מה ילדינו עושים במרחב הוירטואלי ? כמה הם חושפים את עצמם? כמה הם מסכנים את פרטיותם ? כמה הם עלולים לפגוע בעצמם או במקומם החברתי ?
כולנו כבר יודעים שיש לילדינו פייסבוק, חלקנו אף הסכמנו לשקר בשבילם כדי שיוכלו לפתוח פייסבוק למרות גילם הצעיר. לחלקנו הילדים עצמם פתחו פייסבוק ועוזרים לנו לתפעל אותו. כולנו מודעים לכך שחיי הילדים מתנהלים היום ברשת: בפייסבוק ובוואטס אפ. הם מעדכנים בציונים, מזמינים לאירועים חברתיים, קובעים לפעילויות חברתיות ומעלים תמונות. הילדים של היום עסוקים בעיקר בדיווח, בתיוג, בעדכון האחרים על קיומם, חייהם, הווייתם ומחשבותיהם.
גם ילדינו אינם שונים מהאחרים. גם הם מצייצים, מבלגרים, מזפזפזים ומילים גסות אחרות. הם עסוקים שעות רבות בקריאת הודעות, מסירת עדכונים ודיווח על אירועים חשובים בחיים.
הפעם אני רוצה להתמקד במשמעות העלאת תמונות לרשת והמחיר הכרוך בכך: כל מה שאנחנו מעלים לרשת צרוב ושמור ולא ניתן למחיקה. המידע המועבר הוא בלתי הפיך!!! ילדים כילדים נוטים לחשוב כי נחמד שאחרים רואים אותי ולכן הוויזואליות חשובה להם והיא מהווה נדבך חברתי ואישי חשוב בימינו. ילדים ובני נוער רבים מעלים תמונות של עצמם במצבים שונים (נעימים ופחות נעימים) וזוכים לתגובות מצד ה'חברים' (סוגיה נפרדת הראויה לדיון ערכי ומוסרי). התמונות רצות ברשת ללא שליטה וללא מודעות למי הגיעו, באיזה הקשר הופצו ומה משמעותן.
העלאת תמונות ברשת מסוכנת ובעייתית ממספר טעמים: ראשית, היא חושפת פרטים אישיים עלינו ועל קרובינו העלולים להוות איום עלינו בעתיד. למשל תמונה מטיול משפחתי מחו"ל מהווה אישור לכך שהבית ריק ואפשר לבוא ולפרוץ (כבר היו דברים מעולם..). שנית, חשיפת תמונות ברשת עלולה לתעד ולהעיד על התנהגויות לא הולמות שהיינו שותפים אליהן כגון: שתיית אלכוהול, עישון סמים, השתתפות במסיבות טראנס או חשפנות. תמונות אלה עלולות להיות לרועץ עבורנו כשנחפוץ במציאת עבודה בעתיד (כן, כן, מסתכלים היום על עמוד הפייסבוק שלנו בכדי ללמוד מי אנחנו ומה עשינו !), שלישית, העלאת תמונות לרשת עלולה ליפול לידיים לא ראויות שיעשו בהן שימוש ציני ופוגעני בשל פדופילים רבים ה'נהנים' מתמונות אלה או אנשים שאינם רוצים ביקרנו ועלולים לעשות בהן שימוש פוגע בדימוי שלנו בקבוצה החברתית (עיין ערך י' שהצטלמה בתמימותה עם חבר לשעבר שהחליט לנקום ולשלוח את התמונות הלאה).
על פניו, הפייסבוק מציע אפשרויות בלתי מוגבלות לספר על עצמנו, לשתף אחרים באירועים חשובים בחיינו ולחלוק מידע עם אנשים המרוחקים מאתנו. עם זאת, עלינו להבין שבדומה למשחק הטלפון השבור, אין לנו מושג איך יסופר הסיפור מהרגע שיצא מאתנו ? מי ייחשף אליו? מה מטרותיו? האם הוא רוצה בטובתנו או ברעתנו? ומה יהיה סוף הסיפור עבורנו ?
כך עלינו כהורים להבין שילדינו חיים בסביבה וירטואלית ומסוכנת עבורם אבל הם עדיין נותרו תמימים וחסרי אונים (למרות שהם חושבים שהם מומחים) ולכן מקומנו כהורים לעזור להם לגשר על הפערים, על ההבדל בין חברים וחברים ברשת, מה משמעות הרשת וכיצד ניתן ליפול בה!!!
מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.
