מומחים בתחום בריאות הילד: לחקור מקרי מוות של תינוקות וילדים
במסגרת דיון של הוועדה לזכויות הילד שהתארחה ב14.2.12 בכנס באר שבע לשלום הילד, שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ציין יושב ראש הוועדה לזכויות הילד, חבר הכנסת זבולון אורלב כי המשטרה צריכה לעשות בדק בית בנושא הטיפול במקרי תמותת תינוקות במדינת ישראל. לדבריו מרבית הפגיעות בתינוקות קורות בבתים על ידי הורים.
על רקע גיבוש הצעת חוק עליה במועצה לשלום הילד לחייב בדיקה מקצועית בדיקה של מקרי מוות של תינוקות וילדים כנהוג במדינות שונות ציין הפרופ' יונה אמיתי, יושב הראש של החברה הישראלית לרפואת ילדים, את העדרו של נוהל אחיד של משרד הבריאות אשר מתווה את הבדיקות הרפואיות שיש לקיים בעת הגעת תינוק שנפטר לבית החולים ואילו הדוקטור ד"ר ענת שץ, יושבת ראש עמותת עתיד לחקר ומניעת מוות פתאומי של תינוקות, הציגה בפני הוועדה נתונים ולפיהם ניתוח של גורמי מוות בעריסה ושינויים שנעשו בעקבות זאת הועילו להפחתת תמותת תינוק בעולם בהשוואה לישראל בה שיעור המוות הפתאומי לא הופחת.
הדוקטור יורם בן יהודה, מי שניהל בעבר את חדר המיון בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים וכיום מנהל אקדמי של תוכניות בריאות במכון חרוב אשר נטל חלק בפאנל בנושא ציין כי באשר למקרה המוות של התינוק שארע השבוע, שנגרם לכאורה בגלל חנק מאוכל: "קשה לקבל את הסיבה הזו. בגיל פחות משנה יש נטייה לקרוא לתמותה פתאומית של תינוק 'מוות בעריסה' וזה מקומם". הדוקטור בן יהודה קרא להקמתה של ועדה הכוללת מומחים בנושא שיחליטו לגופו של עניין אם מקרה מוות דורש נתיחה ו/או בדיקות פחות פולשניות בכדי לאבחן סיבת מוות, הליך שכיום אינו אפשרי לפי החוק .
על פי נתוני המועצה לשלום הילד, מקרב יותר מ-600 מקרים של מוות של תינוקות עד גיל שנה, כ-150 מקרים הטגדרו ככאלה שסיבת המוות הוגדרה כ"מוות בעריסה" או כ"סיבה לא ידועה".
במועצה לשלום הילד ובקרב מומחים בתחום, סבורים כי "חלק מתוך מקרים שהוגדרו כמקרי מוות בעריסה, נובעים מסיבות אחרות ובכלל זה פגיעות מכוונות שלא נבדקו או לא הוכחו".
כאמור כיום בבתי החולים אין נוהל המחייב בדיקה רפואית באשר לסיבת המוות.
