צוות למידה פעילה ומערבת במכללה האקדמית גורדון לחינוך משתף במאמר זה מחשבות, אתגרים ופתרונות, מתאר מה קורה בהוראה בהשכלה הגבוהה ובבתי הספר בארץ ובעולם, חולק הצעה למחקר פעיל, ומציג דוגמאות פרקטיות להוראה והערכה מותאמת מצב. צוות למידה פעילה ומערבת באקדמית גורדון מספק הדרכות וחשיפה לבתי ספר, מערכות חינוך ועוד.
תקציר
אנו נמצאים בזמן קריטי של שינוי שנכפה על המוסדות האקדמיים. לאחר הגל הראשון של מיצוב מיומנויות שימוש בטכנולוגיה זהו הזמן לעבור לגל השני של יצירת פדגוגיה מותאמת, יצירתית, פעילה ממוקדת ומקצועית בהשכלה הגבוהה. בפגישה של צוות למידה פעילה ומערבת, באקדמית גורדון, חשבנו כיצד ניתן להניע במכללה ובבתי הספר פדגוגיה גמישה ומקצועית.
במסמך הנוכחי אנו משתפים צוותי הוראה במערכת החינוך כולה. במחשבות, אתגרים ופתרונות. נספר מה קורה בהוראה בהשכלה הגבוהה ובבתי הספר בארץ ובעולם. נציע הצעה למחקר פעיל, ולבסוף ניתן כמה דוגמאות פרקטיות יישומיות להוראה והערכה מותאמת מצב. נראה שזהו זמן חשוב בו אנו נדרשים להיות הגורם המתווך להכשרת לומדים להכוונה עצמית בלמידה.
בברכה,
ד"ר הדס שלי-הובר
וצוות למידה פעילה ומערבת באקדמית גורדון לחינוך : ד"ר ענת אברמוביץ, ד"ר צחי בלאו, ד"ר מירי הילאי, ד"ר חוה וידרגור, ד"ר שירלי נתן-יולזרי, ד"ר ניצה שוובסקי, כדית ניסן זילביגר, פרופ' אליעזר יריב, ד"ר אריאלה לונברג, ד"ר ליאת מנדלבאום, ד"ר סלויה סאבא- סעדי, דוידה פולק, ד"ר אסתר פירסטטר, מלכה צינקר, ד"ר איבנה רטנר,ד"ר רוקסנה רייכמן, ד"ר רונית שירן, ד"ר מירית שרון
עיקרי התוכן אודות למידה פעילה ומערבת
- מבוא- התבוננות על הלמידה במונחי תרבות וסוציולוגיה
- ד"ר רוקסנה רייכמן – השינוי שחל בפעילות האקדמיה
- כדית ניסן זילביגר – הביחד והלבד בזמן קורונה
- פרופ' אליעזר יריב – ללמוד ביחד
- דוגמאות פרקטיות להוראה וחלופות הערכה מקורסים שונים:
- "סוגיות בסיפור המקראי" בחוג לספרות, תואר ראשון – ד"ר רונית שירן
- "ניווט כיתה בחוג לאנגלית", תואר ראשון – מלכה צינקר
- "עיתונות דיגיטלית און ליין" החוג לתקשורת, תואר ראשון – ד"ר איבנה רטנר
- "ניהול רגשות המורה" תואר שני M.Teach – ד"ר מירית שרון
- לוח זמנים- ד"ר ענת אברמוביץ
- למידה חברתית – ד"ר אסתר פירסטטר
- הוראת אמנות לבגרות בימי קורונה – אלנה בראקר מספרת
- סיכום – ד"ר הדס שלי-הובר
מבוא- התבוננות על הלמידה במונחי תרבות וסוציולוגיה
אנו עדים לתופעה חדשה בה ההוראה נכנסת לבתי הסטודנטים, ומתוך המעמד החדש מתעוררות שאלות של קוד לבוש, ואתגר של מעקב אחר סטודנטים אשר נמנעים מלהשתתף או להראות ושאיננו מכירים אותם באופן אישי. עם זאת, מתעוררת תופעה של קשרים בלתי אמצעיים מיוחדים של שיתוף הסטודנטים את המרצים במצוקות וקשיים דווקא בגלל המדיה שמאפשרת שיחות מסוג זה. כמו כן, מתפתחת תופעה של טשטוש גבולות למשל, שיעורים בערב מייצרים חוסר גבולות בין עיסוקי הבית והלמידה. בנוסף, זמני המפגשים השתנו, הם קצרים יותר ומחייבים מיקוד ומקצועיות מצד המרצים והמורים.
