מחקרים על קבלת החלטות

מהי קבלת החלטות ומה עולה ממחקרים מדעיים בתחום קבלת ההחלטות. קבלת החלטות היא הפעילות המוחית שבה אנו מפעילים תהליכים שכליים של בחירה מבין אפשרויות שונות. תהליך קבלת ההחלטות נעשה בכל פעם שאנו מבצעים החלטה שבה אנו צריכים להחליט. תחום קבלת ההחלטות משפיע וקשור למגוון תחומי מחקר. בין היתר קבלת החלטות נחקרת בתחום הפסיכולוגיה, הכלכלה, מעד המדינה ומנהל העסקים לצד סוציולוגיה.

מחקרים - קבלת החלטות. צילום: Pixabay Gerd Altmann
מחקרים – קבלת החלטות. צילום: Pixabay Gerd Altmann

ממצאי מחקרים על קבלת החלטות

ממצאי מחקרים שונים מצביעים על תהליכי עיבוד קוגניטיבי שונים המתרחשים בנסיבות שונות. למשל קבלת החלטות בהקשר חברתי שונה במהותה מקבלת החלטות של אדם בודד. כך, קבלת החלטות ותהליכיה קשורים באופן הדוק גם לחשיבות ההחלטה. עוד היבט שהמחקר המדעי מדגיש היא מספר האלטרנטיבות שיש לבחור מתוכן.

השפעת העומס הקוגניטיבי על קבלת החלטות

ממצאי מחקרים שונים מעלים כי העומס השכלי עלינו משפיע מאוד על קבלת ההחלטות. יכולת העיבוד שלנו מושפעת מהעומס של העיסוקים שהמוח שלנו טרוד בהם באותו מועד. כך למשל הסחות דעת כמו הודעות בנייד פוגעות ביכולת קבלת החלטות נכונה על פי מחקר חדש.

כך ממצאי מחקר ייחודי הראו כיצד עומס שכלי משפיע על האופן בו מקבלים החלטות. במחקר הנבדקים התבקשו לשנן מספר ארוך. החוקרים בדקו ומצאו שמשימה שהכבידה יותר ברמה השכלית, גרמה למשתתפים להמנע מלקיחת סיכונים בהחלטות כלכליות. עוד מצאו המדענים כי עומס שכלי גרם לחוסר סבלנות לגבי עניינים כספים.

Deck, Cary & Jahedi, Salar. (2015). The Effect Of Cognitive Load On Economic Decision Making: A Survey And New Experiments. European Economic Review. 78. 10.1016/j.euroecorev.2015.05.004.

מחקר על מקבלי החלטות ממוקדי קידום או הערכה

מחקר על קבלת החלטות העלה כי ישנם סוגי שונים של קבלת החלטות. אנשים שונים מקבלים החלטות באופן מובחן זה מזה. במחקר שפורסם על ידי יו וסקולר מצאו החוקרים כי ישנם אנשים אשר בתהליך קבלת ההחלטות מוגדרים כממקסמים. מיקסום הוא לשאוף להכי הרבה.

המחקר מצא כי קבוצת האנשים שבקבלת ההחלטות שואפים להשגת המקסימום אינה אחידה. בתוך קבוצה זו יש קבוצה של אנשים שממוקדם בקידום או התקדמות. ולעומתם קיימת קבוצה של מקבלי החלטות ממקסמים שנמצאים בסטטוס הערכה ואינם חדלים מכך לאורך זמן.

הקבוצה שנקראת ממוקדי קידום מבצעים את קבלת ההחלטה הרלוונטית ולאחריה מתקדמים הלאה לענינים אחרים. הללו ממוקדם בבחירה בקבלת ההחלטה לפי קריטריון מסוים שהנחה את החלטתם. לאחר שהם החליטו על פיו הם לא נותרים “תקועים בהערכת ההחלטה שביצוע. הם אינן תוהים ובוחנים שוב ושוב לאחר ההחלטה את מצבם.

זאת לעומת תהליך קבלת החלטות בקבוצת ממוקדי מצב הערכה. הללו מצויים בתהליך בחינה ממושך. קבוצה זו מצויה בצומת קבלת החלטות ממושך לבחינת יתרונות מול חסרונות של החלטה. דבר זה גורר קושי רגשי ממושך לגבי בחירתם. הללו מצויים בחרדה והתנהגות זו של קבלת החלטות נחשבת לא מותאמת Maladaptive maximization.

 

 Hughes J.,Scholer A. (2017). When Wanting the Best Goes Right or Wrong: Distinguishing Between Adaptive and Maladaptive Maximization, SAGE Journals.

 

 

מחקר: אילתור נגד קבעון בקבלת החלטות

רוצים להיות יצירתיים? לקבל החלטות באופן לא מקובע? אלתרו לפני כן. כיצד להמנע מקיבעון במהלך קבלת החלטות. מחקר ייחודי בתחום הבחירה וקבלת ההחלטות בהקשר של יצירתיות מדגיש את חשיבות האלתור.

ממצאי המחקר בוחנים את הקשר בין אילתור לבין חשיבה מסתעפת. חשיבה מסתעפת היא חשיבה המובילה לכיווני מחשבה שונים ומגוונים.

בממצאיהם בחנו החוקרים כיצד אנשים מבצעים מטלות שקשורות להמצאה של שרשרת מילים באופן ספונטני. זאת לאחר ביצוע משימה של אילתור כלשהו לעומת משימה סתמית. המטרה של המדענים הייתה לבחון האם אלתור משפיע על יצירתיות וחשיבה מסתעפת. בדרך זו בחנו החוקרים את השפעת אופי ההשפעה של פעילות אלתור על יצירתיות המקדימה ונוכחת בקבלת החלטות.

המדענים מצאו כי ביצוע משימה של אילתור כלשהו לפני קבלת החלטה או חשיבה הוביל לגמישות רבה יותר בחשיבה מסתעפת. המדענים מצאו כי גם אילתור שהם ביקשו מהמשתתפים במשימה מוזיקלית של אילתור הובילה לחשיבה יצירתית ומסועפת יותר וגם משימת אילתור מילולית. נתונים אלה ניכרו בהשוואה לקבוצת הביקורת שעברה משימות ללא אלתור. בקבוצות אלה ניכרה חשיבה מסתעפת בשיעור נמוך יותר באופן מובהק.

Lewis, C., & Lovatt, P. J. (2013). Breaking away from set patterns of thinking: Improvisation and divergent thinkingThinking Skills and Creativity, 9, 46–58. https://doi.org/10.1016/j.tsc.2013.03.001