מה הגיל החיסוני שלך ?

חוקרים מהטכניון ומסטנפורד פיתחו שיטה להעריך את “הגיל החיסוני” של האדם

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת סטנפורד פיתחו שיטה להעריך את גיל מערכת החיסון והראו כי זהו מדד המנבא תמותה באנשים מבוגרים. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Medicine הובילו פרופ”ח שי שן-אור, הדוקטורנטית איילת אלפרט ודוקטור ישי פיקמן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, בשיתוף חוקרים נוספים מהטכניון ופרופ’ מארק דייויס מאוניברסיטת סטנפורד, מומחה באימונולוגיה ומנהל ITI – המכון לאימונולוגיה, להשתלות ולזיהומים בסטנפורד.

השיטה, שפותחה בפקולטה לרפואה בטכניון ובאוניברסיטת סטנפורד, תאפשר זיהוי של מטופלים בסיכון והתאמה אישית של הטיפול לחולים במחלות כרוניות. במהלך חיי האדם נתונה מערכת החיסון לנסיגה תפקודית איטית ומתמדת, המלווה בהתגברות תהליכים דלקתיים בגוף. תופעה זו מכונה Inflammaging – שילוב של המילים Inflammation (דלקת) ו-Aging (הזדקנות). להזדקנות מערכת החיסון השלכות הרסניות ובהן פגיעה ביכולתו של האדם המבוגר להתמודד עם זיהומים וסיכון מוגבר לחלות במחלות כרוניות כגון סרטן ומחלות לב – גורמי המוות העיקריים בגיל המבוגר.

הזדקנות מערכת החיסון היא תופעה ידועה, אך אפיונה הכמותי הוא אתגר מורכב המצריך ניטור רב-ממדי לאורך זמן. הסיבה לכך היא שמערכת החיסון היא מערכת מורכבת מאוד, המושפעת מגורמים גנטיים ומשתנה ללא הרף בשל מצבים בריאותיים וגורמים חיצוניים שהאדם נחשף אליהם במהלך חייו. מאחר ולכל אדם רקע גנטי והיסטוריה בריאותית וסביבתית שונה, קצב ההזדקנות החיסונית משתנה מאדם לאדם; יש אנשים שמערכת החיסון שלהם מזדקנת מהר, בעוד שאחרים נהנים ממערכת חיסון צעירה לאורך שנים.

מחקרים רבים ניסו לאפיין באופן כמותי את השתנות מערכת החיסון לאורך השנים, אולם הצלחתם הייתה מוגבלת לתקופת ניטור קצרה או להיבטים מועטים בלבד של מערכת החיסון. כתוצאה מכך, עד היום לא הצליחה הקהילה הרפואית למפות באופן מלא את חוקי ההשתנות של מערכת החיסון ולהגדיר באופן מדויק את גילו החיסוני של האדם.

כאן נכנסת לתמונה מערכת הניטור החדשה שפיתחו החוקרים בטכניון ובסטנפורד. פעם בשנה, במשך 9 שנים, אפיינה המערכת את מערכת החיסון של 135 אנשים בריאים בגילאים שונים. כך אפיינו החוקרים את השינויים החלים במערכת החיסון במרוצת השנים ובנו מודל המכמת שינויים אלה באדם הספציפי. נתונים אלו אפשרו לחוקרים להגדיר באופן כמותי את הגיל החיסוני במדד IMM-AGE score, המבוסס על מרכיבים רבים של המערכת. מדד זה מספק, לגבי מערכת החיסון, מידע שהגיל הכרונולוגי איננו יכול לספק.

בעזרת השיטה החדשה כימתו החוקרים את הגיל החיסוני של יותר מ-2,000 אנשים מבוגרים שהשתתפו במחקר פרמינגהם (Framingham) המתקיים בקרבת בוסטון כבר יותר מ-50 שנה. באמצעות ניתוח הנתונים שנאספו על מדגם גדול זה הראו החוקרים כי גיל חיסוני מתקדם מנבא תמותה בגיל המבוגר מעבר לגורמי הסיכון הידועים; באותה קבוצת גיל, אנשים בעלי מערכת חיסון מבוגרת נתונים לסיכון-תמותה גבוה יותר מאנשים עם מערכת חיסון צעירה.

על פי פרופ’ שן-אור, “המדד שפיתחנו מספק אומדן טוב של הגיל החיסוני באדם המזדקן, ואנחנו מאמינים שהוא יספק מידע חדש ונרחב על מצבה של מערכת החיסון בכל שלבי החיים. הגיל החיסוני הוא מעין שעון ביולוגי שיסייע לגורמי הרפואה לזהות בשלב מוקדם את ההידרדרות החיסונית (Immunosenescence) שמתרחשת בזקנה, וכעת אנחנו מנסים להגדיר צעדים מניעתיים שיצמצמו את החולי והתמותה בגיל המבוגר. מאחר והגיל החיסוני מושפע גם מגנטיקה, נוכל לאפיין את הגיל החיסוני של אוכלוסיות בעלות נטייה גנטית לאריכות ימים, למשל צאצאים של אנשים שעברו את גיל 100 (Centenarians), וכך אולי לאפיין גנים המשפיעים על הגיל החיסוני. בנוסף, השיטה שפיתחנו תאפשר זיהוי של אורחות חיים, הרגלים ותרופות המשפיעים על הגיל החיסוני לחיוב או לשלילה.”

לדברי פרופ’ שן-אור, “המחקר התאפשר הודות לאקוסיסטם הבין-תחומי שקיים במעבדה שלי. הרפואה במאה ה-21 נהפכת למדע אינטרדיסציפלינרי, ולכן פתחנו בפקולטה לרפואה תוכנית רב-תחומית לסטודנטים מצטיינים שזו בדיוק מטרתה – להכשיר סטודנטים באופן רחב ומעמיק כדי להצעיד את הרפואה קדימה כמו במחקר הזה.”

המחקר נתמך ממענקים מטעם מכוני הבריאות האמריקאים (NIH), קרן אליסון, מכון האוורד יוז, המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות ובמענקים מטעם הגופים הישראלים הבאים: קרן המדע הישראלית, מכון רפפורט ופרס משפחת קולק.