השינוי שחל בפעילות האקדמיה
ד"ר רוקסנה רייכמן
נראה שהאקדמיה שנחשבת גוף שמרני, שקשה מאוד לבצע בו שינויים, התאימה את עצמה למצב וביצעה במהירות שיא שינו אדיר! בחלק מארצות אירופה, מוסדות מסוימים להשכלה גבוהה החליטו לוותר על הסמסטר או עברו לפיילוטים קטנים. בישראל, כל המוסדות להשכלה גבוהה עברו להוראה מרחוק ורעיון ביטול הסמסטר אפילו לא עלה לדיון. זהו ציון חיובי למערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית על כל גווניה: אוניברסיטאות, מכללות ומכללות להכשרת מורים. הסגל האקדמי עשה את המעבר תוך מספר ימים והסמסטר השני התחיל בזמן. אמנם בחלק מהמוסדות הסטודנטים התלוננו על בעיות, אבל גם לזה נמצא פתרון תוך זמן שיא. תופעה מעניינת נוספת נשמעת בעניין שיתופי הפעולה בין המרצים. נמצא שמרצים שהתרגלו לעבוד כ"סוליסטים" החלו לשתף פעולה ואלו שנהגו לשתף פעולה הדקו ביתר שאת שותפות זו. יש להניח שלתופעה זו תהיינה השפעות חיוביות גם אחרי החזרה לשגרה.
מכללות להכשרת מורים רואות את המוסדות שלהם, את בתי הספר, את המורים, את התלמידים וחייבות לחשוב על התמונה הרחבה יותר. מנקודת מבט של ההורים והילדים שכרגע לומדים מהבית, עלה לדיון הציבורי נושא ה – Home Schooling.רוקסנה רייכמן, לא מאמינה שיש קשר בין שתי התופעות. מהסיבה שכשילדים לומדים בבית עם הוריהם, המורים שולחים חומרים פעם אחת רק בתחילת השנה (לא און ליין) ולקראת סוף השנה מתקיימים מבדקים.
בארה"ב, בכל מדינה יש חוקים שונים לגבי הלמידה בבית: בחלק מהמדינות אחד ההורים חייב להיות מורה, בחלק מהמדינות ההורים (או אחד מהם) חייבים לעבור מבחן מסוים על מנת לבדוק אם האישיות והמיומנויות שלהם מאפשרים למידה מסוג זה. כשזה קורה, בדרך כלל מדובר על הורים מאוד מעורבים בחינוך ילדיהם, בהורים שחוששים מההשפעות החברתיות השליליות כגון שתיית אלכוהול, אלימות, עישון סיגריות ו/או סמים וקיום יחסי מין בגיל צעיר. כמו כן, מדובר גם (לא רק) על קבוצות דתיות שלא מסכימות עם חלק מתוכנית הלימודים (למשל תורת האבולוציה) וכו'.
בארץ, יש מעט משפחות שיכולות לבחור בהורה שלא יעבוד (ויש להניח שאחרי הקורונה מספרם יהיה אפילו מצומצם יותר). יש עוד פחות הורים שיש להם את הרצון ו/או המיומנויות ללמד את ילדיהם בבית. ויש מעט הורים שיכולים ללמד את ילדיהם את כל המקצועות המוצעים בתיכון בהומניסטיקה, במדעים, בשפות זרות וכו'.
מנקודת מבט מערכתית, כולנו עדים לכך שהמורים הוכיחו גמישות ויכולת להתאים את עצמם ואת ההוראה למצב, הם למדו ויישמו מיומנויות חדשות בזמן קצר ועשו את הכל כדי לעזור לתלמידים ולהורים, למרות הקשיים האישיים שלהם.
ברמה התרבותית, אנו עדים לתופעות מעניינות נוספות ברקע כמו הקמת תנועת זום של קבוצת הורים ומורים שמעוניינים להוות קבוצת לחץ להמשיך במתודה של שיעורים מקוונים גם בשנים הבאות כדרך קבע.
במקביל, פועלים אנשי רוח אשר מבינים את ההזדמנות הטמונה בתקופה זו ופועלים לקידום פדגוגיה מוטת עתיד. ד"ר איבנה רטנר, מספרת על יעקב הכט (מייסד בתי הספר הדמוקרטיים פועל בארץ לקידום הוראה ופדגוגיה מוטת עתיד). כמי שטוען שהמשבר הזה יצר הזדמנות לעלות על עגלת החדשנות והפדגוגיה העתידית ויש להתיישר ולחבק את השינוי.
על אף שעדיין קבלת השינוי הינה זמנית, נראה שיום אחרי הקורונה נוכל לחזור ולראות את ההטמעה הסדורה שלה. לא כולם ישובו לבית הספר המסורתי, מי שחווה עדנה בימים אלה ירצה לשמר אותה. יפתח מסגרות אלטרנטיביות , יישען על מחקרים ובדיקת ההשפעות של הלמידה מרחוק ויפתח כלים אלטרנטיביים להוראה המסורתית. יש לשים לב כי שינוי שעות ההוראה, ביטול הגבולות בין בית הספר לבית ובין האקדמיה למרחב הפרטי של המרצים והסטודנטים, הם הכר עליו ישענו עקרונות הלמידה החדשים.
