מחקר: קשר בין מגורים בעיר ותגובה מוגברת ללחץ נפשי- חברתי
מרבית האנשים על פני כדור הארץ מתגוררים בערים. כיצד משפיעה הסביבה בה אנו חיים על בריאותנו הפיזית והנפשית? מחקרים קודמים העלו כי לסביבה ירוקה יש השפעות חיוביות על שיפור מצב הרוח והרגעת תחושת דיכאון, על תפקוד חברתי והפחתת התוקפנות הפסיכולוגית, על יכולת להתמודדות באופן מיטבי והפחתת רמת חרדה ולחץ נפשי– סטרס .
יחד עם זאת, מגורים בסביבה עירונית מציעים יתרונות שונים ובהם נגישות לטיפול רפואי, אולם לצד זה קשורים לסיכונים בריאותיים לבעיות נפשיות כגון סיכון מוגבר לדיכאון, סכיזופרניה.
ממצאי מחקר חדש זה שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature מוסיפים למידע המחקרי נדבך נוסף ומעלים כי אנשים שחיים בסביבה אורבנית- בערים, מגיבים באופן חזק יותר בפעילות מוחית רבה יותר של האמיגדלה, לגירוי לחץ נפשי ומצוקה- סטרס. איזור זה במוח קשור לתפקוד הרגשי.
במחקרם, עשו החוקרים שימוש בסריקת מוח MRI בשלושה ניסויים בלתי תלויים והראו כיצד תגובתיות המוח למצבי סטרס, אותה עוררו החוקרים על ידי זלזול ביכולתם של הנבדקים לפתור שאלות מורכבות במתמטיקה, הייתה רבה יותר בקרב נבדקים שחיו וגודלו בסביבה עירונית, בהשוואה לנבדקים שחיו בסביבה לא עירונית. תגובתיות יתר זו אותרה, כאמור באיזור האמיגדלה במוח.
החוקרים סבורים כי ניתן להסביר את הממצאים הללו לפיהם האיזור המוחי מגיב באופן מוגבר יותר בקרב אנשים המתגוררים בעיר, בכך שהסביבה העירונית עשירה בגירויים מאיימים יותר, הטומנים בחובם סיכונים רבים יותר כביכול, וגורמים למנגנוני התגובה להפוך למחודדים ועירניים יותר ברמה החושית לגירוים סביבתיים ולהגיב תגובת יתר לגירוי מעורר דחק/סטרס.
מן הממצאים עלה כי נבדקים שהתגוררו באותה עת בסביבה עירונית, היו בעלי פעילות מוחית של האמגידלה שהייתה מוגברת, בעוד שאנשים שגודלו באיזור עירוני, היו בעלי פעילות מוגברת בקורטקס הסינגולטי perigenual anterior cingulate cortex, איזור מפתח בבקרת פעילות האמיגדלה.
לטענת החוקרים, ממצאיהם מצביעים לראשונה על קיומם של מנגנונים נוירולוגיים ייחודיים המושפעים מהסביבה העירונית ומשפיעים על תהליכי עיבוד שכליים של לחץ נפשי חברתי.
