מדע על הבר בהגשת מדעני מכון וייצמן. והפעם – בשיתוף עם שחקני תיאטרון גשר
מדעני מכון וייצמן למדע יגיעו ל-55 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, ויספרו לבליינים, בלשון שווה לכל נפש, על השאלות הפתוחות ועל החדשות האחרונות מחזית המדע.
זה יקרה ביום רביעי, 30 באפריל, בשעה 20:30. עשרות מדענים בכירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-55 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, עתידנות, חיזוי בכלים מדעיים, יצירת החיים, רפואה מותאמת ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.
האם ייתכנו מציאויות מקבילות? האם יש ביקום חומר אפל ואנרגיה אפלה? כיצד נוצרו החיים? האם אפשר ליצור מוח מלאכותי? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? מהי רפואה מותאמת אישית? האם אפשר ללמוד תוך כדי שינה? מדוע כוכבים מתפוצצים? האם אנחנו עשויים, באמת, מאבק כוכבים? ומה הקשר בין מדע לתיאטרון? אלה רק מעט מהשאלות שמדעני המכון ידונו בהן עם הבליינים בברים.
תאטרון ומדע על הבר. בכמה ברים יצטרפו אל המדענים כוכבי תיאטרון "גשר" שיופיען עם קטעים ושירים המתכתבים עם נושאי המחקר מחזית המדע. השיחות בברים אלה יכללו, בנוסף לתוכן המדעי, גם התייחסות לקשר ולזיקה בין מדע לתיאטרון בפרט ולאמנות בכלל, ואל מקומו של המדע במכלול התרבות האנושית. בין השחקנים ליליאן רות, יחזקאל לזרוב, לוסי דובינצ'יק, אפרת בן-צור, רועי חן, נועה קולר, קארין סרויה, אלון פרידמן ודורון תבורי.
שינוי בהרגלי הבילוי. מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק את הידע המדעי, ואת תחושות ההתלהבות מההרפתקה הגדולה של הרחבת הידע האנושי. זו הפעם החמישית שמדעני המכון מביאים את בשורת המדע לברים בתל-אביב. מדובר בסיפור הצלחה מהדהד, ששינה את הרגלי הבילוי והכניס מרכיב חדש, מקורי ובלתי צפוי לחיי הלילה בעיר הגדולה. "מדע על הבר" מהווה מודל לחיקוי, וארגונים רבים הולכים בעקבות המכון ("יזם על הבר", "כלכלה על הבר", "מדע לעם", "משפט על הבר" ואפילו "קבלה על הבר", ועוד).
מדע על הבר מתקיים בברכת עיריית תל-אביב ובשיתוף עם "טיים אאוט תל-אביב", בית-הספר חמד"ע, תיאטרון "גשר" ומותג הוויסקי בושמילס.
נושאי השיחות ומיקומי הברים – מדע על הבר
1. ד"ר איילת ארז ופרופ' איתן גרוס
על הישרדות וחילוף חומרים
תיאטרון גשר: ליליאן רות
Barbara frye– רחוב פרישמן 39
"חילוף החומרים" המתבצע בתאי גופנו נחוץ להישרדות בתנאים נורמליים ומשתנה במצבי חולי. מהם יחסי הגומלין בין חילוף חומרים לבין תיפקוד התא במצבים שונים? האם הבנת הקשר הזה תוביל לפיתוח כיוונים חדשים לטפול תרופתי במחלות כמו סרטן או הפרעות קשב וריכוז?
2. פרופ' מוטי מילגרום
לאן נעלם החומר ביקום
CHEERS פלורנטין – רחוב ויטל 13
רוב המדענים סבורים שהחומר הרגיל העשוי אטומים, ממנו מורכבים כוכבים ואנשים, מהווה רק כארבעה אחוז מתכולת היקום. מהות שאר 96 האחוזים – אינה ידועה. מצב עניינים זה הוביל רבים להנחת קיומם של שני סוגי חומר נוספים, הקרויים "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה". אבל האם שינוי מסוים בחוקי הטבע עשוי לייתר את הצורך בהנחת קיומם של מרכיבים מסתוריים אלה?