הביחד והלבד בזמן קורונה
כדית ניסן זילביגר
אחד הנושאים שלדעתי מקבל נופך אחר בלמידה/הוראה שאנו מקיימים כעת הוא ההגדרה של 'ביחד' מול 'לבד'. להלן כמה אירועים שחידדו לי את הצורך ב'לבד' עם מעבר ההוראה בסמסטר ב' ללמידה מרחוק:
בקורס 'הוראת האנגלית לתלמידים לקויי למידה', הסטודנטים ביקשו לבטל את שלב הערכת העמיתים. הם יודעים שהבקשה בעצם הפחיתה משמעותית את ההשפעה שלהם על הציון שיקבלו בקורס, אבל לדבריהם, הצורך לעבוד ביחד תחת קורונה היה מעמסה גדולה מנשוא. לאור הצלחתו הרבה של הכלי בעבר, אמירה זו היתה תמוהה בעיני – למה דווקא כאשר הסטודנטים מסוגרים בביתם ולכאורה יש להם כל הכלים לעבודה משותפת מרחוק הם מבקשים להימנע מעבודת צוות?
בקורס 'תכנון יחידת הוראה', הסטודנטים מתבקשים לתכנן יחידת הוראה, ואז ללמד ולבצע רפלקציה עליה באופן יחידני. עבודת התכנון קפדנית ומייגעת. העבודה בזוגות הקלה בשנים קודמות, על סטודנטים רבים. עם המעבר ללמידה מרחוק, סטודנטיות ביקשו לפרק זוגיות כי קשה לעבוד ביחד "תחת קורונה". חשוב להדגיש שאלו סטודנטיות שאני מלמדת כבר שנה שנייה, בכל הזדמנות העדיפו לעבוד עם אותה בת זוג, וזו הזוגיות שביקשו לפרק. האמירה המרכזית היתה שעם ריבוי המשימות בבית כעת, יותר קשה למצוא זמן לעבודה ביחד [לאחר שיחות אישיות, חלקן עובדות לבד וחלקן בכל זאת מנסות להמשיך ביחד].
בקורס 'עבודה מעשית', בה איפשרנו לסטודנטים לעבוד כצוותים בפיתוח יחידות הוראה, סטודנטים ביקשו לעבוד לבד, על אף העומס הרב יותר בעבודה לבד, כי קשה לעבוד ביחד "תחת קורונה". לבסוף, מתוך 7 סטודנטים היו רק שתיים שעבדו ביחד וכל היתר עובדים מולי, אחד על אחד.
מהתבוננות באירועים אלו נראה כי משהו בהתנהלות של תלמידים השתנה בזמן קורונה. ייתכן שמדובר בהסתגרות על גבול התבצרות. מעין חזרה להתחלה. נראה שנדרשת הגדרה מחדש איפה אני מתחיל והיכן אני נגמר. הסבר אחר, יכול להיות שעבודה קבוצתית או בזוגות היא מלכתחילה קשה, וכמו כל קושי שמתחזק בעיתות משבר גם כאן הקושי מתגבר והופך את העבודה ביחד ליותר מכשול מכלי מקדם. לא ברור מה הסיבה, אבל ברור שקשה לעבוד ביחד תחת קורונה.
יחד עם זאת, כשכבר נפגשים, קורים דברים שמשקפים את הצורך של סטודנטים לייצר 'ביחד אמיתי'. לדוגמה, סטודנטים מבקשים התייחסות אישית, בין אם ממני כמרצה ובין אם אחד מהשני, זמן לסמול טוק לפני שמתחילים במצגת, הם מבקשים שתף תמונה, ו/או שיח חברתי בצ'ט של המפגש. בנוסף, סטודנטים מבקשים המון (!) מפגשים אישיים בזום. יש עלייה במספר ההתכתבויות האישיות שלי עם סטודנטים וגידול בכמות המפגשים האישיים פנים אל פנים דרך זום.
באותו אופן, גם קבוצות הוואטסאפ שעד עתה היו אקדמיות לחלוטין, הפכו מקום לשיתוף ותמיכה. המקרה הקיצוני היה בקבוצת המתודיקה כשסטודנט פתח קבוצה מקבילה, עם כל הסטודנטים בקבוצת המתודיקה ואיתי, קרא לה 'קבוצת חומרים', והודיע בהודעה קצרה ופשוטה שכעת הקבוצה הרגילה היא המקום לשיתוף 'רגיל'. הוא בעצם הפך את תפקיד הקבוצה ממקצועי לחברתי. כבר שבועיים בקדחתנות, כשאיש לא מתבלבל בין הקבוצות ומעלה הודעה בקבוצה הלא- נכונה.
