בקרוב בבני אדם ? מדענים הצליחו למחוק או להשתיל זכרונות רגשיים אצל עכברים.
כמה רחוק המדע מן היום שבו יוכלו חוקרים למחוק או להשתיל במוחנו זכרונות ? ייתכן שהיום הזה בו נמחק זיכרונות או נשתילם באמצעות שינויים מוחיות קרוב ממה שחושבים. מחקר חדש שנערך בחוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה, הצליחו מדענים לזהות מסלול עיצבי במוח שאחראי על יצירת ערך רגשי לחוויה ואף הצליחו לבצע מניפולציות גנטיות על פעילותו של המסלול למחוק או להשתיל זיכרונות.
במהלך המחקר אשר ראה אור בכתב העת Journal of Neuroscience המדענים הצליחו לזהות קבוצה קטנה של תאי עצב (מאות במספר מתוך מיליונים רבים) אשר קובעת אם נאהב או נשנא טעם מסוים, ואף לשתק אותם או לגרום להם לפעול ובכך לשתול ערך רגשי אשר מעולם לא נחווה במציאות. תלמידת המחקר חנין כיאל, שהובילה את המחקר יחד עם בתר דוקטורנט ד"ר אדוניס יאנאקאס, מאוניברסיטת חיפה ציינה כי . "במחקרנו זה הצלחנו בפעם הראשונה לגרום לעכברים ליצור ערך שלילי לאירוע שמעולם לא התקיים, ובהתאם, לתחושה שלא באמת נחוותה",
במחקר הנוכחי אודות שתילת זכרונות רגשיים, שנערך במעבדתו של הפרופסור קובי רוזנבלום מהחוג לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה אשר עוסק שנים רבות במחקר אודות הדרך בה המוח מתייג זיכרונות חושיים כחיוביים או שליליים, המדענים ניסו לאתר את המסלול העצבי במוח אשר בגלל למידה משנה את התיוג של טעם חיובי (בעקבות תהליכים אבולוציוניים) לתיוג כטעם שלילי. לדברי המדענים "אנו נולדים באופן טבעי עם משיכה לטעמים מסוימים, לדוגמא, מתוק או מלוח, ונדחים על ידי טעם מר. ואולם, במהלך חיינו אפשר לשנות העדפות מולדות אלו על ידי תהליך למידה שבו טעם מר הופך למושך (לדוגמה בירה) וטעם מושך הופך לבעל ערך שלילי אם לאחריו הרגשנו לא טוב. באופן דומה, אפשר ללמד עכברים להפוך העדפה לטעם מתוק לשלילית על ידי אסוציאציה עם כאב בטן. בעקבות צימוד התחושות, העכברים ימנעו מאתו טעם מתוק."
כשהמדענים חקרו את הפעילות המוחית של העכברים בזמן יצירת האסוציאציה בין הטעם המתוק לכאב הבטן, הם גילו פעילות יוצאת דופן בתאי עצב באזור האינסולר קורטקס (insular cortex) במוח. אזור האינסולר קורטקס הקרוי קליפת המוח המבודדת הינו אזור המעורב בתהליכים ותפקודים מוחיים מורכבים – ששלחו אינפורמציה לאזור אחר במוח, האמיגדלה הבזולטרלית, שנמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח ומעורבת בתהליכי בקרה וביצירה של זיכרונות רגשיים.
לאחר שזיהו את הפעילות בתאי עצב אלו לאחר למידת האסוציאציה בין הטעם לערך הרגשי, המדענים בדקו את נחיצותו של מסלול עצבי זה ליצירת ערכים שליליים על ידי השתקתו. המדענים נתנו לקבוצה של עכברים שוב אוכל עם טעם מתוק ואחר כך גרמו להם לכאב בטן, אולם הם מנעו את העברת המידע העצבי בין שני אזורי המוח בזמן הלמידה. כשעשו כך, העכברים לא זכרו את החוויה השלילית, ושבו לאכול את הטעם המתוק על אף שחוו את אותה אסוציאציה בין הטעם לבין תחושת כאב הבטן. המדענים מציינים כי "הממצאים הראו את החשיבות וההכרחיות של המסלול העצבי שמצאנו, כך שהשתקה שלו גרמה לכך שהעכברים לא יצרו זכרון לחוויה אותה עברו".
בשלב השלישי, המדענים לקחו קבוצת עכברים נוספת, אלא שהפעם המדענים חשפו את העכברים לאותו טעם מתוק, ומיד לאחר מכן הפעילו את אותה אוכלסיה ספציפית של תאי עצב אשר הופעלו בעקבות צריכת טעם זה, ללא כל חוויה חושית של כאב. כעבור יומיים, גם העכברים הללו נמנעו מלצרוך את הטעם המתוק על אף שלא חוו במציאות תחושה לא נעימה כלשהי. "משמעות הניסויים היא שלא זו בלבד שזיהינו את המסלול העצבי האחראי על יצירת ערכים שליליים לטעמים, אלא גם יצרנו באופן מלאכותי זכרונות כאלו על ידי הפעלתו של המסלול העצבי אותו זיהינו. המעניין הוא שמסלולים אלו דומים מאוד בין יונקים שונים, כולל בין האדם לעכבר, ובכך יאפשרו לנו בעתיד לבחון כיצד אפשר לטפל במגוון מחלות פסיכיאטריות, החל בהפרעות אכילה בהן יש "חריטה רגשית" חזקה או חלשה מדי לחוויות אכילה וכלה בהתמודדות עם טרואמות רגשיות כדוגמת תסמונת הפוסט-טראומה ((PTSD, אשר אינן מאפשרות מחיקה של הערך הרגשי של חוויה שנצרבה בזכרון," סיכם פרופ' רוזנבלום.
