רבות דובר על המחסור המתגבר ברופאים בישראל. מאז 2019, עת נכנסה לתוקפה רפורמת יציב, שונו הקריטריונים להכרה בלימודי רפואה בחו"ל. שינויים אלה הפחיתו באופן דרמטי את מספר הסטודנטים בחו"ל שלימודיהם תואמים את הדרישות של משרד הבריאות. כך הולך מספר הרופאים הישראלים מחו"ל וקטן. לצד זה, כמות הסטודנטים לרפואה בישראל לא גדלה. רק לאחרונה אישרה הממשלה הוספה של מעל 250 סטודנטים לשנה ללימודי הרפואה. זאת בתקווה להקל במעט על מצוקה צפויה זו.
יחד עם זאת, במקביל להידוק הרגולציה על לימודי הרפואה בחו"ל, אלה עוברים שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, הרבה בשל יוזמות שמגיחות מהשוק הפרטי. בראיון עם עורך פורטל הדוקטור מבאר ד"ר משה כהן, את השינוי המתחולל בתחום. ד"ר משה כהן הוא רופא אשר ייסד את מדיקל דוקטור, חברה מובילה העוסקת בלימודי רפואה בחו"ל. הוא נחשב ממובילי התחום בישראל ועל שמו רשומים הישגים רבים, יוזמות מגוונות ודומיננטיות רבה בהובלתו את מהפכת הנגשת לימודי הרפואה בחו"ל.
"שני המרכיבים של המהפכה בישראל לתלמידי הרפואה הם המימון בהלוואות סטודנטים וההכשרה הקלינית של התלמידים בה הם יכולים ללמוד שלוש מתוך שש שנים בישראל." מציין דוקטור משה כהן בלהט. "אנו רוצים שהרופאים המצוינים, מלח הארץ יחזרו ארצה. זו מהפכה שמטרתה ציונית. ולצד זה זוהי מהפכה שמנגישה ומקלה על הלומדים. בשבילי זה מפעל חיים. אני בעצמי למדתי רפואה בחו"ל וסיימתי בשנת 2006. למדתי רפואה בחו"ל כי לא הצלחתי להתקבל בארץ. כמוני יש אלפים רבים של סטודנטים שחולמים ללמוד רפואה, חולמים להיות רופאים, יש להם את המוטיבציה והרצון. אבל הם לא מצליחים לעבור את החסמים הכמעט בלתי אפשריים בישראל ללימודי רפואה."
יש הסבורים שזוהי דרך סינון לברור את העלית של כוח האדם בישראל ושהיתר ילמדו בחו"ל ללא כל סיוע.
"אם מישהו חושב שהקריטריונים ללימודי רפואה הם כמו הקריטריונים ללימודי הנדסה או פסיכולוגיה הוא טועה." משיב ד"ר כהן. "אני חושב שהקריטריונים לקבלה ללימודי רפואה צריכים להיות אחרים. הם צריכים להתבסס יותר על אישיות, אמפתיה, חמלה, אהבת אדם, שקדנות, יכולת למידה ועבודת צוות. אלה דברים שכמעט אינם נוגעים לרמה או הציון בפסיכומטרי של הסטודנט הפוטנציאלי. לכן אני חושב שהקבלה ללימודי רפואה – למרות שהיא מסננת סטודנטים טובים, היא עדיין לא הוגנת כלפי אלפי סטודנטים שהם מלא הארץ ואינם מצליחים לעמוד בתנאי הסף."
מה ההבדל בראייתך בין מי שלמדו לימודי רפואה בחו"ל לבין אלו שלמדו בארץ ?
"כפי שאנו רואים כבר הרבה שנים, בוגרי לימודי רפואה בחו"ל באוניברסיטאות הטובות המוכרות על ידי משרד הבריאות הם לא פחות טובים מבוגרי לימודי רפואה בישראל. זו לא רק דעתי. מי שמעיד על כך הם מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות, אומרים זאת במשרד הבריאות ובעוד מקומות רבים. הבוגרים בחו"ל דומים ברמתם לאלה המסיימים לימודי רפואה בארץ וזה אומר משהו על השיטה. "
תאר מה עובר כיום סטודנט בתהליך הקבלה ללימודי רפואה בחו"ל לעומת מה שקורה בישראל?
