לימודי רפואה עם קצת אמפתיה
מחקר חדש מחדד את מה שמטופלים ורופאים רבים טוענים- לא מספיק להיות רופא הבקיא בתחומו- צריך להיות רופא אכפתי ורגיש- או ליתר דיוק אמפתי. הקבלה ללימודים בתחום הבריאות והרפואה בישראל ובעולם, מתבססת על בדיקה של הישגי התלמידים בלימודיהם (בגרות, פסיכומטרי) , ומבחני מיון והערכה שונים. כך בכל האוניברסיטאות בהן יש פקולטות ללימודי רפואה בישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן, וכך גם בטכניון.
חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת טורנטו פרסמו מחקר המצביע באופן נקודתי על תופעה שלגביה טוענים מטופלים בארץ ובעולם, בצדק או שלא בצדק: רופאים לא מפגינים די כישורים של אינטליגנציה רגשית, לא מגלים די רגישות פסיכולוגית והבנה נפשית למה שחווים החולים, לא מפגינים באופן עמוק דיו רגישות, אכפתיות, קשב לחולים, ללחציהם ולקשיים הפסיכולוגיים שלהם, ולא אמפתיים.
המחקר הנוכחי התמקד בהיבט המכונה העדר אמפתיה ובאופן שבו ניתן לשפר את מידת האמפתיה בכלל ובפרט את יכולתם של הסטודנטים לרפואה וכך את יכולתם של הרופאים בעתיד, לבשר "חדשות רעות" למשל להודיע לקרובי המשפחה ולחולים בשורות קשות אודות מחלות קשות, טיפולים מורכבים, או על פטירה. יש הטוענים כי האמפתיה היא תכונה שהעדרה מהווה אינדיקציה לשיפור הנדרש בהבנה ובשינוי הנדרש במתן דגש במהלך הלימודים של מיומנויות רגשיות ופסיכולוגיות במהלך התואר ברפואה.
לפי המחקר, אפילו רופאים מאד מנוסים ומיומנים לא מפגינים מספיק אמפתיה כלפי החולים. החוקרים סבורים שיש לשים דגש במהלך מסלול לימודי הרפואה על שיפור מיומנות בינאישיות, תקשורת ורגישות לחולה בדמות עוד אמפתיה לחולים. החוקרים ערכו לשם כך מחקר ובו בחנו את יכולתם של ההנבדקים במחקר, לבשר "בשורות רעות" לחולים במהלך סימולציה רפואית לפני ולאחר קורס בנושא פיתוח אסטרטגיה לשיפור יכולות אמפתיה ורגישות לחולה. המחקר מצא כצפוי, כי הסטודנטים שיפרו את יכולתם לבשר על "חדשות רפואיות שליליות" לאחר הקורס, בתוצאות מובהקות ומשמעותיות.
מלבד הפן הרגשי החשוב לתרום לשיפור תחושת החולים ומתן תחושה של הבנת צרכיהם, עשוי להיות להקניית מיומנות זאת במהלך לימודי הרפואה, גם ערך בריאותי: המחקר מצא שככל שהרופאים מפגינים יותר אמפתיה, החולים שמחים יותר, מרוצים יותר ומקפידים להשאר בטיפול רפואי כנדרש.
לכן החוקרים קוראים לבתי הספר לרפואה ולמוסדות בהם יש לימודים שקשורים לתחומי הבריאות, ללמד את הסטודנטים לרפואה, במהלך התואר, כישורי תקשורת של אמפתיה לחולים. למידת כישורים מעין אלה אינה מצריכה הקצאת משאבים מרובים וציפייתם של החוקרים היא שבעקבות מחקר זה ואחרים בתחום, יחלו ביישום הדרגתי של הממצאים הנוגעים לצורך בשיפור מיומנויות רגשיות אלה במהלך הלימודים בבתי הספר לרפואה. החוקרים מדגישים כי שיפור מיומנות זו שתסייע לרופאים באופן מיידי לגלות כישורים טובים יותר כלפי החולים- למשל בעת הודעה על מחלה קשה או פטירה, גם נתפס על ידי הסטודנטים כמיומנות בעלת ערך חוויתי, מהנה ומועיל.
בדומה למסקנות והמלצות החוקרים ביחס לצורך בשיבוץ תוכניות בהן משפר הסטודנטים לרפואה את מיומנויותיהם האמפתיות, יש המציעים אף להחיל את הממצאים על דרישות המיון- כלומר להטמיע בחינה של יכולות אלה במיונים, גם לאחר תום לימודי הרפואה באופן שגם המוסדות לרפואה, יוסיפו לקריטריונים לקבלת רופאים ומטפלים (גם במקצועות בריאות ולא רק במקצוע הרפואה בלבד) במיונים שלהם לקבלה של רופאים ומטפלים לקופות חולים, בתי חולים, ארגונים ומכונים רפואיים, סטנדרטים הבוחנים יכולות בינאישיות, כישורים רגשיים, יכולת גילוי אמפתיה והבנה פסיכולוגית בסיסית בטיפול בחולים.
המצדדים בכך מציינים כי נמצא במחקרים קודמים כי ששינוי זה במצבת הרופאים, יכניס תודעה שירותית למערכת הרפואית ולעובדים במוסדות הבריאות, ישפר את השירות למטופלים, ינעים את האינטראקציה הבינאישית, ישפר את איכות הטיפול, יוריד עלויות כספיות במישרין ובעקיפין- בין היתר בעקבות הפחתת חשיפה לתביעות משפטיות כנגד רופאים בגלל רשלנות- שכן מחקרים מצאו כי בקרב מטופלים שנהנו מיחס אישי- רגשי וקרוב לרופא המטפל, היה שיעור נמוך יותר באופן משמעותי של תביעות בגין רשלנות רפואית.
הקישור למחקר על הצורך של פקולטות לרפואה ללמד אמפתיה את הרופאים לעתיד במהלך הלימודים
