איך בודקים אם אדם נדבק בקורונה ? את מי בודקים וכיצד מתבצעת בדיקה ? מה החידושים בתחום בדיקות הקורונה ואיך מתבצעת הבדיקה במעבדה? בשל בשל שיעורי ההדבקה הגבוהים בקורונה, יש חשיבות לאיתור מוקדם של חולי קורונה חדשים. ככל שנקדים לזהות חולי קורונה, כך נוכל לדעת מי חייב להישאר בבידוד ולנקוט בצעדים כדי לשמור על בריאות הסובבים אותם.
מדוע חשוב לבדוק מספר גדול ככל האפשר של אנשים ובפרק זמן קצר ? האפשרות לדגום כמות גדולה של אנשים יכולה גם "לשחרר" אנשים מהבידוד והסגר. במדינות דרום קוריאה וסינגפור שבהם נערכו מספר בדיקות קורונה רבות מהממוצע, הדבר אפשר המשכיות של כלכלת המדינה ופעילות מערכת החינוך. לעומת זאת, כאשר לא יודעים מה כמות הנדבקים מכלל האוכלוסייה והיכן הם נמצאים הסיכוי לסגר מתמשך עולה, דבר שיש בו פגיעה בחיי היום-יום של כלל התושבים.
מי נבדק לגילוי הקורונה
כרגע, בגלל שיש מחסור בערכות הבדיקה בישראל ישנם קריטריונים שנקבעו ע"י משרד הבריאות. האנשים הבאים לרוב יופנו לבדיקות:
- במקרה של חזרה מחו"ל.
- במידה והייתה חשיפה ודאית לחולה קורונה (במקום העבודה, בבית וכדו').
- במידה והתפתחה דלקת ריאות.
שימו לב, שכרגע, לא כל מי שמגלה תסמינים עובר את הבדיקה. במידה ויש חולים שיש להם את חלק מתסמיני הקורונה בהם שיעול או חום, אין הדבר אומר שהם יופנו לבדיקה. רק במידה והאנשים שמגלים את התסמינים היו בסביבת חולה קורונה, הם יעברו את הבדיקה.
איך בודקים קורונה?
בבדיקת הקורונה נלקחת דגימה מעומק מערות האף באמצעות מטוש. המטוש הוא מקלון ארוך שבקצהו יש צמר גפן או פוליאסטר דמוי צמר גפן. דגימה זו של בדיקת הקורונה נשלחת למעבדה שם היא עוברת תהליך של פירוק ומוסרת מהדגימה מעטפת החלבון של הנגיף. זאת כדי להשאיר בידי המעבדה את החומר הגנטי שלו. המטרה היא למצות מולקולות RNA מהדגימה.
בשלב הבא מה- RNA יוצרים תבנית DNA בתהליך שעתוק לאחור. כעת, כאשר יש DNA מהבדיקה, בודקים האם גנים ידועים של הקורונה נמצאים בתוך ה-DNA שנותר מהמעבדה. במידה וכן, המכשור המיוחד שנמצא במעבדה "צובע" את הגנים שנמצאים ב-DNA, וכך ניתן לאשר או לשלול את הימצאות הקורונה בדגימה.
כמה זמן אורכת הבדיקה
בדיקת המעבדה אורכת כמה שעות. בישראל, לרוב הנבדקים ממתינים בין 24 שעות לשלושה ימים מרגע הבדיקה ועד קבלת התוצאות.
למה לא מבצעים יותר בדיקות?
נכון לאמצע אפריל 2020, בישראל מבוצעות פחות מ-10,000 בדיקות ביום זאת למרות שהמטרה המוצהרת של הממשלה הייתה להגיע בשלב זה ל-30,000 בדיקות ביום.
בתחילה הגורם המפריע שעומד בדרכה של מערכת הבריאות לביצוע כלל הבדיקות הוא אישור להפעיל את המעבדות 24 שעות ביממה במשמרות מלאות. בשלב מאוחר יותר ניתן האישור. כיום, הגורם השני שעוצר את הבדיקות הוא מחסור בחומרים שבעזרתם נערכת הבדיקה.