"הסטודנטים המועמדים לרפואה הם בדרך כלל עם בגרות מצוינת ואז הם נדרשים לעבוד מבחן כניסה ללימוד רפואה באוניברסיטאות השונות. זהו מבחן מדעי בביולוגיה, כימיה, פיזיקה, אנטומיה וביולוגיה. המבחן הוא האוריינטציה רפואית איך הגוף עובד ברמה מולקולרית, תאית, ברמת האיברים והמערכות. אנחנו מכינים סטודנטים למבחנים הללו כבר 15 שנה. לאחר שהסטודנט עבר את מבחני הכניסה הוא יכול לבחור בין אפשרויות שונות ללימודי רפואה בבתי ספר שונים.
ברגע שהם התקבלו הם מתחילים בהליכים של ויזה, השכרת דירה וכן הלאה ומתחילים ללמוד. אנו מסייעים להם בכל המעטפת בכלל השלבים לקראת לימודי הרפואה. ברגע שהם התקבלו לרפואה, במהלך השנתיים הראשונות יש סינון. 30-40 אחוזים מהתלמידים נושרים או נאלצים לחזור על שנת לימודים שוב. זהו מנגנון שקיים באוניברסיטאות באירופה אך לא בישראל. כלומר מנגנון זה מוודא שמי שהתקבל ללימודים, נבחן גם לאחר קבלתו בכל מיני היבטים ולא רק בכניסה ללימודים. ואני שמח לספר שבקרב סטודנטים ישראלים שיעורי הנשירה והחזרה על שנים אקדמיות הם באחוזים נמוכים מאוד."
ביקורת שונה מושמעת על כך שמעל מחצית הרופאים החדשים במדינת ישראל הם תלמידים שלא למדו בארץ. חלק מהביקורת מתמקדת בהעדר תכנון והגדלת היצע במוסדות הלימוד. השנה אושרו מעל 250 מקומות בפקולטות לרפואה לסטודנטים כחלק מרפורמת יציב. מ-2019 רק תלמידים בבתי ספר לרפואה המוכרים על ידי ארגון WFME ובתי ספר לרפואה במדינות OECD שעברו התנסו קלינית בבית חולים המוכר על ידי ארגון משמעותי. האם די בכך כדי לטפל באתגרים הניצבים בתחום?
"היום נפגשתי עם פרופסור שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, שעומד מאחורי הרפורמה." משיב ד"ר כהן. "הרפורמה של פרופסור יציב היא קדושה. פרופסור יציב הוא למעשה הגייט קיפר – שומר השער של לימודי הרפואה בישראל. הרפורמה הסדירה את הקריטריונים ללומדים רפואה בחו"ל לגבי מוסדות הלימוד. אבל עם זאת ברגע שעברה הרפורמה, צנח מספר הסטודנטים שמסיימים רפואה ומגיעים לישראל כרופאים, עתיד לרדת מ-1000 בשנה לכ- 400-500 רופאים בשנה. זאת כיוון שהרפורמה פסלה הרבה מדינות. התוצאה היא שיחזרו לפה פחות רופאים. יש מחסור ברופאים בארץ כבר היום. גם בפריפריה וגם בכלל ישראל. וכעת לאור הרפורמה פחות רופאים יחזרו לישראל מידי שנה מחו"ל.
זו לא רפורמה רעה אלא מצוינת. אנחנו במדיקל דוקטור עובדים רק עם אוניברסיטאות איכותיות שעומדות בקריטריונים של משרד הבריאות. אך יחד עם זה צריך לתת מענה לנושא הפחתת כמות הלומדים וסיוע להם בתכנון, הסדרה ומעורבות. בפגישה ציינתי בפני פרופסור יציב שהמענה צריך להיות מורכב משני דברים.
הראשון – לתת תמריץ כלכלי לסטודנטים שרוצים לצאת ללמוד רפואה בחו"ל. נועדתי איתו לגבי הצורך של המדינה להיות חלק בסיוע ללומדים בחו"ל את מקצוע הרפואה. אנחנו חושבים שנכון שסטודנטים לרפואה בחו"ל יקבלו הלוואות בערבות מדינה למימון התואר.
אני כבר שנים אומר את זה והיוזמה שלנו הצליחה דווקא מהמגזר הפרטי. בנק הפועלים הסכים פעם ראשונה בישראל ליצור עם מדיקל דוקטור שיתוף פעולה והוא מעניק הלוואות לסטודנטים שיוצאים ללימודי רפואה בחו"ל. בנק הפועלים מממן 70 אחוזים משכר הלימוד של הסטודנטים לאורך כל לימודי הרפואה שלהם. זאת לצד תקופת גרייס של שלוש שנים. עם תקופת החזר של ההלוואה במשך 10 שנים. זו בשורה אדירה. כי זה התמריץ שחסר לכל כך הרבה סטודנטים להגשים את חלום לימודי הרפואה. הנטל הכלכלי נמצא על ההורים. אני מכיר הורים שמשכנו את הבית על מנת שילדיהם יוכלו לממן את לימודי הרפואה בחו"ל. זה לא תקין."
