות אחרות. עלינו לשכנע אותם שכדאי להם לעזוב את המסכים כדי להיות באמת ביחד עם משפחה וחברים, אך לצד זה נוכל לאפשר להם ליהנות מיתרונות המסכים ללא רגשי אשמה או עונשים. רק כך נוכל להמשיך לחיות חיי שגרה שלווים המשלבים כראוי בין רעש ושקט בגידול הילדים סביב המסכים.
מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן היא מרצה וחוקרת תקשורת המתמחה ביחסים סביב המסכים. במסגרת זו היא מעבירה הרצאות וסדנאות להורים וצוות חינוך במטרה להתנהל באופן מיטבי במציאות התקשורתית כיום. במסגרת זו שלי מעבירה הרצאות וסדנאות להורים, למתבגרים ולאנשי מקצוע במטרה לשפר את היחסים ולהתנהל באופן מיטבי סביב המסכים.