לאורך השבועות האחרונים נשמעו דיווחים אודות מחסור במטושים (מקלונים). בשלב מאוחר יותר הדיווחים היו אודות מחסור בריאגנטים. בעוד שעל המחסור במטושים ניתן להתגבר בקלות יחסית מאחר שהוא קיים בזמינות גבוהה בחו"ל וגם ניתן ליצרו בארץ במידת הצורך, המחסור בריאגנטים עלול להיות חמור יותר.
ריאגנט הוא שם גנרי לחומרים (ולעיתים לתערובות של חומרים) שמטרתם היא ליצור תגובה כימית. בהליך הבדיקה הם משמשים כדי למצות את ה- RNA בדגימה מהחולה. נכון לכתיבת שורות אלה, יש מחסור בריאגנטים בישראל, דבר שמעכב את השלמת הבדיקות ומצמצם את כמות הבדיקות.
בדיקות נוגדנים וחידושים אחרים
הבדיקה שכיום נהוגה בישראל היא בדיקה מולקולרית, שבה ממצים מולקולות RNA מהדגימה ומשווים אותה ל-DNA של הקורונה. קיימת בדיקה נוספת שנמצאת בשימוש במדינות שונות בעולם והיא הבדיקה הסרולוגית. בדיקה סרולוגית היא בדיקה שבה מנסים למצוא נוגדנים למחלה כלשהי. חשוב לציין שבדיקה זו אינה ייחודית לקורונה אלא משמשת לבדיקת מחלות שונות.
הבדיקה מתבצעת באמצעות בדיקת דם, רוק או זרע ובה בודקים את סוג הנוגדנים וכמות הנוגדנים שיש בגוף. ע"י בחינה של סוג וכמות הנוגדנים בגוף ניתן להגיע למסקנה בדבר הימצאותה של מחלה כלשהי או זיהום בהם נלחם הגוף. לבדיקה הסרולוגית יש דיוק של 95% אך יש לה חסרון אחד מרכזי. כאשר אדם נדבק בקורונה, ישנה תקופת דגירה בה המחלה אינה פעילה, ורק לאחר 3-6 ימים הנגיף הופך לפעיל והגוף מתחיל להפעיל את הנוגדנים. כך, שחולים שיעברו בדיקה בעוד המחלה נמצאת בשלב הדגירה, יקבלו תוצאה שלילית למרות שהם נושאים את הנגיף.
איך נערכות בדיקות הקורונה
בנוסף, במהלך אפריל 2020 הגיעו שתי בשורות טובות ממכון וייצמן והאוניברסיטה העברית בדבר הבדיקות. מכון וייצמן בשיתוף ביה"ח שיבא, אסותא אשקלון ומוסדות נוספים, עורך בימים אלה תהליך שנועד לזרז את כמות הבדיקות שמתבצעות בכל רגע נתון.
כיום, חלק גדול של הבדיקות המולקולריות, ובעיקר שלב מיצוי ה-RNA נעשה באופן ידני, כאשר רק בשלב מאוחר יותר הבדיקות נעשות ע"י רובוט (שלב השוואת ה-DNA לגנים של הקורונה). החידוש שמציע מכון וייצמן, הוא שגם שלב המיצוי ייעשה ע"י רובוטים. היעד שמכוונים אליו, הוא ביצוע של כ-20 אלף בדיקות בו זמנית.
חדשות נוספות התקבלו כאמור גם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. שם, קבוצת מדענים פיתחה אפשרות חדשה למיצוי ה- RNA מהדגימות בצורה המהירה הרבה יותר ממה שנהוג היום (ההערכה היא שהפקת ה- RNA היה מהירה פי 10 מהנהוג היום). יתרה מכך, החומרים שצריכים לשלב זה נמצאים בכל מעבדה בישראל, כך שאינם מושפעים מהמחסור בריאגנטים. כרגע תהליך זה לא מאושר ע"י משרד הבריאות, אך יש סיכוי שזה יקרה כבר בשבועות הקרובים.