3. ד"ר יעל מוצפי
נגיפים ענקיים מסתוריים, ותפקידם האפשרי בהנדסה גנטית ובריפוי גנטי עתידני
Cookies Cream– רחוב אלנבי 99 קומה שנייה
הבנת מנגנוני ההדבקה וההתרבות של נגיפים עשויה להוביל למיגור גורמי מחלות כמו איידס, שפעת וקדחת הנילוס. חקר נגיפי המימי הענקיים פותח אפשרות להשתמש בנגיפים כבכלים לרפואה גנטית ולתיקון פגמים גנטיים מולדים.
4. תום ביאליק
חינוך, מדע ומה שביניהם
Deli – רחוב אלנבי 47 האם החינוך המדעי מותאם לצרכי החברה במאה ה-21? מהם כישורי האוריינות המדעית החיוניים לאזרחי העתיד? כיצד ניתן לקדם חשיבה ביקורתית של תלמידים וללמד עקרונות חקר בכיתה?
5. ענת ארזי
"ועוד הלילה חי…" – על שינה, ריח וזיכרון
Foster – רחוב שלמה המלך 38
גם בזמן שאנו ישנים, המוח ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח?
6. פרופ' עדי שטרן
הגן הקוונטי של שבילים מתפצלים
תיאטרון גשר: יחזקאל לזרוב
Jakson דיזנגוף – רחוב דיזנגוף 268
הפיסיקה הקוונטית מאתגרת את תפיסת העולם שלנו. השפעותיה ניכרות בטווח רחב של תחומים – מהאלקטרוניקה הממוזערת ועד לפיסיקה הגרעינית, מעולם המיחשוב ועד לביולוגיה, מחורחה לואיס בורחס ועד לאתגר קרת. למשל, מי יכול להימצא בכמה מקומות באותו זמן? מתי ואיך הוא יכול לעשות זאת? ולעומת זאת, מי אינו יכול – ומדוע? התשובה לשאלות אלה עומדת ביסוד המשימה השאפתנית של בניית מחשב קוונטי, משימה הנמצאת במרכזו של כיוון מחקר עכשווי תוסס.
7. ד"ר יובל הרט
יצירתיות תחת המיקרוסקופ
Jakson פלורנטין – רחוב חיים ויטל 4
בתהליכי יצירה ופתרון בעיות, אנו מוצאים עצמנו פעמים רבות תקועים ללא כיוון מוגדר, עד שלפתע – "יוריקה" – אנו רואים דרך חדשה לגמרי לניסוח הבעיה או לפתרונה. כיצד מתחוללת אותה קפיצה יצירתית? אילו שלבים מרכיבים את תהליך היצירה? מה משותף ושונה בתהליך היצירתי של אנשים שונים? והאם יש דרך לדעת מראש מתי התוצאה תהיה מקורית יותר?
8. עומר מרקוביץ'
ראשית החיים: איך התחיל הכל? ואיך אפשר לחקור את זה?
Jessica restro bar– רציף הרברט סמואל 86
אחת השאלות הגדולות וחסרות המענה במדע, היא כיצד נוצרו החיים מהחומר הדומם בראשיתו של כדור הארץ. בכדור-הארץ הקדום התרחשה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה פרודות שהיו מסוגלות לשכפל עצמן – שיכפול שהוא הכרחי לקיום החיים. לפי תפיסה רווחת, הפרודות המשתכפלות הראשונות היו מולקולות ביולוגית אותן ניתן למצוא גם כיום בתא החי. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן למדע, מעלה את האפשרות שהחיים התחילו מאבולוציה של מבנים פשוטים העשויים מחומרים דמויי שומן.
9. ליאור אמבון
מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן
Lenny's Bar Ltd– רחוב חיים ויטל 7
מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית דרך ניסויים פשוטים שניתן לבצע עם כוס בירה ביד. מה האפשרויות היישומיות הטמונות בתופעה זו? (רמז: מיכשור רפואי מתקדם, מיקרוסקופ ייחודי ועוד).
10. פרופ' יחיעם פריאור
לייזרים – מי צריך אותם בכלל?
LEO BLOOM'S – רחוב ראול ולנברג 24
הלייזר הומצא לפני כחמישים שנה והוגדר תחילה כפתרון המחפש בעיה. כיום, לכל אחד ואחת מאיתנו יש הרבה מאד לייזרים בבית (גם אם איננו יודעים על כך). מהו אור לייזר? האם הוא שונה מאור רגיל? מה עושים עם לייזרים במעבדות מחקר? מה עושים עם לייזרים בתעשייה, בצבא ברפואה או בבידור?
