מבקר המדינה: ביצים רבות מכילות חומרים רעילים
דו"ח המבקר קובע: לולים רבים משווקים ביצים המכילות שאריות של תרופות וחומרים מסרטנים
האם האכלת ילדים בתינוקות עלולה להוביל אותם למחלות קשות כמו סרטן ? ממצאי דו"ח של מבקר המדינה משיבים על שאלה זו בחיוב ומזהירים כי בלולים רבים ברחבי הארץ נמצאו שאריות של תרופות באופן מתמשך וכן שאריות של דיאוקסינים- חומרים מסוכנים שאפילו חשיפה קצרה אליהם עלולה להוביל להתפתחות תופעות בריאותיות חמורות וחשיפה ממושכת אליהם הוכחה כקשורה להתהוות מחלת סרטן (בניסוי מבוקר בבעלי חיים)
על פי דו"ח המבקר בהתייחסות שכותרתה : שאריות ביולוגיות במזון מן החי נכתב :
1. בדגימות ביצים שנלקחו ממספר קטן של לולים, בשלהי שנת 2012 – ראשית שנת 2013, נמצאו שאריות של דיאוקסינים, שהם חומרים רעילים, ברמות הגבוהות מן המותר. צריכה של ביצים המכילות חומר רעיל כזה במשך זמן, מסכנת את הבריאות, ובייחוד את בריאותם של פעוטות וילדים.
2. משרד החקלאות מבצע, באמצעות השירותים הווטרינריים, סקרים שנתיים לאיתור שאריות ביולוגיות במזון מן החי. בסקרים אלה נמצא כי בשיעור ניכר של ביצי מאכל היו שאריות של תרופות שאינן צריכות להימצא בהן.
ולעומת זאת בסיכום והמלצות המבקר מציין זה כי :
בכל שנה משווקים בישראל מיליוני ק"ג של מזון מן החי, ובכלל זה בשר בקר, בשר צאן, בשר חזירים, בשר עוף, ביצים ומוצרי חלב. כדי לוודא שהמזון המשווק ראוי למאכל ולמנוע פגיעה בבריאות הציבור, יש לפקח על השלבים של הייצור והשיווק שלו. יש לפקח על המזון שמסופק לחיות המשק שמהן מופקים הבשר, החלב והביצים; על תנאי הובלתם ושחיטתם של חיות אלה; על הובלת התוצרת ליישובים ועל בדיקות המשנה בכניסות אליהם; ועל בתי העסק ובתי ההסעדה המוכרים מזון מן החי.
הממצאים שעלו בביקורת זו מלמדים על ליקויים בפיקוח על המזון מן החי: המזון שניתן לבעלי החיים אינו מבוקר דיו, ולפיכך הוא כולל לעתים חומרים בלתי רצויים, שעלולים לעבור למזון המשווק לציבור ולסכן את בריאותו; המשחטות המשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד הן ברמה נמוכה, לעומת המשחטות שמשווקות גם לחו"ל, בכל הנוגע לעמידה בדרישות המקצועיות והתברואתיות של השירותים הווטרינריים; הווטרינרים הרשותיים שאמורים לפקח על המזון מן החי בכניסה לתחום שיפוטה של הרשות ובבתי העסק המצויים בתחום זה, מועסקים בכשליש מהרשויות המקומיות בשיעורי משרה הנמוכים מ-30%, ועקב כך לא מתאפשר לחלקם למלא את משימותיהם במלואן; בכמה מן היישובים נעשו בדיקות משנה חלקיות או שלא נעשו כלל; בכמה מן היישובים נעשו הביקורות של הווטרינרים הרשותיים בחלק מהעסקים לממכר מזון מן החי בתדירות נמוכה, ולעתים לא נעשו כלל; אין גורם ממשלתי הבודק אם הווטרינרים הרשותיים מבצעים את משימות הפיקוח על המזון מן החי כנדרש; בסקרים שנתיים שמבצעים השירותים הווטרינריים לאיתור שאריות ביולוגיות במזון מן החי, נמצא כי בשיעור בלתי מבוטל של ביצי מאכל נותרו שאריות של תרופות שאינן צריכות להימצא בהן.
בשל הליקויים שנמצאו בשלבי הפיקוח על המזון מן החי, יש מקום לחשש שמזון שאינו ראוי למאכל אדם או שנפגם בדרך אל הצרכן לא יאותר ולא יושמד כנדרש, אלא ישווק, דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור.
כדי למנוע סכנה לבריאות הציבור, על משרדי החקלאות, הבריאות והפנים לוודא שבתחום שיפוטן של הרשויות המקומיות יתבצע פיקוח על מזון מן החי כנדרש, ובכלל זה לקבוע מנגנון פיקוח ממשלתי על עבודת הווטרינרים הרשותיים; ולקבוע הוראות מחייבות לגבי היקפי המשרה של הווטרינרים הרשותיים ולגבי הכלים הנחוצים להם, על פי מאפייני היישוב שבו פועל כל וטרינר.
כמו כן, על משרדי החקלאות והבריאות לשקול לקדם חקיקה לעדכון הדרישות שמוטלות בחוק על משחטות המשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, כדי להשוות דרישות אלה, עד כמה שניתן, לדרישות המוטלות על משחטות המשווקות גם לחו"ל ולהעלות את רמת בטיחות המזון המסופק באמצעותן. יש להגביר את האכיפה על משחטות שאינן עומדות ברמה הנדרשת, באמצעות הסרת היתר ההפעלה שלהן במקרה הצורך.
אף על פי שחוק צער בעלי חיים נחקק בשנת 1994, בשנת 2013 עדיין לא הוסדרו כללים מחייבים הנוגעים להיבטים חשובים הקשורים אליו, ובהם השטח המזערי שיש להקצות לתרנגולות מטילות בכלובים, כדי לשמור על רווחתן, והנחיות שיחייבו את עובדי בתי המטבחיים בנושא צער בעלי חיים; העבודה הנוגעת להתקנת תקנות להמתת אפרוחים בדרך שתקל את סבלם עדיין נמשכת. כמו כן, הנחיות להחזקת חזירים במכלאות הכוללות כללי "עשה ואל תעשה", נכנסו לתוקף רק בראשית שנת 2013. על משרדי הממשלה לזרז את קביעת הכללים המחייבים בנושא צער בעלי חיים בנוגע לחיות המשק שכללים כאלה לא נקבעו לגביהן, ולבעלי חיים בכלל, כדי למנוע מהם סבל מיותר. בהיעדר כללים מחייבים עולה החשש שכל אדם יעשה בבעלי החיים הנתונים בחזקתו כטוב בעיניו.
