יתר לחץ דם ומחלות כליה- סיכון לרטינופתיה לא סוכרתית

מחקר: יתר לחץ דם ומחלות כליה- סיכון מוגבר לרטינופתיה לא סוכרתית

מחקר חדש מצביע על הקשר שבין עודף לחץ דם, מחלות כליה וגורמים נוספים לבין התפתחות מחלות רטינופתיה לא סוכרתיות- כלומר שמקורן לא נגרם בגלל מחלת הסוכרת.

מבנה העין האנושי. מקור: ויקיפדיה. איור באדיבות NIH National Eye Institute
מבנה העין האנושי. מקור: ויקיפדיה. איור באדיבות NIH National Eye Institute

רבים סובלים ממחלות עיניים ומבעיות ראייה –חלקן נובעות ממחלות מסוג רטינותיה. סוג מחלה זה מתאר מחלות הפוגעות ברשתית העין ובראייה. מקור השם הוא במילה רטינה Retina שמשמעותה- רשתית- החלק בעין שאחראי על המרת אור לאות עצבי. מחלות רטינופתיה נגרמות בגלל גורמים כגון מחלת הסוכרת (רטינופתיה סוכרתית) או בעקבות עודף לחץ דם או חשיפה לקרני שמש ישירות, פגיעה בכלי דם בעין ועוד.

במחקר, שפורסם בכתב העת לרפואת עיניים Archives of Ophthalmology , ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין גורמים מערכתיים לבין שיעור מצטבר של הופעת רטינופתיה לא סוכרתית במהלך 15 שנים.

החוקרים איבחנו את קיומה והתפתחותה של רטינופתיה בקרקעית העין בעזרת צילומים סטריאוסוקופיים של  4699 נבדקים בני 43 עד 86 בין השנים 1988 ל1990, והמשיכו את המעקב בין השנים 1993-1995 ו\או בין השנים 1998-2000 ו\או בין 2003-2005.

בחינת הממצאים העלתה כי במהלך 15 שנים, שיעור ההיארעות המצב של רטינותיה, בקרב הנבדקים היה 14.2%. ממצאים נוספים שהעלה המחקר ביחס לגורמי סיכון ייחודיים:

1. בנוסף, קיומן של מחלות כרוניות בכליה נמצאו כקשורות למחלה. אנשים עם מחלה כלייתית היו בסיכון גבוה ב51% לחלות ברטינופתיה.

2. בחינה ספציפית העלתה כי קיים סיכון מוגבר לרטינופתיה בשיעור של 15% בקרב אנשים שסבלו מלחץ דם סיסטולי גבוה (יתר לחץ דם).

3. קיים סיכון מוגבר לרטינופתיה בשיעור של 17% אצל אנשים שסבלו מקוטר עורקיקי רשתית מוגדל retinal arteriolar diameter.

4. מעבר לכך, מצאו החוקרים במודל מחקרי נפרד על בסיס אותן תוצאות, כי גם אנשים שסבלו באופן כללי מיתר לחץ דם, היו בסיכון מוגבר של פי 2.07 לפתח רטינופתיה בהשוואה לאנשים ללא עודף לחץ דם.

החוקרים לא מצאו קשר בין סיכון מוגבר לרטינופתיה לבין משקל גוף, רמות שומנים, רמות המוגלובין, עישון, מרקרים של דלקתיות, עקה חימצונית, תפקוד אנדותלי לקוי ומרכיבים המטולוגיים אחרים.

לסיכום המחקר מדגישים החוקרים שני גורמים מרכזיים הקשורים להתפתחות של רטינופתיה לא סוכרתית- יתר לחץ דם בלתי נשלט ומחלת כליה כרונית.

האם יש מה לעשות בנדון ? התשובה לדעת החוקרים הינה חיובית- ניתן לפעול להפחתת לחץ הדם ובכך לצמצם את הסיכון למחלה: ממצאים אלה הינם בעלי חשיבות פרקטית, במיוחד לאנשים המצויים בסיכון למחלות עיניים ולהתפתחות רטינופתיה או הידרדרות רטינופתית במערכת הראייה- מכיוון שהללו מצביעים על כך שויסות לחץ הדם קשור לסיכון מופחת להיארעות של רטינופתיה.