11. ענת צימר
מחפשים תרופה לסרטן
Main Bazar– רחוב עולי ציון 7 שוק הפשפשים יפו
עשרות שנים של מחקר, הרבה מאור כסף שהושקע במחקר – ועדיין לא נמצאה תרופה לסרטן. כיצד זה ייתכן? מהי מחלת הסרטן, כיצד היא מתפתחת, מה הם הטיפולים המשמשים היום לטיפול בה, ולאן הולך המחקר המדעי בתחום.
12. ד"ר דניאל ללוש
המסע בעקבות החומר האפל
Mateדיזנגוף – רחוב דיזנגוף 226
כבר 80 שנה האסטרונומים נאבקים בחידה קשה: כנראה ש 80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? האם יש לתקן את חוקי הפיסיקה ?
13. כפיר אומנסקי
החיים בעידן הגנומי: על טכנולוגיה, מדע ואתיקה
Mateפלורנטין – רחוב חיים ויטל 2
אנו יכולים לבחון וללמוד חומר תורשתי שלם של בני-אדם ובעלי-חיים. בידינו הגישה להררי מידע, שיכול להניב תשובות לשאלות גנטיות רבות. מהו עתידו של מדע הגנומיקה? ומהן ההשלכות החברתיות שנובעות מהידע הרב שאפשר לצבור על כל אחד ואחת מאיתנו?
14. ד"ר לביא סקונדו
ללכת בעקבות האף
Mateקינג ג'ורג' – רחוב קינג ג'ורג' 50
האם אנחנו יכולים להריח פחד, עצב או דומיננטיות? האם אנו יכולים לעקוב אחר נתיב ריח כפי שבעלי-חיים מנווטים? עד כמה חוש הריח שלנו רגיש? כיצד פועל חוש הריח? ומה הקשר בין חוש זה לבין מציאת בן / בת זוג, הפלות, ויחסי גומלין חברתיים?
15. ד"ר נחום אולנובסקי
אני אנווט – על עטלפים, אנשים, ניווט, זיכרון ולמידה
תיאטרון גשר: לוסי דובינצ'יק
Molly Blooms– רחוב הירקון 100
מדי לילה, יוצאים עטלפי הפירות ממערתם החשוכה, ועפים אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק עשרות קילומטרים משם. עטלפי חרקים מסוגלים לאתר חרק קטן בתוך סבך צמחיה, בחושך מוחלט. כיצד הם עושים זאת? מה הקשר בין שאלות אלה לבין מערכות GPS הממוזערות בעולם? מה למדנו עד כה על סודות הניווט, הזיכרון והחישה של יונקים ליליים אלה? ומה אפשר ללמוד מהם על המוח האנושי?
16. ד"ר מאיה שולדינר
התא: מדריך ניווט לתייר
תיאטרון גשר: אפרת בן-צור
RADIO EPGB – רחוב שד"ל 7
הגוף שלנו הוא קומונה רוחשת של תאים – מיליארדים מהם חיים ביחד, מרכיבים את היצור החי, ומבצעים את כל פעולות החיים. מה קורא בתוך כל תא ותא בגופנו? איך הוא בנוי? כיצד אנחנו חוקרים את מסתורי התא ויוצרים מפות כדי להבין את הדרכים שבתוכו? וכיצד הבנת דרכי הפעולה של תאים מקדמת איבחון וריפוי של מחלות?
17. פרופ' יובל אורג
עולם קוונטי זעיר
Rotcha – שדרות רוטשילד 32
איך הומצאה תורת הקוונטים שרבים אינם מבינים אותה? מדוע אנו צריכים אותה בכלל? ואיך אפשר להבינה באמצעות התבוננות בחוף הים, בגלים ובשוברי הגלים בתל אביב? ומה בעניין הניסיונות ליצור מחשב קוונטי?
18. פרופ' אהוד שפירא
ניתוח שושלת התאים האנושית – אתגר מדעי מרכזי בביולוגיה וברפואה
Rosa Parks – רחוב דיזנגוף 265
כל אדם מתחיל את חייו כתא בודד – ביצית מופרית, וממשיך בתהליך מתוזמר היטב של חלוקה, התמיינות ודעיכה של תאים. את ההיסטוריה התאית של כל אדם אפשר לתאר בתמצות באמצעות מבנה נתונים מתמטי, הקרוי עץ שושלת תאים. שושלת כזאת עשויה לסייע בפתרון שאלות יסוד: האם נוצרות ביציות בגוף האשה הבוגרת? האם מקורו של הסרטן בתא יחיד? ועוד.