לדעתי, גם אירועים אלו מראים משהו על הצורך של הסטודנטים בקירבה. קיומה המתמשך והפעיל מאוד של קבוצת השיתוף 'הרגילה', שאינה 'קבוצת חומרים' בקרב קבוצת מבוגרים מעניין. העניין בולט עוד יותר אם לוקחים בחשבון שמדובר בקבוצה שמורכבת משלוש קבוצות סטודנטים שונות שנפגשו לראשונה רק בסמסטר א', משמע לפני בקושי חצי שנה. אלו סטודנטים בהסבת אקדמאים בתוכנית לימודי הערב שמרביתם בעלי משפחות ובעלי עיסוקים אחרים שלוקחים חלק ניכר מזמנם. יתרה מכך, השונות בתוך הקבוצה אדירה – גיל (25-51), ג'נדר (4 גברים ו- 14 נשים), אמונה (דתיים וחילוניים משלוש דתות), הרכב משפחתי (הורים לתינוקות, הורים למבוגרים צעירים, רווקות, חד הוריות…), תחום תעסוקתי, היסטוריה אישית. אלו לא אנשים שהיו הופכים לקבוצת תמיכה חברתית בימים רגילים.
כשאני מחברת את הדברים, אני רואה 'ביחד' חדש שאולי נובע מ'לבד' חדש. מחד, סטודנטים מבקשים להיות לבד, כי קשה מאוד להתחייב לזמינות פיזית ונפשית לקיום שותפות מתמשכת. מאידך, סטודנטים צמאים להזדמנויות שיתוף משמעותיות.
לכן הגדרתי לי כעת שני מצבים – ביחד (זמן שיתוף) ולבד (זמן יחידני). מבחינתי, תחילת למידה היא תהליך אישי וגם הסקת מסקנות וביסוס ידע הם תהליך אישי. לכן, אני מאפשרת איסוף מידע לבד – כל החומרים נמצאים על האתר, נגישים לכולם כדי שיוכלו ללמוד מתי שנוח להם, עדיף לפני השיעור. במקביל, תהליך ההערכה יהיה של בסיס הידע החדש של כל תלמיד – כל רכיבי ההערכה המסכמת יהיו יחידניים. לעומת זאת, הצורך של סטודנטים בשיתוף חי קיים ונושם. למטרה זאת, אני מקיימת דיונים שמאפשרים שיתוף במפגשים הסינכרוניים – זמן "סמול טוק" בתחילת וסוף כל מפגש, עבודה בקבוצות קטנות (breakrooms) ליצירת שיח והדהוד, ופורום תוצרים ותגובות באתר הקורס.
הצעה למודל ללמוד ביחד
פרופ' אליעזר יריב
למתכונת של הוראה מקוונת יש יתרונות (גמישות, עלויות נמוכות, פרישה רחבה) ויש גם מחירים כבדים – שיטות הוראה שאינן מותאמות למדיה החדשה, מגבלות בתקשורת וגם תחושת בדידות של המרצים והסטודנטים. את השלב הראשון של השגת שליטה ביישומים של תקשורת מקוונת רכשנו בעזרת מאמץ יוצא דופן של הצוותים ללמידה מרחוק במכללת גורדון. כעת עלינו להתארגן לשלב השני של הטמעת הטכנולוגיה והתאמת שיטות ההוראה לסטנדרטים הגבוהים שהיו לנו לפני המגפה. אני מציע לאמץ שני דגמי פעולה, האחד מערכתי והשני פדגוגי.
בארצות הברית יש קהילות מורים שפועלות בקבוצות קטנות במטרה לשפר את איכות החינוך בבתי הספר (כגון NIC, NWP). עקרונות פעולתם:
(א) בכל אזור גיאוגרפי פועלת כמה קבוצות;
(ב) הרקע המקצועי של חברי הקבוצה מגוון ומפרה את הלמידה ההדדית;
(ג) כל משתתף משתייך לצוות מסוים;
(ד) בכל קבוצה יש דמות מובילה שמנווטת את פעילותה;
(ה) וגם מתודולוגיה שמנחה את הדיונים שהם עורכים;
(ו) הצוותים מפתחים כלים (שאלונים) לאיסוף מידע;
(ז) פירות עבודת הקבוצה מאפשרת לשנות את דפוסי ההוראה במוסד, כאשר;
(ח) המידע שנאסף מופץ לשאר הקבוצות;
(ט) ובהמשך הופך למבוסס מחקר.
באשר למתודולוגיה, מוסדות חינוך רבים אימצו את הדגם של Lesson Study. המתכונת הזו לשיפור תהליכי הוראה ולמידה פותחה ביפן ובשנים האחרונות היא זוכה לפופולאריות רבה בארצות רבות. בשיטה זו נפגשים המורים במוסד בקבוצה קטנה כדי לדון בשיעור שאחד המשתתפים עומד ללמד. תחילה הוא מסביר להם כיצד תכנן את השיעור, אחר כך הם נכנסים לכיתה וצופים בשיעור שלו (אצלנו נוכל להציג את הקלטות השיעורים). בסוף השיעור הם מתשאלים את התלמידים ומיד אחר כך נפגשים כדי לנתח ביחד עם המורה את השיעור שלימד ואת תוצרי הלמידה. המפגשים האלה נערכים מעת לעת והמתכונת הזו מאפשרת לכולם להציג וגם ללמוד מעמיתיהם.
