מחקר חדש מערער את מה שחשבנו על חוש הריח

שמאל, ימין וחוש הריח: מחקר חדש מערער את מה שחשבנו על חוש הריח. מדענים גילו של4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, למרות שאין להן פקעת הֲרָחָה

פקעת הרחה שנחשבת איבר ריח חשוב שמהווה מבנה עצבי זה שנחשב עד כה הכרחי לקיומו של חוש ריח ביונקים.

תמונות MRI המציגות את אחוז הנשים ללא פקעת הרחה מבין הנשים השמאליות. פקעות ההרחה מסומנות בצבעים שונים, המוחות ללא פקעת הרחה בסימון של ריבוע לבן. באדיבות מכון ויצמן
תמונות MRI המציגות את אחוז הנשים ללא פקעת הרחה מבין הנשים השמאליות. פקעות ההרחה מסומנות בצבעים שונים, המוחות ללא פקעת הרחה בסימון של ריבוע לבן. באדיבות מכון ויצמן

תכונה הכרחית של דבר מה היא תכונה שבלעדיה אין לו קיום. תכונה הכרחית של חוש הראייה, למשל, היא קיומן של עיניים, בעוד צבע העיניים או אורך הריסים הם תכונות מקריות בלבד. פקעת ההֲרָחָה (Olfactory Bulb)  נחשבת כמאפיין עצבי פיזי הוגדר עד כה כ”תכונה הכרחית” בשונה מ”תכונה מקריות”. מדעני מכון ויצמן גילו באחרונה שחוש הריח בבני-אדם יכול להתקיים היטב גם בהיעדרה של פְּקַעַת הֲרָחָה – שנחשבה עד כה הכרחית לקיומו. במחקר המחישו החוקרים שלכ-0.6% מהנשים בכלל וליותר מ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין לגמרי, אף שהן נעדרות פקעות הרחה. ממצאים אלה עשויים לשנות את התיאוריה המקובלת על פעולתו של חוש הריח ביונקים.

פקעת ההרחה אינה רק התחנה הראשונה במסלול העצבי מהאף למוח, אלא היא נחשבת גם לבעלת תפקיד מכריע בקידוד ריחות, ולכן הכרחית לפעולת ההרחה. לתתרנים מלידה, שאינם יכולים להריח, אין פקעת הרחה. כיצד, אם כך, פועלת המערכת לפי התיאוריה השלטת? באף שלנו יש כשישה מיליון קולטני ריח המתחלקים לכ-400 סוגים. המידע הרב שנקלט בהם מועבר באמצעות עצב הריח מהאף לפקעת, שם מתכנסים כל הנתונים המגיעים מקולטן מסוג מסוים בנקודה ספציפית המכונה גלומרלוס. כך נוצרת מפת ריח ייחודית המועברת מהפקעת למרכז ההרחה בקליפת המוח. על ממצאים אלה זכו בשנת 2004 ריצ’ארד אקסל ולינדה באק בפרס נובל. יותר מ-20 שנה לפני הזכייה, היו מדענים שטענו כי חוש הריח של מכרסמים נותר פעיל גם לאחר שנפגעו פקעות ההרחה שלהם, אך שיטות המחקר שנקטו וממצאיהם התקבלו בביטול. ואולי בכל זאת הם הריחו משהו?

הממצאים החדשים שראו אור בכתב העת  Neuron התגלו במקרה, במהלך ניסוי במעבדה של הפרופסור נעם סובל במחלקה לנוירוביולוגיה. ד”ר טלי וייס וד”ר שגית שושן גילו במהלך סריקות מוח בתהודה מגנטית (MRI) במכון הלאומי לדימות ומחקר המוח האנושי, שלאחת הנבדקות שהצהירה על חוש ריח תקין, אין פקעת הרחה.

פרופסור סובול מתאר את האירוע שעורר את הסוגיה: “שאלנו את הנבדקת אם היא בטוחה שחוש הריח שלה תקין כפי שהצהירה, והיא התגאתה שהוא לא רק תקין, אלא מצוי, אולם אך לא כל מי שמעיד על עצמו כבעל חוש ריח תקין הוא כזה. למעשה, גם תתרנים גמורים מגלים זאת לעתים רק בגיל מאוחר. אבל לאחר שערכנו לה את כל המבדקים האפשריים, אפשר לקבוע שהיא צודקת: חוש הריח שלה לא רק תקין, הוא מצוין. וכן, לא נמצאה אצלה פקעת – גם לא בסריקות מוח ברזולוציה גבוהה במיוחד”. וממשיך ומסביר כי “באופן מדהים, לשלוש נשים שמאליות במחקר יש תאומות זהות עם פקעות. בשלושת המקרים, לתאומות ללא הפקעות יש חוש ריח טוב יותר מלאחיותיהן”

