מחקר: חולי לב לא משתמשים בתרופות – למרות יעילותן

מחקר: מרבית החולים בתעוקת לב, לא משתמשים בתרופות למרות יעילותן

ממצאי מחקר חדש מעלים כי שיעור השימוש בתרופות בקרב חולים הלוקים במחלת לב יציבה של כלי הדם הכליליים מסוג תעוקת חזה לא עלה באופן משמעותי, למרות ממצאי מחקר COURAGE שהצביע על יעילות של תרופות כנגד תעוקת חזה, בטיפול במחלה אשר דומה לטיפול באמצעות צנתור.

לב. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. איור: Wapcaplet & Yaddah
לב. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. איור: Wapcaplet & Yaddah

מן המחקר עולה כי הרגלי השימוש בתרופות לא השתנו אחרי פרסום המחקר COURAGE Clinical Outcomes Utilizing Revascularization and Aggressive Drug Evaluation מחקר חדשני ומרכזי בתחום, שהצביע על כך שרבים מן החולים שסובלים ממחלות לב כלילית יציבה מסוג תעוקת חזה, יפיקו תועלת משימוש בתרופות, כפי שיפיקו תועלת מצנתור.

ממצאי המחקר החדש אודות שיעור השינוי בשימוש בתרופות בקרב חולי לב, הראתה כי ממצאים אלה לא השפיעו על אופי צריכת התרופות (טיפול תרופתי אופטימלי OMT), למרות התועלת הרבה שטמונה בשימוש בהן.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את מידת השימוש בטיפול תרופתי אופטימלי המסייע בתחלואת לב של אנשים הסובלים מאנגינה יציבה- תעוקת חזה, אשר עוברים צנתור. זאת לפני שפורסם מחקר ה COURAGE המעודד להשתמש בתרופות כטיפול, ולאחרי פרסום ממצאי מחקר ה COURAGE. לשם כך בחנו החוקרים 467,211 חולים עם בעיות לב אלה, שעברו צינתור, לפני ואחרי פרסום ממצאי המחקר בין השנים 2005 ל-2009.

ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת של איגוד הרופאים האמריקאים  Journal of American Medical Association העלו כי לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור האנשים שעשו שימוש בטיפול התרופתי לפני פניה לניתוח צינתור: לפני פרסום ממצאי מחקר ה COURAGE אחוז החולים שהשתמשו בטיפול התרופתי האופטימלי לבעיות הלב, לפני השימוש בצנתור, היה 43.5%. זאת לעומת 44.7% שעשו שימוש בתרופות אלה, לפני פנייה לקבלת מענה טיפולי בעזרת צינתור, לאחר פרסום מחקר ה COURAGE.

עוד מצאו החוקרים כי לפני שפורסמו תוצאות המחקר המנחה COURAGE שיעור האנשים שעשה שימוש בתרופות אחרי שעברו צינתור,  היה 63.5% בעוד שלאחר שפורסמו תוצאות המחקר 66% מהנבדקים עשו שימוש בתרופות אלה.

ממצאים אלה מעלים כי רק פחות ממחצית החולים עם בעיית לב של תעוקת חזה, קיבלו טיפול תרופתי שהומלץ כאופטימלי וככזה שעשוי לסייע מאד ולמנוע את הצורך בצנתור, למרות מחקר מרכזי שממנו עולה שיעילות הטיפול התרופתי רבה מאד. עוד סבורים החוקרים כי ממצאים אלה מדגישים את הקושי שבהפיכת המלצות מחקריות לדפוס התנהגות בריא “בשטח”, בקרב המטפלים והחולים.