כדי להתארגן ללימוד משותף בקבוצות קטנות כדאי לנקוט את הפעולות הבאות:
א. הצוות אחד יזום מהלך של לימוד משותף בקבוצות קטנות וגם ימנה מתוכו "צוות מוביל".
ב. הצוות המוביל יפרסם את היוזמה, בין היתר באמצעות שאלון קצר שבודק את הצרכים של המורים/ מרצים. הצוות יציע למורים/ מרצים שמעוניינים להצטרף ללימוד הקבוצתי.
ג. הצוות יציע למשתתפים לבחור בעצמם את חברי הקבוצה. את שאר הצוות ישבץ לקבוצות על פי שייכות לתחום ההוראה.
ד. הצוות המוביל יארגן לכל הסגל הרצאה קצרה על המתכונת של Lesson Study וגם ישלח חומרים מתאימים.
ה. בתחילה כדאי לקיים מקבץ של שלושה מפגשים שבועיים של שעה. הצוות המוביל ימליץ שכל קבוצה תבחר אחד מחבריה כיושב ראש. כל צוות יחליט על הנושאים שיידונו בקבוצה. אלה שיפעלו על פי המתכונת של Lesson Study יקדישו כל מפגש לניתוח של שיעור שאחד החברים יציג. היושב ראש של כל קבוצת ישלח סיכום קצר עם תובנות לצוות המוביל שיפרסם אותם לכל הסגל.
ו. צוותים שירצו להמשיך את המפגשים יעשו זאת באופן עצמאי.
הלימוד יחדיו בקבוצות קטנות עשוי להניב מידע בעל ערך, פרקטי ומחקרי, על היבטים רבים של הוראה מקוונת:
● כיצד מקדמים מיומנויות לומד עצמאי?
● אילו יתרונות יש למפגשים סינכרוניים? האם הקשבה לשיעור מוקלט מבלי חובת נוכחות היא אפקטיבית?
● אילו מחוונים יעזרו לנו לדעת האם תהליך ההוראה שלנו אפקטיבי?
● אילו תהליכי זיקוק נדרשים בתכנון השיעור או סילבוס הקורס?
● אילו פרמטרים יעזרו לנתח את השיעורים שלנו?
● איך נותנים מענה להטרוגניות בכיתה ולסטודנטים בעלי קושי אובייקטיבי בלמידה.
● בחינת אופן ההתנהלות של השיעורים וניסיון למפות דרכים מיטביות להעברת שעור מקוון. למשל, מהו מערך שיעור מיטבי, מה מניב מוטיבציה להשתתפות בדיונים?
● הדרכות בחינוך המיוחד מה ניתן לעשות כדי לתת מענה לתלמידי החינוך המיוחד. מה הן המתודות האפקטיביות ביותר.
● כיצד האקדמיה יכולה לעזור למורים ולגננות למשל בשאלה איך לתווך את ההוראה בגיל הגן? או איך לתמוך בתלמידי בתי הספר לקראת בחינות ההערכה – בגרויות.
● האם מתגלים פערים סוציו אקונומיים ותרבותיים בלמידה מרחוק? במידה וכן כיצד ניתן לגשר עליהם?
דוגמאות פרקטיות להוראה וחלופות הערכה מקורסים שונים
"סוגיות בסיפור המקראי" בחוג לספרות, תואר ראשון
ד"ר רונית שירן
הנושא: "דמויותיהם של יוסף ואשת פוטיפר במקרא (בר' לט) ובקוראן (סורה 12)".
מטרת השיעור: הצגת הסיפור הקוראני ומאפייניו, ועמידה על הדומה והשונה בינו לבין הסיפור המקראי (היבטים ספרותיים ואידיאולוגיים/אמוניים).
המהלך: בשיעור משתתפים כ-30 סטודנטים. פתחתי במצגת ובה הטקסט הקוראני בתרגומו לעברית (הטקסט המקראי נלמד לעומקו מבעוד מועד). עם התחלת הצגת המצגת הוציאו הסטודנטים והסטודנטיות בני דת האיסלאם באופן ספונטני את ספרי הקוראן המצויים בביתם, והציגו בפני המשתתפים/ות (פעולה שגררה שאלות ושיח אודות הנראות של הספרים).
לאחר מכן, התחלנו לקרוא את הטקסט – עפ"י חלוקה שהכנתי מראש – קריאה בקול בעברית ובערבית. פעולה שאף היא גררה שאלות והסברים מעניינים. לאורך השיעור התנהל שיח ערני ומעניין אודות נקודות הדמיון ואודות ההבדלים ומשמעותם. מעבר לכך, ואף חשוב יותר – בשיעור זה התוודענו לדת האסלאם ולמנהגיה ממקום של כבוד הקשבה ושותפות. מטלה לסיום: הגשת עבודה בזוגות, שערכה יהיה 30% מציון המחצית.