19. פרופ' מוטי הייבלום
פיסיקה קוונטית ברכיבים ננו-מטריים
Temple Bar – שדרות רוטשילד 11
מיזעורם של רכיבים אלקטרוניים לתחום הננו-מטרים משנה את חיי כולנו. הפיסיקה לה נשמעים הרכיבים הממוזערים חורגת מהמוכרת לנו: היא הפיסיקה הקוונטית, הרחוקה מלהיות אינטואיטיבית. מה המכשולים שהיא מציבה? ומנגד, מה האפשרויות לנצלה לתועלתנו?
20. פרופ' אורי אלון
אל הלא נודע, ביחד
תיאטרון גשר: רועי חן
אברקסס – רחוב לילנבלום 40
כיצד אנו, המדענים, הולכים אל הלא נודע, לבד וביחד? איך מבצעים מחקר כמותי על יצירה משותפת בתיאטרון אימפרוביזציה, בו שחקנים יוצרים ביחד סצינה חדשה בזמן אמיתי, בלי תסריט ובלי במאי?
21. שירה וינגרטן-גבאי
כיצד "קוראים" את ספר הגנום האדם
אגנס פאב – רחוב אבן גבירול 129
לפני כעשור הושלם פרויקט גנום האדם, שבמהלכו מיפו אלפי מדענים מכל קצוות תבל את הצופן הגנטי. אך כיצד אפשר לקרוא בספר כשאיננו יודעים היכן מילה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המילים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג?
22. תומר שטרן
עצם העניין – סודות מערכת השלד
אדוארד בר – רחוב הכרמל 12
מערכת השלד בגופנו מהווה יצירת מופת ארכיטקטונית המורכבת ממאות עצמות שונות. החל מהגולגולת המגינה על מוחנו, דרך עצמות הגפיים המאפשרות לנו לנוע ביעילות, וכלה בעצמות השמע הפועלות כמגבר לתנודות שיוצרות צלילים באמצעות עור התוף. כיצד גופנו "מפסל" צורות שונות אלו?
23. ד"ר שירלי דאובה
תאים מלאכותיים על שבב
אוגנדה תל-אביב – סמטת בית הבד 5
תא חי הוא מעין אוסף של "מפעלים". מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. במחקר מתקדם, מרכיבים מדעני מכון ויצמן את ה"מפעלים" האלה וממקמים אותם מחוץ לתא, על-גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בדרל לייצור תא חי מלאכותי.
24. שי פליישון
מזון מהונדס גנטית – מיתוסים ומציאות
אוויטה בר – רחוב יבנה 31
מדוע מהנדסים גנטית מזון? למי זה מועיל? למי זה מזיק? ולמה קיימת התנגדות כל כך גדולה להנדסה גנטית של מקורות מזון?
25. פרופ' דניאל זייפמן
הדרך הארוכה והמתפתלת בין מחקר מדעי לטכנולוגיה מתקדמת
אוזןבר – רחוב קינג ג'ורג' 40
כיצד הסקרנות משפרת את העולם? מה הקשר בין שאיפה בסיסית להבין את העולם, לבין טכנולוגיה מתקדמת, תוחלת חיים ארוכה וצמיחה כלכלית? ומה צריך לעשות כדי שהדורות הבאים יוכלו להמשיך לשפר את חייהם?
26. פרופ' ישראל בר-יוסף
מי מפחד מקרינה?
אוטו אבן-גבירול – רחוב אבן-גבירול 76
כולנו חשופים לקרינה מסוגים שונים וממקורות שונים, מקצה היקום, מהשמש, וגם לקרינה מעשה ידי אדם. מהי קרינה? מה מתרחש במפגש בינה ובין גוף האדם? מתי הקרינה חיונית לקיום החיים, ומתי היא עלולה לפגוע? איך אפשר להשתמש בקרינה לתועלתנו? ומה טומן בחובו העתיד?
