מחקר חדש מדגיש שיש להתייחס לגיל החולה כחלק בלתי נפרד מהטיפול במחלות כרוניות קשות וסופניות. התייחסות לגיל החולים צריכה להיות חלק אינטגרלי נפרד מהטיפול במחלות כרוניות קשות וסופניות- כך עולה ממחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה. "זהו מחקר ראשון אשר מציע להתייחס לגיל כגורם בסיסי בהתמודדות נפשית עם המחלות קשות וכי יש להתאים את הטיפול הפסיכולוגי והסוציאלי לגיל", מציין הדוקטור יובל פלגי מאוניברסיטת חיפה, אחד מעורכי המחקר שבוצע בשיתוף עם פרופסור מנחם בן עזרא וד"ר יאירה חממה-רז מאוניברסיטת אריאל ד"ר עינת שחם מבית החולים שיבא וד"ר עמית שרירא מאוניברסיטת בר אילן.
יש להתייחס לגיל החולה כחלק בלתי נפרד מהטיפול במחלות כרוניות קשות וסופניות
במחקר, השתתפו 123 חולי סרטן קיבה בשלבים מתקדמים של המחלה, שנמצאים במעקב אונקולוגי ומטופלים בקהילה. מחלה זו, המוכרת על פי מחקרים שנערכו בעבר, כמחמירת מצוקות נפשיות שונות, היא גורם התמותה השלישי הנפוץ בעולם. אוכלוסיית המחקר כללה חולים מגיל 30 ועד 80, משני המינים, שחולקו לתתי גילאים. השאלונים סקרו את רמת המצוקה הנפשית של החולים וכך בחנו סימפטומים פסיכולוגים שונים. עד היום לא חקרו כלל את האפשרות שלשונות בין קבוצות גיל יש השפעה על אופן התמודדותן וקבלתן את מחלת הסרטן.
מהמחקר עולה כי קימות מצוקות נפשיות וקושי להתמודדות עם המחלה הייחודיים לכל קבוצות גיל גם אצל נשים וגם אצל גברים. הממצאים של המחקר הראו כי עד גיל 70 העלייה בגיל היתה קשורה להתמודדות טובה יותר עם קבלת המחלה ולרמת ולסיפוק ואושר גבוהים יותר, ולפחות תחושה של מצוקה פסיכולוגית וחוסר אונים. אולם מגילאי 70 ומעלה קיימת ירידה בכל המדדים והנבדקים הראו את הרמות הנמוכות ביותר של כל המדדים הפסיכולוגים הקשורים בהתמודדות עם המחלה.
"במחקר נמצא שהבנת המצב הגופני וקבלת המחלה טובים ביותר בחולים מקבוצת המבוגרים הזקנים (בני 60-69). קבוצת גיל זו מתייחסת למחלה כמשהו קשה, אך טבעי שקורה כחלק מתהליכי ההזדקנות, לעומת זאת החולים בקבוצות הצעירות יותר תופסים את המחלה כשמשהו לא 'במקום ובזמן המתאים', ואילו הזקנים ביותר נמצאים לרוב בשלב של מחסור במשאבים פסיכולוגים להתמודדות עם המחלה, דבר הנוצר עקב הקרבה למוות". אמר ד"ר פלגי.
לדבריו של ד"ר פלגי, רק לאחרונה המשמעות של הגיל התחילה לקבל מענה דרך רפואה מותאמת אישית המתחשבת בעובדה שלגילאים שונים יש צרכים ודרכי התמודדות שונים . מכיוון שהמצוקות הפסיכולוגיות של החולים באותה מחלה שונה מקבוצה לקבוצה, יש להתאים דרכי התמודדות פסיכולוגיות וסוציאליות על פי קבוצת הגיל, הצעירים יותר זקוקים לעזרה בהשלמה של החוויה הבלתי נתפסת של התמודדות עם איום מסכן חיים מוקדם מהצפוי ואילו הזקנים ביותר זקוקים לעזרה בקבלה, השלמה והתכוננות למוות הקרב.
