15% מהישראלים הבוגרים סובלים ממוגבלות חמורה כלשהי בתפקודם
נתונים המתפרסמים לרגל היום הבינלאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלויות שופכים אור על שכיחות תופעת המוגבלות התפקודית בחברה הישראלית וחשיבות הטיפול בה. מן הממצאים עולה כי בישראל כ-15% מהאנשים בגיל 20 או יותר סובלים ממגבלה חמורה כלשהי
מגבלה חמורה מוגדרת כקושי ניכר או העדר יכולת לבצע אחת מהפעולות הללו: שמיעה, ראייה, הליכה, עלייה במדרגות, חוסר יכולת להתרחץ או להתלבש וחוסר יכולת לזכור דברים או להתרכז.
מן הממצאים שפורסמו במסגרת הסקר החברתי מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נשים סובלות ממוגבלויות חמורות יותר בהשוואה לגברים: 17% הנשים סובלות מליקוי מעין זה בעוד ש13% מהגברים סובלים מכך. יהודים (14%) סובלים מליקויים תפקודיים פחות בהשוואה לבני המגזר הערבי (19%) ;. עוד מצביעים הממצאים כי ככל שמתבגרים, עולה שכיחות הסובלים ממוגבלות חמורה כל שבגיל 65 עד 74 סובלים 35% ממוגבלות חמורה כלשהי (ושוב נשים סובלות מכך יותר מגברים: שכיחות המוגבלות בנשים היא 41% בהשוואה ל28% בקרב גברים). מעל גיל 75 עולה השיעור ל -57% .
מן הממצאים עולה כי 18% מבעלי המוגבלויות מגיל 20 ומעלה סובלים מקושי לעלות במדרגות או ללכת. בגילאים מבוגרים עולה השכיחות של מוגבלות זו כך ש44% מבני 65- 74 ו-62% מבני 75 סובלים מקושי ללכת ברמה כלשהי. עוד מצביעים הממצאים על כך ש -8% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת ממוגבלות הקשורה ליכולת להתלבש בעצם או להתקלח.
הנתונים מעלים עוד כי בגיל 75 ויותר עולה אחוז המבוגרים המתקשים לבצע פעולות אלה לשיעור של למעלה מ40 אחוזים. כרבע מכלל האנשים בגיל זה, הם ברמת מוגבלות כמורה ביותר כל שהם כבר לא מסוגלים להתקלח או להתלבש לבדם כלל.
הממצאים מעלים נתונים מעניינים באשר לשיעור המוגבלות באוכלוסיות השונות: הממצאים מראים כי אנשים בעלי השכלה נמוכה סובלים ממוגבלויות יותר בהשוואה לבעלי בריאות תקינה. כך לדוגמה מעל% 30 מהבוגרים בגילאי 45- 64 שאינם בעלי תעודת בגרות מלאה הם מוגבלים בעוד שרק 15% מבעלי תעודת בגרות הם מוגבלים כאמור ורק כ-8% מאהשים בעלי ההשכלה האקדמאית הם בעלי מוגבלויות בגילאים מבוגרים יותר שבין 65 ל74 עולה שיעור המוגבלויות בקרב אנשים ללא השכלה והם מהווים 49% מכלל האנשים עם מוגבלויות בעוד שאנשים בעלי תעודת בגרות הם 35% ואנשים בעלי השכלה אקדמית הם 23% מכלל המוגבלים.