27. רוית נצר ועדי גולדנצוייג
ממציאים את הטבע מחדש – תכנון חלבונים ממוחשב
ג'אספר ג'ונס – רחוב דיזנגוף 190
כל פעולות החיים מבוצעות על-ידי חלבונים, מפירוק המזון שאנו אוכלים, דרך חישת הסביבה ועד זיהוי פולשים בגופנו. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים המדענים מנסים לתכנן חלבונים שלא קיימים בטבע, במטרה לרפא מחלות, לשפר את איכות הסביבה ולהבין טוב יותר את סודות החיים. על הפרק: נוגדנים שמנטרלים תאי סרטן, חיידקים מפרקי פלסטיק, סיב ביולוגי חזק מפלדה, ועוד.
28. ורד שחם
התאבדות המונית? על מנגנון ההשמדה העצמית של תאים
גובה 192 – רחוב דיזנגוף 192
מה גורם לתאים בגוף שלנו להפעיל מנגנון להשמדה עצמית שסופו מוות? מוות תאי מתוכנן, מעין "התאבדות תאית", הוא אחד ממנגנוני ההגנה החשובים של הגוף שלנו. התאים מפעילים את המנגנון ההרסני הזה כדי למנוע נזק עתידי לגוף כולו, ותקלות במנגנון הזה ידועות כגורם למחלת הסרטן. מתי המנגנון הזה מופעל? מדוע הוא חיוני להתפתחות העוברית שלנו? מה קורה כאשר הוא מתקלקל? ומה ההבדל בין מוות תאי מתוכנן למוות כתוצאה מגורם חיצוני?
29. פרופ' צחי פלפל
מדרווין ועד ביואינפורמטיקה: מחשבים בשירות האבולוציה
תיאטרון גשר: נועה קולר
גילדה בר – רחוב אחד העם 64
הופעות משותפות של הזוג המוזר הזה גרמו בעבר להרמת גבות, אך השילוב בין מדעי המחשב וביולוגיה – הביואינפורמטיקה – הפך לאחד הכלים החשובים והבסיסיים במחקר המדעי. איך אפשר להשתמש בכלים ביואינפורמטיים לחקר האבולוציה? האם המחשב ייקח בעתיד חלק פעיל בתהליכים אבולוציוניים?
30. זיו צויגהפט
תקתוקו של השעון (הביולוגי) בעידן המודרני
הגאולה – רחוב גאולה 51
ביונקים, השעון הביולוגי מתאם בין הפיסיולוגיה וההתנהגות של הפרט, לבין הזמן ביממה. האם קיים קשר בין העלייה בשכיחותן של מספר מחלות מודרניות כמו סוכרת, השמנת יתר וסרטן, לבין תיפקודו של קוצב הזמן הפנימי?
31. אלעד בשט
יד ראשונה מרופא – האם אפשר לייצר לגוף חלקי חילוף?
הודנא בר – רחוב אברבנאל 13 (פלורנטין)
הרבה יצורים – כמו לטאות ותולעים – מסוגלים לתקן פציעות בגופם בהצלחה מדהימה. בני-אדם, לעומת זאת, אינם מצטיינים בתחום זה. בסרטי מדע בדיוני מראים לנו שבעתיד נוכל לגדל איברים חלופיים ולרפא כך פגיעות שונות. האם ומתי החזון הזה יתגשם? ומה "הנדסת רקמות"?
32. אלה דורון
מה הקשר בין עצבים קרועים למירוץ שליחים?
הנסיך, נחלת בנימין 18 על הגג.
מדוע רגל שבורה מחלימה, ואילו פגיעה במערכת העצבים מתבטאת בנכות? מדוע חלזונות ולטאות מצליחים לשקם איברים ואילו אנחנו לא יכולים לעשות זאת? אם נבין את סוד יתרונם של חלזונות ולטאות, אולי נוכל, בעתיד, לטפל בפגיעות עצביות, ואולי אפילו לבלום מחלות מוח שונות.
33. ד"ר ערן אלינב
תחושת בטן: תפקידם המפתיע של החיידקים שלנו בבריאות ובמחלה
הקונטיינר – מחסן 2 נמל יפו
בגופנו שוכנות אוכלוסיות עצומות של חיידקים, פטריות, נגיפים וטפילים. כל אלה ממלאים תפקיד חשוב בפעילות התקינה של הגוף, וגם בתהליכי התפתחות של מחלות כמו השמנה, סוכרת, סרטן, טרשת עורקים ומחלות מעי דלקתית. כיצד התערבות ושינוי הרכב ותיפקוד החיידקים בגופנו יוכלו, בעתיד, לרפא או למנוע מחלות כאלה?
