ייצוגי מגדר בתכנים – האם יש שוויון בין המינים ?

הורים וילדים: הבדלים בין המינים בחברה ובתקשורת כבסיס לגיבוש זהות מגדרית

מערכת האתר

עודכן בתאריך

פסיכולוגיהחדשות חמות
ישיבה במשרד. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. צילום: Mattes

ייצוגי מגדר בתכנים – האם יש שוויון בין המינים ?

השבוע חגגנו את יום האישה הבינלאומי ולכבודו פורסמו דוחות על מעמד הנשים בחברה, במקומן במשרות בכירות בשוק הפרטי והממשלתי וכן אופן ההתייחסות אליהן בחברה. יום זה מעלה לדיון חשוב גם את מקומה של התקשורת באופן הייצוג של נשים בפרט והבדלי המגדר בכלל בתכנים לילדים ולמבוגרים כאחד.

אין ספק שהתקשורת מייצגת את המציאות החברתית בהקשרים שונים ובהם בהקשר המגדרי ולכן לרוב נמצא ייצוגים מקפחים וסטריאוטיפים של ילדות, נערות ונשים בטקסטים שונים. ניתן לראות בתוכניות הילדים דומיננטיות גברית בכמות המשתתפים, אופן התנהגותם ואופן יחסם לבנות המופיעות בתפקידים שוליים ומתנהגות באופן רגשני, תלותי ופסיבי יותר. כך נמצא למשל את בוב הבנאי, סמי הכבאי ועוד ולעומתם יש רק דורה אחת המייצגת נשיות חלופית ודומיננטית.

גם בתכנים המיועדים לקהלים בוגרים יותר נמצא את אותה אבחנה מגדרית המשמרת את ההבדלים בין בנים ובנות ומציגה אותם כטבעיים בתכנים מגוונים כמו תוכניות דרמה, קומדיות מצבים, ריאליטי ואף פרסומות. נוכל לראות תמיד את הגברים כמרכזיים, רציונאליים ופעלתניים לעומת הנשים המוצגות דרך המראה החיצוני והמיני שלהן וכל רצונן הוא בהשגת הגבר המושלם. ייצוגים אלה גם תקפים בייצוגים של משפחות על המרקע השומרות על חלוקת תפקידים שמרנית ומייצגות את הנשים כאימהות האמונות על טיפול בבית וגידול הילדים לצד האבות המצויים לרוב בעבודה ופחות מעורבים בהתנהלות המשפחה.
ייצוגים אלה חשופים בפני ילדינו מדי יום בכל תוכנית ולא מאפשרים להציג אלטרנטיביות למציאות החברתית המשתקפת על המרקע, זאת לצד המציאות שבה הם גדלים. אז מה תפקידנו כהורים בהקשר המגדרי? כיצד נוכל לקדם את השינוי המיוחל ליצירת שוויון בין המינים? עלינו כהורים להיות מודעים לכך שילדינו חשופים מדי יום לתכנים סטריאוטיפים ושמרניים של הבדלי המינים בתכנים שונים. עלינו לדעת מה ילדינו רואים ואילו מסרים מגדריים עולים מהתכנים כמו כיצד עליהם להראות או להתנהג כבנים או כבנות, מהן הציפיות העולות מהתכנים באשר לבחירת מקצוע, מקום עבודה, וכן מה מהות היחסים בין המינים שאותה הם לומדים?

בנוסף, עלינו לשוחח עם הילדים על התכנים שהם צופים ולהתייחס לאופן הבניית הבדלי המגדר בהם כבסיס לדיאלוג עם הילדים. עלינו לבחון את תפיסותיהם והתנהגותם בהתאם לנצפה ולעזור להם לרכוש כלים לצריכה ביקורתית של הייצוגים המגדריים. כך למשל ניתן לשאול מתבגרת בת 11 האם היא מקבלת באופן חיובי את המראה ו/או התנהגות הבנות בסדרה החממה? בהתאם עלינו כהורים להעביר את המסר הרצוי בעינינו ולהמחיש לילדינו שהמציאות שונה מהטלוויזיה. זאת לצד יכולתנו להציג בפני הילדים מודלים מגוונים יותר של נשיות וגבריות, יחסים בין המינים וכן חלוקת תפקידים בבית ובמשפחה כמודל עדכני ושוויוני יותר המהווה בסיס ללמידת הילדים.

בהתאם, נאפשר לילדינו להבין את מהות ההבדלים בין המינים בחברה ובתקשורת כבסיס לגיבוש זהותם המגדרית בפרט ואופן התייחסותם להבדלי המגדר בחברה בכלל. אם נצליח להעביר לילדינו מסר שוויוני יותר של הבדלי המינים בחברה אולי נתרום ליצירת חברה המכבדת את השוני בין בנים ובנות אך לא רואה הבדל ביכולות, בהישגים ובמקומם ובמעמדם בחברה בעתיד.

מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.

דילוג לתוכן