המדענים בהובלת ד”ר וייס ותלמידת המחקר תמנע סורוקה, חשבו כי המקרה שהעלו בחכתם הוא יוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. הם לא שיערו כי במרוצת הדרך ממתינה להם הפתעה גדולה עוד יותר. כדי להבין כיצד פועל חוש הריח במוחה של אותה נבדקת, ערכו לה החוקרים דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) והשוו את הנתונים לקבוצת ביקורת. מכיוון שהנבדקת שמאלית, וישנם הבדלים תפקודיים בין שמאליים לימניים, הזמינו החוקרים לקבוצת הביקורת נשים שמאליות בלבד. “לתדהמתנו, הנבדקת התשיעית התגלתה כבעלת חוש ריח תקין ללא פקעת. בשלב זה כל פעמוני האזעקה התחילו לצלצל”, מספרת דוקטור וייס.

מה הסיכויים שממצא שמעולם לא תועד, התגלה במקרה – פעמיים – במעבדתו של סובל? “ראשית, הפקעת היא אמנם מבנה עצבי בנפח מכובד של 58 מ”מ מעוקב, אך מי שאינו מחפשה ישירות, עלול בהחלט לפספס את היעדרה”, מסביר הפרופסור. “שנית, במחקרים במדעי המוח שאינם עוסקים באופן ישיר בהעדפת יד, יימנעו על-פי רוב מלזמן נבדקים שמאליים – גברים ונשים כאחד – שכן הם מוסיפים מקור שונות לממצאים ומסבכים אותם”.

למעשה, המדענים גילו שממצאים אלה תועדו – מבלי שאיש שם לב לכך. הם פנו למאגר מידע פתוח של סריקות מוח, המכונה The Human Connectome Project ומשמש מדענים מהעולם. במאגר מצויות סריקות מוח של שמאליים לפי שיעורם באוכלוסייה (כ-10%) ויש בו סריקות מוח של 1,300 בני-אדם, גברים ונשים, רבים מהם תאומים זהים. ד”ר וייס וסורוקה – בעזרתה של ליאב תגניה, תלמידת תיכון שנמצאת במעבדה במסגרת פרויקט חינוכי – סרקו את כל הנתונים במאגר, שכלל גם ציון חוש ריח לכל אחד מהנבדקים. הם לא מצאו אף גבר בעל חוש ריח תקין שלא הייתה באמתחתו פקעת,אולם כן מצאו ארבע נשים עם חוש ריח תקין – וללא פקעות הרחה. מבין ארבעתן שלוש היו שמאליות. “באופן מדהים, לשלוש מהנשים השמאליות יש תאומות זהות עם פקעות שנתוניהן מופיעים במאגר. בשלושת המקרים, לתאומות ללא הפקעות יש חוש ריח טוב יותר מלאחיותיהן”, אומרת סורוקה.

איך הממצאים מתיישבים עם התפיסה הידועה של חוש הריח? פרשנות אחת היא שחוש הריח אכן פועל בדיוק כפי שהתיאוריה השלטת קובעת, אך הודות לגמישות מוחית קיצונית, מערך הגלומרלוס, שמייצר את מפת הריח, נוצר בנשים אלו במקום אחר במוח. הפרשנות האפשרית השנייה היא שהתפיסה לגבי מנגנון חוש הריח לא נכונה, וזו כבר רעידת אדמה, אך כדי להכריע בעניין יהיה צורך בטכנולוגיית דימות ברזולוציה גבוהה יותר מזו שקיימת כיום בבני-אדם.

הפרופסור סובל מסכם: “לדעתי ישנה אפשרות שחוש הריח עובד בצורה פשוטה יותר ממה שסבורים כיום. תפיסת מפת הריח בפקעת רואה בחוש הריח ייצוג רב-ממדי מורכב, אבל ייתכן שהחוש הזה פועל בממדיות נמוכה בהרבה ופשוטה הרבה יותר. בכל אופן, אלה הרהורי כפירה בתחום שלנו, ממש כמו להגיד שהעולם שטוח (או עגול, תלוי בנקודת המבט)”, בשורה התחתונה, נשים אלו מריחות את העולם באופן תקין, ואין לנו מושג איך הן עושות את זה”.