34. ד"ר גד אשר וד"ר יערית אדמוביץ' תמם
בכולנו קיימת תחושת הזמן – סודותיו של השעון הביולוגי
הרלינגר – רחוב בן-יהודה 69
השעון הביולוגי, ה"מתקתק" עמוק בתוך גופנו, שולט בכל רגע ובכל יום בחיינו. תפקידו ליצור מקצבים ביולוגיים במחזוריות של יום ולילה. היכן השעון הזה נמצא? כיצד הוא שולט בתנודות של חילוף חומרים בגוף? האם ייתכן שהזמן מקודד גנטית? מה קורה לאנשים שבהם השעון פגום? והאם אפשר לרתום את הידע בתחום השעונים הביולוגיים לפתרון מחלות כגון כבד שומני, סוכרת וסרטן?
35. אלה אוריון לכמן
סריקת מרץ – על שיטות הדמיה מיקרוסקופיות שמקדמות את המדע
זאייצ'יק בר קטן – רחוב נחלת בנימין 45
כיצד שיפור שיטות ההדמיה עשוי להוביל אותנו להישגים מדעיים וטכנולוגיים פורצי דרך? מהן המגבלות של המיקרוסקופיה האופטית? כיצד אפשר לראות התקנים ננומטריים, מולקולה, או אפילו אטום? וכיצד האפשרויות האלה ישנו את העתיד?
36. ד"ר איתן קריין (חמד"ע)
מוח על דיסק – תרחישים לעתיד המין האנושי
טוסקה – רחוב אבן גבירול 17
האבולוציה האנושית והטכנולוגיה שבני-האדם פיתחו הן דוגמאות לתהליכים המאיצים את עצמם. האם התפתחות המואצת הזאת של הטכנולוגיה, ובייחוד המִיחשוב, מקרבים אותנו לעולם שבו יצירי כפינו יחליפו אותנו? מה האפשרות שעד שנת 2050 נהייה כולנו סייבורגים, הכלאות בין אדם למכונה, ושנוכל להטעין את מוחנו על דיסק ולחיות לנצח?
37. אפי שחמון
מסע בין כוכבים – גרסת המדע
טראפיק בר – רחוב בן-יהודה 188
מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביות"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים", "החתול של שרדינגר" וטכנולוגיית מידע פורצת דרך? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?
38. פרופ' דן אורון
האם נוכל לקיים את עצמנו ממשאבים מתחדשים של אנרגיה?
לבונטין 7 – רחוב לבונטין 7
ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הגיע באחרונה לרמה שמבהירה לנו ששינוי סביבתי הוא בלתי נמנע. אבל האם המין האנושי מסוגל להיגמל מהתמכרותו לנפט, לפחם ולגז? האם בכלל יש לנו סיכוי? מה חדש בחזית המחקר של תאים להמרה ישירה של אור השמש לחשמל? ומה הקשר בין השאלות האלה לבין ננו-טכנולוגיה?
39. ד"ר איל כהן (חמד"ע)
השלד בארון הריק
מוקי'ז – רחוב ויטל 4 (פלורנטין)
הוואקום (רִיק), הוא המרכיב המרכזי ביקום. אין זה אומר שהיקום ריק ברובו, משום שהוואקום רוחש פעילות ומלא בישויות פיסיקליות – קיימות ופוטנציאליות. חלקיקים, למשל, נבראים מהוואקום, ובצלמו, אך לנוכח תוצאות ניסויים במאיצי חלקיקים, לוואקום יש גם תכונה נסתרת אשר עשויה להביא לסופו של היקום המוכר לנו. כיצד? מה הם הסיכויים שזה יקרה? ומתי?
40. פרופ' אברי בן זאב
תאים נודדים בזרם הדם
מנזר בר – רחוב אלנבי 60
כיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד בדרכם ליצירת גרורות? כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע ההרסני? חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים.
41. ד"ר רון בלונדר ושלי רפ
יש כימיה בפייסבוק
משק ברזילי – רחוב אחד העם 6
האם אפשר ללמוד כימיה בתוך קבוצת פייסבוק? מדעני מכון ויצמן ניסו ובדקו את השאלה הזאת בקבוצות להוראת כימיה, שפתחו מורים ותלמידים. מה נסגר איתם? מה אפשר ללמוד מהניסוי הזה? ומה זה אומר על העתיד?
