עלייה בסיבוכי היריון בקרב נשים שהרו עם התקן תוך רחמי אך ללא עלייה בשיעור התחלואה הנוירולוגית ארוכת הטווח לילוד
נשים רבות עושות שימוש בהתקן תוך רחמי כאמצעי מניעה יעיל. התקן תוך רחמי הינו אחד מאמצעי המניעה ההפיכים הנפוץ ביותר בעולם ונמצא בשימוש אצל 23% מהנשים המשתמשות באמצעי מניעה. ההתקן התוך רחמי ממוקם בחלל הרחם, ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים, שמפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות.
התקן תוך רחמי נחשב כאמצעי מניעה נוח לשימוש ובטיחותו מבחינת מניעת היריון משתווה לבטיחות אמצעי מניעה שאינם הפיכים, כגון קשירת חצוצרות. למרות שהתקן תוך רחמי נחשב לאחד מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, בטיחותו אינה מגיעה למאה אחוז וישנם כישלונות שתוצאתם היא היריון.להתקן התוך רחמי יש יתרונות שונים ובמיוחד יעילותו הרבה במניעת היריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים מעשנות או לנשים שלא יכולות להשתמש בגלולות מניעת הריון בשל סיבות שונות כמו נטיה לקרישיות יתר. בשנים האחרונות קיימת נטייה להציע אמצעי יעיל זה גם לנערות שטרם הרו.
מחקר חדש של המרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחן את תוצאות הריון חוץ רחמי ותוך רחמי בקרב אותן נשים שהרו למרות נוכחתו של התקן תוך רחמי בגופן, ובחן אם קיים הבדל בין נשים שההתקן הוצא לאחר שהוכח היריון לבין נשים שההתקן הושאר בחלל הרחם לאורך ההיריון. במחקר גם נבחנה התחלואה הנוירו- התפתחותית ארוכת הטווח של הילודים של אותן נשים שהרו תחת שימוש בהתקן תוך רחמי, עד גיל 18.
עוד בנושא הריון ולידה:
- מחקרים וחידושים בנושאי הריון ולידה
- מהו הריון כימי ומה הסיבות להפלה טבעית מסוג זה?
- טיפולי שיניים בהיריון: מה חשוב שתדעי?
המחקר הראה שבהריונות תחת התקן תוך רחמי ישנה עליה בסיבוכי ההיריון ביניהם הפרדות שליה, זיהום תוך רחמי ובמיוחד עליה בשעורי הלידות המוקדמות. סיבוכים נראו בשתי הזרועות- גם בקרב נשים להן הוצא ההתקן לאחר אישור ההיריון וגם בקבוצת הנשים שההתקן נותר בחלל הרחם לאורך כל ההיריון. בניגוד לתוצאות הלידה קצרות הטווח ולמרות עליה נכרת בשיעור הלידות המוקדמות, לא נצפתה עליה בשיעור התחלואה הנוירו- התפתחותית של הילדים, גם במעקב ארוך טווח עד גיל 18 שנים.
הפרופסור אייל שיינר מעורכי המחקר מציין כי "המחקר מראה עלייה בשיעור סיבוכי ההיריון בקרב נשים שהרו תחת התקן. יחד עם זאת יש לזכור שרוב ההריונות יהיו דווקא ללא כל סיבוכים, ולמעשה גיל ההיריון הממוצע של אותן נשים היה 38 שבועות (דהיינו תקין לחלוטין), ובשל כך יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול היריון עם התקן, יחד עם רופא הנשים. תוצאות המחקר לא הראו יתרון לגבי ניהול ההיריון מבחינת השארת או הוצאת ההתקן, ובהתאם ההחלטה האם עדיף להשאיר את ההתקן בחלל הרחם או להוציאו. כשאובחן היריון ייבחן המקרה באופן פרטני ע"י רופא הנשים".
המחקר אשר ראה אור בעיתון המוביל בתחום CONTRACEPTION, נערך על ידי חוקרים ביניהם ד"ר גלי פריאנטה, מחלקת נשים ב' בסורוקה, פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בסורוקה, וד"ר תמר וינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