"ניווט כיתה בחוג לאנגלית", תואר ראשון
מלכה צינקר
התחלתי השנה בפעם הראשונה לעבוד ללא סילבוס בתחילת השנה. אני עובדת לפי המודל של ד"ר דבורה קלקין- יצירת שינוי דרך פתרון בעיות משותף . בלמידה מסוג זה הדילמות/הקשיים/הבעיות עולים מתוך קבוצת הסטודנטים. למודל יש שלבים מוגדרים. במוקד שלו חקירה קבוצתית של בעיה בניווט כיתה שהסטודנטים מעלים.
בצד העבודה ישנו תיעוד בבלוג קבוצתי אחרי כל שלב. בסך הכול יש 10 שלבים. מכיוון שהפעם לא נגיע לשלב היישום בכיתה הסטודנטים יעבדו עד שלב השביעי בו הם יציגו את הכלי/הטכניקה/הדרך לפתרון הקושי שהעלו בהתחלה. בסוף הסמסטר כל קבוצה תציג כלי/טכניקה כפיתרון לקושי שהעלתה. לאורך הסמסטר יחקרו בקבוצות לפי שלבי המודל. אני מתעדת גם אצלי יומן בו אני כותבת על הקשיים, ההתלבטויות, המחשבות והתובנות שלי.
שלד ההערכה בקורס:
| העלאת קושי | 5% |
| הגדרת הבעיה המרכזית | 10% |
| חקר הבעיה והצעת פתרון | 20% |
| הפעולות שיש לנקוט בהן | 15% |
| דיווח בכיתה | 10% |
| הצגה בכיתה | 20% |
| תיעוד בבלוג שלוש פעמים בסמסטר | 15% |
"עיתונות דיגיטלית און ליין" החוג לתקשורת, תואר ראשון
ד"ר איבנה רטנר
מכיוון שבצד הקורס מתחולל אירוע תקשורתי. בחרתי להתאים את התכנים של הקורס למציאות ויצרתי רלוונטיות תרבותית. כל סטודנטית התבקשה לשתף מעולמה ביומן הקורונה, התנסנו בבלוג מצולם און ליין והדגמנו איך כל אחד מאיתנו המספר נראטיב אישי יכול להיות עיתונאי.. בשל הרצון לא להעמיס עוד מטלות, אבדוק אפשרות להתיר כתיבת סיפורים מהבידוד כחלק מהמיומנויות בקורס. הקורס הוא סדנא. הסטודנטים לומדים את החומר התיאוריטי בבית ובשיעור אנחנו נדגים הצגת פרוייקטים לכתיבה עיתונאית אקטואלית הרלוונטית. בהמשך אשתף בכתיבה ג'ורנאליסטית כזו.
בקורס אחר, העוסק ברב תרבותיות בגן, אני מוצאת כי אפשר לשתף בסיפורי קבוצות שונות בחברה הישראלית ולהכיר אותה לעומק על מורכבויותיה החברתיות והתרבותיות.
התחלנו בהצגה אישית של הבנות ובדיקת ה wellbeing שלהן, מתוך ההבנה כי לא כולן בחרו את הקורס, הבנתי כי עלי להיענות לקושי שלהן מוטלות שהן מקבלות בקורסים אחרים
"ניהול רגשות המורה" תואר שני M.Teach
ד"ר מירית שרון
מדובר בקורס חדש סמסטריאלי עם קבוצה קטנה של סטודנטים שרובם מורים בחטיבה ובתיכון שמלמדים בעצמם מרחוק, הפגישה הראשונה התקיימה דרך זום.
אין מתאים יותר ממשבר הקורונה לעסוק ברגשות המורה (בדגש על המורה ולא רק על התלמיד) וגם מרחוק. השאלות הראשונות לדיון שביקשתי מהם להתייחס אליהן בפורום הקורס היו: איך הם מרגישים כמורים בתקופה זו ואיך לדעתם מרגישים תלמידיהם? עלו תשובות מרתקות, עיבדנו אותן בפגישה השבועית שארכה כחצי שעה עד 40 דק' בכל פעם (בעיקר עסקנו בשיום וזיהוי רגשות מסיפוריהם האישיים)
בהמשך, הסטודנטים קיבלו משימות אישיות/ קבוצתיות בלוח פאדלט שיתופי. כל סטודנט העלה מקרה מהחיים כדוגמא לרגשות שהציפו אותו. למשל, במסגרת דילמה בעבודתו כמורה. ניתחנו את המקרה לפי מודל אפר"ת ( מבוסס על המודל של אליס ובק), כאשר כל סטודנט בשלב הראשון התייחס לפוסט שהוא העלה בפאדלט ובשלב השני היה עליו לבחור פוסט של עמית/ים ולנתחו ( בתיבת הגשה אישית ).
כמרצה / מנחה תיווכתי את הדיון בהתאם לעוגנים התיאורטיים שתוכננו מראש אך בפריסה רחבה הרבה יותר ובתגובה און ליין כך שהלמידה היא חוצת זמן ומקום.