42. ד"ר אושרית יקנה (חמד"ע)
דרוויניזם, אאוגניקה ואנחנו – בין ברירה טבעית לברירה
נורמה ג'ין – רחוב אליפלט 23
חידושי הטכנולוגיה מאפשרים כיום לבחור את מין העובר, "לעצב" תינוקות, לבצע איבחון גנטי טרום השרשתי ועוד. אפשרויות אלה מעוררות שאלות פילוסופיות בנושאי מוסר, דת, חברה ומדיניות כלכלית.
43. ד"ר קרינה יניב
צא לי מהוריד: על שומנים, כלי דם ומה שביניהם
סטארסקי – רחוב אלנבי 48
לכולנו חשוב שרמת הכולסטרול ושומנים אחרים בדמנו תהיה נמוכה, אבל אולי השומנים אינם תמיד "רעים"? מחקרים על הקשר בין שומנים לכלי דם בעובר המתפתח, מלמדים על תפקידים לא מוכרים של הכולסטרול "הרע", כמבקר את צמיחתם של כלי הדם. לידע זה השלכות חשובות על בריאותנו: הוא יאפשר לרופאים להגביר או להקטין צמיחת כלי דם חדשים על-פי הצורך. כך, למשל, עידוד צמיחה של כלי הדם חדשים יכול להועיל לאחר התקף לב או שבץ מוחי, או כדי למנוע מחלות אלה. מצד שני, עצירת הצמיחה של כלי דם אשר מזינים גידול סרטני עשויה לעזור לטיפול בסרטן.
44. פרופ' קובי לוי
2004 ,2009, 2011, 2013: פרסי נובל בכימיה למולקולה הישראלית
סילביה באמפר – רחוב אבן גבירול 38
2004 ,2009, 2011 ועכשיו גם 2013. הפרס היוקרתי ביותר על הישגים המשמעותיים ביותר במדע הכימיה מוענק לישראלים שחוקרים (או חקרו) במוסדות מחקר ישראליים. על-אף שארבעת פרסי הנובל הוענקו כולם עבור הישגים בתחום הכימיה, תחומי המחקר היו שונים למדי. אחד מהם ניתן להגדרה כפיסיקה. שני נראה כשייך לרפואה. כיצד, אם כן, זכו ישראלים רבים יחסית בפרסי נובל בכימיה דווקא?
45. גדעון לפידות
מערכת חיסונית 2.0
סילון – רחוב קינג ג'ורג' 89
נוגדנים, מהכלים החשובים של המערכת החיסונית שלנו, נועדו לזהות גורמים זרים שפלשו לגופנו, ולגייס את המערכת כדי לחסלם. אבל הכיסוי אינו מושלם וכך מתחוללות מחלות כמו איידס או שפעת, החומקות מזיהוי. אלגוריתם ממוחשב, שפותח במכון ויצמן למדע, מאפשר יצירת נוגדנים כנגד כל מטרה. חידוש זה פותח אפשרויות טיפול חדשניות כנגד מחלות שעד כה נותרו חשוכות מרפא.
46. פרופ' יחיאל זיק
דיכאון או השמנה – מה יהרוג קודם את תאי הלבלב שלך?
תיאטרון גשר: קארין סרויה
סרווסריה – רחוב בן-יהודה 48
כיצד יתרונות קיומיים שהיו לאדם בעבר הפכו לאבני נגף בעולם המודרני? מה הקשר בין שחפת לבין השמנה? וכיצד כל זה קשור להפיכת הסוכרת למגיפה של המאה ה-21? ואיך מתקשר לכל אלה הדיכאון?
47. פרופ' אלישע מוזס
עצבים מעצבנים – האם וכיצד אפשר ליצור מוח מלאכותי
פטריקס – שדרות רוטשילד 39
מכונות חישוב ביולוגיות (כמו מוח האדם) מבוססות על עקרונות שונים מאלה שלפיהם נבנה המחשב. ואכן, ישנם תהליכים של בקרה ושליטה של רשתות במוח שאי-אפשר לראותן בחישוב אלקטרוני. עד כמה בקרה ביולוגית ניתנת לחיקוי ביצירת רשתות עצביות "חכמות"? האם אפשר לעצב ערוצי מידע? וכיצד זה מתקשר לתחושת כאב ולשינה?
48. פרופ' רונן אלון
מערכת ההגנה של הגוף: ידיד או אויב?
