איך לדבר עם הילדים שלנו בעולם התקשורתי ?
בעבר איש לא חשב שיש צורך ללמוד איך להיות הורים. באופן טבעי אנשים התחתנו, ילדו ילדים וניסו להסתגל למצב החדש ללא הכוונה או הדרכה מסודרת. במצבים של דילמה או קושי, הם חיפשו מידע בספרות מקצועית או נעזרו באנשים מסביבתם הקרובה כמו הורים, אחים גדולים או חברים. בסופו של דבר הם צלחו את המשימה אבל עשו הרבה טעויות בדרך.
בהמשך, הילדים גדלו והפכו להורים בעצמם. הם היו שונים מהוריהם ולא רצו לחזור על הטעויות שלהם. הם נחשפו לדרכי חינוך חדשות ומגוונות וגידלו ילדים במציאות חדשה ולא מוכרת. תרופות הסבתא והמלצות האימא כבר לא התאימו מחד ומאידך לא היו להם תשובות חדשות משלהם. לכן הם היו חסרי אונים ומבולבלים באשר לדרך הנכונה להורות טובה. מצב זה הוליד בתי ספר להורים אשר ניסו לתת מענה לצורך של הורים לדעת כיצד לתפקד כהורים וכיצד לגדל את ילדיהם כראוי.
מציאות זו הפכה למסובכת ומורכבת יותר כשהתקשורת הצטרפה למשפחה והפכה משמעותית יותר והולידה צרכים חדשים של ההורים לגדל את ילדיהם לצידה. התקשורת הפכה חלק בלתי נפרד מהמשפחה במהירות רבה, היא הפכה להיות מקור לשיחות, סיבה לישיבה משותפת ותוכן לבידור משפחתי. התקשורת אפשרה לייעל תהליכים, להגיע בקלות למידע ולתכנים ולשפר את החיים.
עם זאת, איש לא לימד אותנו כהורים מה נכון ומה לא נכון לעשות עם התקשורת, כיצד כדאי להכניס אותה הביתה, כיצד צריך לקבוע את הגבולות סביב תכניה, מה השפעתה האפשרית על ילדינו ועלינו??
התקשורת נכנסה בדלת האחורית של הבית אבל הפכה כהרף עין לבן משפחה מועדף: איש מאתנו אינו יכול לדמיין את חייו בלעדיה, אבל על כולנו מוטלת החובה לתפקד ולהתנהל איתה וסביבה.
היום אנחנו הורים המגדלים ילדים שחושבים שהם חכמים מאתנו, טובים מאתנו או לפחות שווים לנו. אנחנו לא נולדנו עם מחשב או פלאפון ביד אלא למדנו לשלב אותם בחיינו כבוגרים. ילדינו, לעומת זאת אינם מכירים מציאות ללא טכנולוגיה. אנחנו עוד זוכרים את המשחק בקלאס או במחבואים בחצר ואילו הם משחקים במסכים בין הבתים. אנחנו מתרפקים על העבר ומתקשים להתמודד עם ההווה התקשורתי ואילו הם אינם מבינים איך אפשר לחיות בלי הטכנולוגיה ואיך יכולנו להסתדר בלי פלאפון, אייפון, אייפוד, אייפד ועוד. כך אנחנו מנהלים חיים משפחתיים משותפים אך מדברים בשפות שונות.
אז מה עושים? עלינו להבין כהורים שהתקשורת כאן בשביל להשאר ושלא נוכל להתרפק עוד על העבר אלא עלינו להתמודד עם ההווה. עלינו חלה החובה להשלים את הפערים וללמוד את המושגים החדשים בכדי שנוכל לדבר בשפה של הילדים. עלינו לצפות בתכנים שהם צופים בכדי להבין למה הם נחשפים, עלינו לפתוח פייסבוק ולהיות חברים של הילדים בכדי שנוכל לדעת על מה הם מדברים, עלינו להתמצא בכל הגאדז'טים ובכל המשחקים כי אלה הכללים החדשים. ככה נוכל לתעל את השימוש בתקשורת לכיוונים חיוביים עבורנו ועבור הילדים ועדיין להיות עבורם המבוגרים האחראים, גם בעולם המסכים.
מאת: ד"ר שלי גפן.ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום. לפניות ושאלות בנושא זה ובנושאים אחרים בתחום המומחיות של הד"ר שלי גפן ניתן לפנות במייל אל: [email protected]
