מחקר: כתיבה רגשית הבעתית מסייעת להפחתת חרדת בחינות ושיפור בציונים
רובנו מתרגשים לקראת מבחן חשוב. ילדים רבים, כמו גם סטודנטים במהלך לימודיהם לתואר אקדמי, חווים חרדת בחינות. כיום קיימים בישראל שני מבחנים חשובים המשפיעים על סיכוי הקבלה של תלמידים להשכלה גבוהה – בחינת בגרות והמבחן הפסיכומטרי. מפאת חשיבותם של אלה, מרבית התלמידים הלומדים לקראתם חווים לחץ נפשי וחרדת בחינות.
כיום מחקר חדש מגלה כיצד ניתן להשתמש בדרך יישומית להפיג סטרס- לחץ נפשי מחרדת בחינות ולשפר את ציוניכם, באמצעות כתיבה הבעתית שנמשכת 10 דקות ובה תתארו את הטרדות, הדאגות והחרדות שאתם חשים לקראת המבחן.
במחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת SCIENCE, ביקשו החוקרים לבחון כיצד משפיעה סיטואצית בחינה מלחיצה על ביצועי התלמידים – ציוניהם בבחינה והאם כתיבה הבעתית אודות הרגשות של הנבחנים, תשפר את ביצועיהם. המחקר התבצע בקרב סטודנטים במכללה בארצות הברית.
לשם כך ערכו החוקרים שני מחקרי משנה: במחקר הראשון התבקשו הנבדקים-הסטודנטים למלא מבחן במתמטיקה- מבחן מקדים. לאחר המבחן, ביקשו החוקרים ליצור לחץ רגשי ומעין " חרדת בחינה" בקרב הנבדקים, כדי לבדוק איך זו תשפיע עליהם בביצועיהם במבחן נוסף שעליהם לעבור. לכן, נאמר לכל נבדק שהוא צוות לבן זוג נוסף. ושאם שניהם יעברו בהצלחה מבחן נוסף- מבחן שני במתמטיקה, הם יקבלו תגמול כספי. בנוסף נאמר לנבדקים שהם יוקלטו בוידאו על מנת לבחון לאחר מכן את תפקודם. אז, בישרו לסטודנט שהשותף שלו לצוות הצליח במבחן, ושעליו להצליח במבחן כדי שהשניים יקבלו גמול כספי כלשהו. כך הצליחו החוקרים ליצור לחץ נפשי לקראת הבחינה השניה.
אז, חילקו החוקרים את הסטודנטים לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה התבקשו התלמידים להמתין 10 דקות ואז לעשות את המבחן המתמטי ואילו בקבוצה השניה- קבוצת הניסוי – הסטודנטים התבקשו לכתוב במשך 10 דקות את המחשבות, הטרדות, הדאגות, החרדות והלחצים באופן שמביע את תחושותיהם לגבי הבעיות המתמטיות שהם יידרשו לפתור בבחינה.
ממצאי המחקר העלו כי ניכר הבדל משמעותי בביצועי התלמידים בשתי הקבוצות. חברי הקבוצה שלא השתתפה במשימת ההבעה בכתיבה, הפגינה ירידה בציונים במבחן השני בשיעור של 12%. זאת ככל הנראה בשל חרדת המבחנים. לעומת זאת, ניתוח ציוני הבחינה שעברו חברי הקבוצה שכתבה באופן הבעתי רגשי, העלו כי לא רק שהציונים לא נפגעו וירדו עקב החרדה, אלא השתפרו ב-5%.
החוקרים ביקשו לבחון האם עצם הכתיבה ו\או הסחת הדעת בביצוע פעילות אחרת לפני הבחינה, סייעה להפחתת החרדה ולשיפור הביצועים במבחן, או שעל מנת לשפר את הציונים, נדרשת כתיבה הבעתית- רגשית. לשם כך ערכו החוקרים את הניסוי הראשון שוב, והוסיפו גם קבוצה של נבדקים שהתבקשה לתאר אירוע שאינו רגשי. ממצאי מחקר זה העלו שהקבוצה שהשתתפה בכתיבה לא רגשית שאינה הבעתית- סבלה מירידה מתפקוד בבחינה/ירידה בציון בשיעור של 7%, ככל הנראה בגלל החרדה, בדומה לקבוצה שלא השתתפה כלל במשימת הכתיבה. ושוב- גם בניסוי זה, תוצאות הבחינה שעברו חברי הקבוצה שכתבה באופן הבעתי רגשי, לא רק שלא נפגעו, אלא השתפרו והעלו את הציון שלהם ב-4%.
הממצאים מצביעים באופן ברור על כתיבה הבעתית ככלי להתמודדות רגשית עם חרדות בחינות באופן שעשוי להעניק אמצעי שימושי להפחתת חרדת בחינות ושיפור ההישגים באופן שעשוי לתרום לתלמידים בבתי ספר, לסטודנטים לתארים אקדמיים והן לנבחנים באשר הם.