פיצ'רס בר – רחוב בת-עמי 3 יפו המערכת החיסונית בגופנו מגינה עלינו מפני חיידקים ונגיפים, וכן משינויים פנימיים העשויים להתפתח לסרטן. כאשר היא משתבשת, מתחוללות אלרגיות ומחלות כמו אסתמה, סוכרת ומחלות אוטואימוניות שונות. מחקרים עכשוויים משפרים משמעותית את ההבנה של מחלות רבות שקשורות לתיפקוד התקין של המערכת החיסונית, ואת והיכולת לטפל בהן.
49. פרופ' עילם גרוס
מצאנו – הגילוי של חלקיק ההיגס (״החלקיק האלוהי״)
פסאג' – רחוב אלנבי 94
הניסוי המפורסם שמתבצע במאיץ החלקיקים בסר"ן שבשוויץ הוביל באחרונה לגילוי חלקיק זעיר, הקרוי "הבוזון של היגס", ומכונה "החלקיק האלוהי". סיפורו של הגילוי מנקודת מבט אישית של מי שעמד בראש צוות החיפוש בניסוי ה״אטלס״. ואיך כל זה קשור למפץ הגדול?
50. פרופ' ערן סגל
מהפכת התזונה הבאה: דיאטת חיידקים מותאמת אישית
פרנדס אנדרגראונד – רחוב אבן-גבירול 30 מרתף לונדון מיניסטור
המזון שאנו אוכלים משפיע על משקלנו, ועל הסיכון לחלות במחלות. אך תזונה בריאה לאדם אחד אינה בהכרח בריאה לאחר. מה הקשר בין ההבדלים האלה לבין אוכלוסיית חיידקי המעי שלנו? ואיזה עתיד מציע לנו פרויקט התזונה האישית?
51. פרופ' צבי ליבנה
מירוץ החימוש בין האבולוציה והסרטן
תיאטרון גשר: אלון פרידמן
פרנדס קמפוס – רחוב בן-יהודה 59
לכל מטבע יש שני צדדים. הדברים האלה, מתברר, נכונים גם כשמדובר במוטציות – שגיאות גנטיות בחומר התורשתי. מצד אחד, ככל שמתרבות המוטציות, עולה הסיכון להתפתחות סרטן. מצד שני, המוטציות הן המנוע האבולוציוני המספק שונות ומגוון ביולוגי. בנוסף, מתברר כי תהליכים מחוללי מוטציות, המתקיימים במינון נמוך, דווקא מגוננים עלינו מהתפתחות סרטן. כיצד פועלים מנגנוני הבקרה, המאזנים בין סיכוי לסיכון?
52. פרופ' גלעד הרן
מכונות ביולוגיות זעירות
קפה לנדוור – גן מאיר – רחוב קינג ג'ורג' 28
חלבונים רבים בגופינו מתפקדים כמכונות זעירות – הם צורכים אנרגיה ומשתמשים בה כדי לבצע סידרת פעולות, כמו, לדוגמה, להזיז משאות בתוך התא. כיצד פועלות המכונות האלה? כיצד אפשר לחקור אותן ולעקוב אחרי פעולתן? וכיצד ממצאי המחקרים האלה עשויים להשפיע על חיינו?
53. ד"ר יוסי אלרן
מפגש חידות וחידודי מוח
קפה נח – רחוב אחד העם 91
למתמטיקאים יש יתרון חשוב: כלי העבודה העיקרי שלהם, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, המקומות האהובים ביותר עליהם לעבודה הוא ברים ובתי-קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות אחד לשני, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות… כך עשו קונווי, ארדש וחבריהם. למה שלא נשחק יחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית?
54. פרופ' נועם סובל
כיצד חוש הריח מעצב את חיינו
תיאטרון גשר: דורון תבורי
רוטשילד 12 – שדרות רוטשילד 12
כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו בצורת ריחות? וכיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות?
55. פרופ' דבי פאס וד"ר חיים חביב
אנזימים: ה"ננו-רובוטים" של הטבע
תולעת ספרים – רחוב מזא"ה 7
אנזימים מבצעים את רוב המשימות הביולוגיות השגרתיות בגופנו. כיצד בדיוק הם עושים זאת? כיצד התשובה על השאלה הזאת עשויה לתרום לפיתוח פיתוח תרופות למחלות? והאם בעתיד נוכל לבנות רובוטים חלבוניים שיבצעו מלאכות כימיות או מכניות לפי רצוננו, בתוך או מחוץ לגוף?