בנוסף, עסקנו בכובעי החשיבה של דה בונו בראי הקורונה (פעילות שהתאמתי לתקופה). במיוחד בדגש על הכובע האדום של רגשות ותחושות (הם סיפרו כי השתמשו בזה בעצמם לשעת חינוך במסגרת למידה מרחוק מול תלמידיהם). נראה שאנחנו נמשיך ללמוד בעזרת סיפורי מקרה (צילומים מתוך קטעי עיתונות, סיפורים בתמונות, איורים) בעזרת שיתוף מסך ודיונים.
יתרונות: מכיוון שהקבוצה קטנה יחסית, יש אפשרות לכל סטודנט להביע את קולו ולהעלות נושאים חשובים לדיון בהקשר לרגשותיו בכלל וכמורה בפרט. היה עליי לערוך שינויים על מנת ללמד בפעם הראשונה סדנה דינמית ומתפתחת דרך המסך כאשר אני רגילה לשבת בצורה סדנאית וכמובן שפת הגוף, קשר העין מאוד חשובים. בסופו של דבר, זה עובד לא רע בכלל גם מרחוק, המפגשים מוקלטים, אני שולחת מיד לאחר כל מפגש סיכום בלוח המודעות של הקורס ולמיילים שלהם הכולל גם הפנייה לעדכונים ולמשימות אם יש באתר הקורס, כאשר כולם מבינים את המצב ובכל שבוע ההיכרות הקבוצתית מעמיקה, וכך גם האמון והפתיחות בין חברי הקבוצה…
לוח זמנים
ד"ר ענת אברמוביץ
ענת מציעה להקדיש זמן להעמיק את ההכרות בדרכים יצירתיות. למרות שלוח הזמנים המקוון קצר יותר משיעור רגיל, יש לאפשר כמה דקות ראשונות (עד שכולם "מתאספים") על מנת לבדוק מה שלום כולם ולתת להם אמצעי קשר בעת הצורך (פלאפון, ווטסאפ, אימייל וכד').
בעניין זה מוסיפה ענת, הוראה באופן מקוון סינכרוני לסירוגין מאד עוזרת ליצירת קשר ועידוד השתתפות פעילה. לדוגמה, בשבוע אחד ניתן לשלוח מטלה, מעוררת שאלות לדיון ובשבוע העוקב, לקיים רב שיח פעיל כתוב ודבור בנושא.
למידה חברתית
ד"ר אסתר פירסטטר
הלמידה מרחוק נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. אמנם כבר שנים נלמדים קורסים מתוקשבים, וגם שיעורים מתוקשבים מדי פעם, אך חלקם בנויים כקורסים בהם נדרשים תלמידים לקרוא מאמרים, למלא מטלות ולבסוף לגשת לבחינה. גם הניסיונות בעולם של אוניברסיטאות המבוססות על למידה מרחוק כמו Coursera או האוניברסיטה הפתוחה לא מילאו את הציפיות מכיוון שהן דורשות מיומנויות למידה עצמית ומשמעת עצמית רבה מאוד. לדעתי חלק מהקושי הוא עדין הצורך של בני אדם- בוגרים וילדים- למפגש בין אישי, לשיחה, לקשר אישי.
כך התחלתי בלמידה מרחוק, והבנתי כי ניטלו ממני כמה מדרכי ההוראה שהיו מנת חלקי כמרצה שנים רבות: ההוראה הפרונטלית, היכולת לשוחח עם תלמידים במהלך השיעורים, לשמוע את קשייהם וגם את טענותיהם. היה ברור לי מלכתחילה שלא אתן הרצאות, החלטה שהתבררה לי כתואמת גם חלק מתלונות הסטודנטיות על אי יכולתן לשבת ולהקשיב להרצאה פרונטלית במשך שעה וחצי, בעיקר בשל היותן אימהות המטופלות בילדים והיותן מורות המלמדות בעצמן בלמידה מרחוק.
הפתרון שמצאתי הוא שימוש באמצעי המדיה, כך למשל בתואר הראשון, בנושא "שילובו של הילד האוטיסט בגן הילדים" במקום הרצאה פרונטלית או קריאת מאמר חיפשתי ביו- טיוב ואתרים אחרים סרטונים קצרים בנושא, ביקשתי מהסטודנטיות (מסלול גיל רך) לבחור סרטון אחד ולכתוב בפורום "מה למדתי על ילדים אוטיסטים" , בתואר שני לימדתי על " פסיכולוגיה חיובית" ומצאתי בTED את הרצאתו של פרופ' סליגמן ( אבי השיטה) וכן הצגתי פעילות אישית בנושא זה עליו התבקשה כל סטודנטית לענות ב"בלוג אישי".
התעוררו אצלי גם קשיים. התברר לי שיש נושאים שעדין לא מצאתי דרך להקנותם בלמידה מרחוק. זה מתייחס בעיקר להקניית כלים לניתוח נתונים איכותני. אני מודה שאני די אובדת עצות ואצטרך להנחות באופן אישי כל אחת או בקבוצות של שתים- שלוש סטודנטיות. מה שמצריך שעות רבות וארוכות של שיחות טלפוניות. בעיה נוספת שנתקלתי בה היא העדר לימודים בבתי הספר ובגנים. סמסטר ב' הוא הזמן בשנה בו הסטודנטים בקורסים סמינריוניים מבצעים את מחקריהם: בתואר הראשון הן עורכות תצפיות על ילדים המשולבים בגנים וכרגע לא ניתן לעשות זאת.
