מבקר המדינה יחל פיילוט פתיחת ביקורת המדינה לציבור

מבקר המדינה הודיע שייחל בפיילוט של פתיחת ביקורת המדינה לציבור בנושא קשישים סיעודיים

מערכת האתר

עודכן בתאריך

ללא קטגוריהבריאות הציבור
טיפול רפואי בקשישים. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. באדיבות US National Inst Healthcare.

מבקר המדינה בכנס כלכלת זקנה: "החלטתי לצאת בפיילוט של פתיחת ביקורת המדינה לציבור"

מבקר המדינה ייחל בפיילוט ראשוני שבו נושא הביקורת הראשון בו יתקיים הפיילוט – טיפול בקשישים סיעודיים.

מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור-יוסף: אין להשוות בין גיל הפרישה של נשים וגברים; יו"ר מגדל דנינו על הסעיף להגדלת הפנסיות בהסכם הקואליציוני: " לא יכול להיות שפתאום צצים 1.5 מיליארד שקלים לנושא זה. הסכום צריך להיות קבוע בתקציב

"החלטתי לצאת בפיילוט של פתיחת ביקורת המדינה לציבור", כך הודיע היום מבקר המדינה יוסף שפירא בכנס בנושא כלכלת זקנה שנערך באוניברסיטת חיפה. נושא הביקורת בו יתקיים הפיילוט – טיפול בקשישים סיעודיים.

מבקר המדינה דיבר בכנס חיפה הראשון לכלכלת זקנה שערך החוג לגרנטולוגיה – מדעי הזקנה של אוניברסיטת חיפה. לדבריו, בימים אלה כבר נשלחה טיוטת דוח לגופים המבוקרים בנושא הפנסיות, כולל ההשלכות של הזדקנות האוכלוסייה בישראל, הארכות תוחלת החיים ועוד. במסגרת זו יתבצע הפיילוט של שיתוף הציבור בנושא של הטיפול בקשישים סיעודיים. "בדוח זה נבקש גם לשמוע את החוויה של האנשים עצמם והמשפחות שמשתמשות בשירותים הסיעודיים. שיתוף הציבור יתקיים בשני מישורים. נוציא קול קורא לציבור וגם נגיע לביקורים וסיורים במוסדות סיעודיים, על מנת להתרשם מהמצב ללא ריחוק או מגבלות", אמר.

לדבריו של המבקר, כיום מדינת ישראל מתכננת את האסטרטגיה להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים בעיקר דרך מסקנות שנלמדות ממדינות אחרות – אולם לדבריו, הוא אינו בטוח שהדבר מספיק במקרה הישראלי. לדוגמא הוא נתן את העובדה שהילודה בישראל גדולה בממוצע לעומת מדינות מפותחות אחרות, ולכן כוח העבודה בישראל יהיה גבוה יותר, מבחינת חלקו באוכלוסייה. "במקום להלחם בדילמת השמיכה הקצרה, יש להביא לכך שנגיע למלוא מיצוי הפוטנציאל של המשק ונמשיך להלחם בהון השחור", אמר.

מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור-יוסף התייחס גם הוא לאתגרים של העלייה בתוחלת החיים, בעיקר בהקשר של תשלומי הביטוח הלאומי וקצבאות הזקנה. פרופ' מור-יוסף הציג הערכות אקטואריות לפיהן בשנת 2048 מדינת ישראל לא תוכל עוד להבטיח את תשלומי קצבאות הזקנה. "אין ספק שיש צורך בתוכנית לאומית – ותוכנית כזו יכולה להגיע רק ממקום אחד. מראש הממשלה".

אחת הדרכים שהוא הציג לפתרון אפשרי הייתה העלאת גיל הפרישה. בהקשר של העלאת גיל הפרישה אמר פרופ' מור-יוסף כי הוא אינו חושב שיש להשוות את גיל הפרישה לגברים ונשים, "אנחנו לא משווים את כל התנאים לכל אורך שנות העבודה, אז דווקא בפרישה להשוות? צריך להשאיר את היתרון הזה לנשים".

פרופ' מור-יוסף אף טען כי במדינת ישראל משלמים דמי ביטוח לאומי נמוכים, באופן יחסי למדינות ה-OECD ואמר כי העלאה של 0.4% בדמי הביטוח הלאומי יגדילו בכ-15 שנים את האפשרות של המדינה לשלם את הקצבאות. "שלא תהייה פה כותרת שאני ממליץ להעלאות את דמי הביטוח הלאומי. אני לא ממליץ דבר. אבל אלה הנספרים וחשוב לדעת אותם".

יו"ר חברת מגדל, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, התייחס להסכם הקואליציוני המתגבש לפיו יועברו 1.5 מיליארד שקלים לטובת קצבאות לקשישים. "לא יכול להיות שפתאום צצים 1.5 מיליארד שקלים לנושא זה. נושא כזה חשוב צריך להיות עם עבודת מטה מסודרת והסכום צריך להיכנס לתקציב באופן קבוע".

דילוג לתוכן