מה הבעיה בזה ? מדובר בלימודים פרטיים ושוק פרטי.
"זה דבר לא תקין כי המדינה באופן הזה חוסכת כ-50 אלף שקלים בשנה שזה מה שעולה להכשיר רופא בארץ עבור כל שנה. כלומר בשש שנים המדינה חוסכת לכל רופא כשלוש מאות אלף שקלים. אם נכפיל זאת ב-500 רופאים שלמדו בחו"ל ומגיעים לישראל בשנה- המדינה חוסכת כ-150 מליון ש"ח בשנה על ההכשרה של הרופאים מחו"ל. " מסביר ד"ר כהן.
"אנחנו אומרים שזה נהדר שהמדינה מצליחה לחסוך את זה. אבל מבקשים שלצד זה המדינה תשתתף לפחות באופן מסוים באמצעות הריבית ותיתן הלוואות ללימודי רפואה בערבות מדינה. זאת כפי שעושות מדינות אחרות. זה עדיין לא קיים אבל אנחנו מקווים שזה יקרה. בינתיים בנק הפועלים הרים את הכפפה ונותן הלוואות סטודנטים בתנאים מצוינים. ואני בהחלט אני יכול לציין וללא ציניות שזה נובע גם ממניעים ציוניים.
במדיקל דוקטור, אנחנו עובדים שנים רבות רק עם אוניברסיטאות טובות ומוכרות באיטליה, צ'כיה, הונגריה, פולין ומדינות רבות אחרות כמו אוניברסיטת צ'ארלס בפראג, אוניברסיטת פלצקי בצ'כיה, אוניברסיטת הומניטס ברומא, אונ' זאגרב בקרואטיה ועוד. הסטודנטים שחוזרים משם משתלבים מאוד יפה במערכת הבריאות הציבורית בישראל. לנו יש יותר מ-3,000 תלמידים. כ-2,200 מתוכם הם סטודנטים לרפואה מישראל. מבין הישראלים שלמדנו אצלנו יותר מ-600 מתלמידינו כבר סיימו לימודי רפואה. ומהם, מעל 250 הם כבר רופאים במשרות ניהול ובמשרות רופאים בכירים. התלמידים הישראלים לרפואה בחו"ל הם מצוינים ואינם נופלים בדבר מאלה הלומדים בישראל."
מדובר בהרבה מאוד סטודנטים שלא לומדים בישראל במשך שנים ממושכות.
"לדעתנו חשוב שהסטודנטים בשנים הקליניות יהיו בארץ. הסטודנטים עוברים שש שנים במסגרת לימודיהם. אנו חותמים מזה עשר שנים על הסכמים המאפשרים לסטודנטים לעבור חצי מלימודיהם בישראל. כלומר שלוש שנים פרה קליניים נלמדות באוניברסיטה בחו"ל. ואז שלוש שנים מלאות – השנה הרביעית, החמישית והשישית בישראל. הסטודנטים לומדים בבתי החולים כמו שיבא תל השומר, אסף הרופא ואחרים. לדוגמה לאחרונה נחתם הסכם בין אוניברסיטת צ'ארלס בצכ'יה לבין בית החולים שיבא תל השומר. לימודים אלה יתקיימו בשעות מאוחרות יותר, לאחר לימודי הסטודנטים הישראלים לרפואה.
כלומר היוזמות הללו מסייעות לתלמידים בשני היבטים- הפן הלימודי שנעשה בישראל בשלוש השנים האחרונות לצד ההיבט המימוני, בדמות הלוואות לסטודנטים ללימודי הרפואה." מסביר ד"ר כהן.
"בפגישה עם פרופסור יציב שקיימתי היום העליתי גם את הסוגיה הזו. פרופסור יציב מבקש למסד את הקשרים בין מוסדות הלימוד לבתי החולים באופן מסודר במעורבות משרד הבריאות. אני מקווה שבקרוב תהיה הסדרה של משרד הבריאות כך שהרוטציות וההשכלה הקלינית הזו יהיו תחת הכיפה והפיקוח של משרד הבריאות. כך הסטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל יוכלו לעשות את הקליניקה בארץ וכך יוכשרו רופאים הכי טובים לכולם."
הראיון מוגש לגולשים בשיתוף ובחסות חברת מדיקל דוקטור – מכינה ללימודי רפואה בחו"ל.
