מחקר מגלה איך פועל חוש הריח

מחקר חדש מגלה: כיצד פועל ארגון חוש הריח האנושי ?

ד"ר לביא סיגמן

עודכן בתאריך

בריאות הציבור
אף. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc3-by. צילום: SU32Wahyudi

חוקרי מכון ויצמן גילו כי תחושת הריח מאורגנת לפי נעימות הריח

 יכולתם של ריחות מסוימים לגרום לנו תחושת הנאה – או גועל – עשויה להיראות כעניין פעוט של טעם, אבל מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן מראה כי מידת הנעימות של ריחות היא ה"סולם" הבסיסי שעל-פיו מאורגנת תפיסת הריח. ממצאי המחקר, שמתפרסם היום בכתב העת Nature Neuroscienceמראים, כי קיים מתאם בין התגובה העצבית לריח מסוים לבין מידת הנעימות של אותו ריח. מתאם זה אפשר לחוקרים לקבוע אם ריח מסוים נעים או לא נעים לאדם הנבדק – על פי מדידות שנעשו באמצעות אלקטרודה שהוחדרה לחלל האף.

האיברים שאחראים על חישה בגופנו התפתחו מבחינה אבולוציונית באופן שהם מקודדים מידע חושי באופן אופטימלי במבנה מאורגן של מעין סולם- כך למשל חוש הראיה מתבטא בארגונה של הרשתית של העין לפי קואורדינטות אשר ממפות את המרחב הנראה. לעומת הראייה, שמיעה תלויה בטונים ולכן האוזן הפנימית בנויה באופן שמייצג סולם טונים.

עד כה לא היה ברור כיצד הסולם שלפיו מאורגן חוש הריח בנוי. לכן, חוקרים מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן ערכו את המחקר הנוכחי בו ביקשו לבחון ממצאים קודמים לפיהם חוש הריח מאורגן לפי  נעימות הריחלכן החוקרים, בראשות פרופ' נועם סובל, שיערו שהקולטנים האחראיים על חישת הריח בחלל האף – הכוללים כ-400 תתי-סוגים שונים – מאורגנים על הקרום בהתאם לעיקרון שמייצג את מידת הנעימות של הריח. זאת בניגוד להשערה הקיימת המקובלת בעולם המדעי לפיה קולטני הריח מפוזרים על הקרום באופן אקראי ואחיד.

על מנת לבחון זאת בדקו החוקרים באמצעות המדענים אלקטרודה בנחיר האף של הנבדקים, את התגובה העצבית אשר נוצרת בתגובה לריחות שונים, במיקומים שונים בקרום.

הממצאים של החוקרים העלו שעוצמתו של האות העצבי השתנתה במיקומים שונים על פני הקרום וכך הגיעו החוקרים למסקנה שקולטני הריחות לא מפוזרים באופן אחיד ואקראי, אלא מאורגנים במיקומים מסוימים לפי חוקיות של תגובה לריחות.

בהמשך המחקר גילו החוקרים שהארגון הוא אכן מותנה בסוג הריחות – לפי נעימותם וכי מיקום באף אשר הגיב באופן מירבי לריח נעים, הגיב בחוזקה לריחות נעימים אחרים, וגם להפך.

 במחקר בראשותו של פרופסור נועם סובל נערך בצוותא עם ד"ר הדס לפיד, ד"ר שגית שושן והדוקטוראנטון פלוטקין בשיתוף פרופ' הילרי פוט מהאוניברסיטה העברית , ד"ר יהודה רוט מבית החולים וולפסון בחולון, ד"ר אלעד שניידמן מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, והפרופסור תומס הומל מאונ' דרזדן, גרמניה.

דילוג לתוכן