הפתרון הלא מושלם שנמצא הוא מעבר לראיונות מרחוק עם הגננות . בתואר השני הסטודנטים היו אמורים ליישם בכיתותיהם תכניות למידה חברתית- רגשית, וכאן לדעתי נמצא פתרון : החלטנו על יישום – SEL-Social emotional learning באמצעות למידה מרחוק. בימים אלו כבר קיבלתי כמה פעילויות שסטודנטיות ערכו עם תלמידיהן ויש פעילויות יפות ויצירתיות. כלומר אפשר ללמד בשיטה זו לא רק תחומים אקדמיים אלא גם תחומים רגשיים – חברתיים.
עדין מוקדם עבורי להעריך את השינוי בהוראה במכללה. אך ברור לי שיש למצוא דרכים לשלב את ההוראה מרחוק באופן אינטנסיבי יותר לצד המשך ההוראה פנים- אל – פנים.
איך זה ייעשה? חומר למחשבה!
הוראת אמנות לבגרות בימי קורונה
אלנה בראקר מספרת
אלנה בראקר, רכזת מגמת אמנות, בית ספר "שיפמן" טירת כרמל ומורה לתולדות האמנות, בית ספר "ליאו באק", חיפה. מלמדת אמנות לבגרות 5 יח"ל.
המצב העניק לי הזדמנות לשינוי בדרכי הוראת האמנות בעל-יסודי. בעבר, למרות שבעבר שילבתי שיטות הוראה במיוחד בהוראת תולדות האמנות, עדיין כמורה הייתי המוקד של ההתרחשות: אני מחליטה, אני מובילה, אני ואני…
הפעם, בחרתי לא להשתמש בפלטפורמת ZOOM או פלטפורמה אחרת להוראה מרחוק בכוונה. רציתי ליצור תנאים שבהם התלמיד יהפוך להיות המחליט, המוביל, הלומד, המלמד, המתפתח… שהתלמיד יהפוך ללומד עצמאי ממשי.
החלטתי לבנות יחידות/מטלות סביב כל נושא, בכך "שברתי" את האופן של הוראה ולימוד. בניתי מסגרת של מקורות מידע מגוונים, מילוליים וחזותיים כמו צפייה בסרטוני יוטיוב, פתיחה של עולם האמנות לסיפורים בלשיים של גניבת יצירות מופת או יצירת פרסומת עם השתתפות של אמן זה או אחר. התלמידים מתבקשים ליצור תשובה אותנטית, אישית, המבוססת על מיזוג מידע והבעה של דעה אישית, סובייקטיבית. יש המון מקום לבחירה, שינוי, שילוב, מיזוג וכדומה. כל מטלה עיונית כזאת דורשת חשיבה יצירתית, שחשובה ליצירת תמונה יותר קוהרנטית של הנושא.
"היה לי חשוב לתת כלים ממשיים ללמידה עצמאית, לבנות תשתית ללמידה עתידית במכללה או אוניברסיטה. לדעתי, בשיטת ההוראה הקודמת, במסגרת טירוף וריצה אחרי הספק לקראת מבחן בגרות אין הרבה הזדמנויות לכך.ביום שאחרי קורונה אני מתכוונת לאמץ תובנות רבות משיטת הוראה מרחוק, כי זו אחת הדרכים של יצירת אדם לומד במאה ה-21."
ד"ר הדס שלי-הובר, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית גורדון לחינוך. ד"ר הדס שלי הובר היא מומחית בתחום הכוונה עצמית ללמידה, טיפוח לומד עצמאי, שיח אורייני ותהליכי למידה בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד; ד"ר שלי הובר סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בר אילן. ממיסדי ופעילי פורום ארצי ללמידה פעילה ומערבת בהשכלה הגבוהה. לבד מתפקידה של ד"ר הדס שלי הובר כראש החוג לתקשורת ב"אקדמית גורדון" היא ראש תחום למידה פעילה ומערבת. היא מפתחת תוכניות לימודים העוסקות במודעות לתהליכי למידה להכוונה עצמית ולשיח אורייני בשפה ובמתמטיקה. "דר הדס שלי הובר שותפה פעילה בפרויקטים בינלאומיים, פיתוח וכתיבת חומרי הדרכה לאומיים ובינלאומיים בנושא השבחת ההוראה, הלמידה, הערכה וחלופות בהערכה. כתבה ספר ילדים "ענן ורוד של אהבה" העוסק בתקשורת מקרבת.
צוות למידה פעילה ומערבת במכללה האקדמית גורדון לחינוך מספק הדרכות וחשיפה לבתי ספר, מערכות חינוך ועוד. למידע נוסף: [email protected]
